איך להפחית את הסיכוי לקרעים במהלך הלידה: על עיסוי פרינאום, תנוחות, נשימות ועוד…

"אבל איך בדיוק הוא יוצא משם??.." תודו שכל הסיפור הזה לא היה לכן ברור מאליו בפעם הראשונה שחשבתן על זה: התינוק שנוצר בתוככן, אותו אחד שמגודל של גרגר קטן, גדל במשך תשעה חודשים ליצור חי ונושם עם ראש בגודל של אשכולית. אתן כבר ממש רוצות לפגוש אותו, אבל, איך בדיוק הוא אמור לצאת עכשיו?
בפעם הראשונה שחשבתי על כל העניין נזכרתי בסיפור על פו הדוב וצנצנות הדבש במאורת הארנב… אבל במעט ההיגיון הבריא שעוד נשאר לי בשלהי ההיריון עם בני בכורי, הבנתי שבניגוד לפו הדוב, הצאצא שלי לא מתכנן לעשות דיאטה ואני חייבת להיכנס לעומק הקורה ולהבין איך בדיוק העניינים עובדים ואיך אני הולכת לצאת מכל הסיפור שלמה פחות או יותר כמו שנכנסתי אליו…

מהמחקר הקטן שבצעתי הסתבר לי שכל האזור הרגיש עליו אנחנו מדברים – האזור שכולל בתוכו את פתח הנרתיק נקרא בשם פרינאום. שבזמן ההיריון ובמהלך הלידה הגוף מפריש הורמון בשם רילקסין שתורם מאוד להגמשת האזור וכך יכול התינוק לעבור דרכו, במקרים רבים בלי אפילו לפצוע את הרקמה העדינה שנמצאת בין האזור של הנרתיק לפי הטבעת ושעליה מופעל רוב הלחץ במהלך יציאת התינוק.
יחד עם זאת נודע לי שבחלק מבתי החולים נהוג באופן רוטיני לבצע חתך באזור חיץ הנקבים הנקרא חתך חיץ או בעגה המקצועית "אפיזיוטומיה" , כביכול בכדי להקל על יציאת התינוק. (כיום, שכיחות המיילדות המבצעות חתך חיץ באופן רוטיני קטנה באופן משמעותי וברוב הלידות בהן נוכחתי לא היה צורך בבצוע חתך). בנוסף נודע לי שחלק מהיולדות סובלות מקרעים לאחר הלידה ונזקקות לתפרים לצורך איחוי האזור.

מכיוון שפנטזיית הלידה שלי לא כללה בתוכה חוט ומחט… החלטתי לבדוק מהן הדרכים הטובות ביותר כדי להימנע מהתענוג המפוקפק. בחלקן התנסיתי בעצמי ובחלקן התנסו יולדות שליוויתי. מהניסיון שלי ככל שמשתמשים ביותר דרכים כך גדלים אחוזי ההצלחה והסיכויים למעבר חלק של התינוק דרך הנרתיק.

גנטיקה – כל אחת מאיתנו נחנה בגנים שונים שמשפיעים על "אופי" העור שלה, השמנוניות, היובש או הגמישות. כאן בהחלט אין לנו אפשרות לשנות, אבל כן אפשר להתכונן בהתאם: למשל אם יודעים שבאופן כללי העור שלנו נוטה ליובש מוגזם ואיננו גמיש במיוחד, אפשר להתכונן מראש ע"י כל אחד מהאמצעים הבאים:

תזונה וויטמינים – תזונה מאוזנת, עתירה בויטמין E שאחד מתפקידיו הוא להגמיש את העור, ושתייה מרובה של מים יוכלו לתרום לגמישות וחוזק של האזור.

עיסוי פרינאום – עיסוי הפרינאום הוא אחת הדרכים להגמיש את אזור הנרתיק ולהכינו לקראת יציאת התינוק. בוצעו מספר מחקרים שמסקנתם היא שנשים שתרגלו עיסוי פרינאום באופן יומיומי החל משבוע 35 חוו פחות חתכי חיץ וקרעים. מעבר לכך עיסוי פרינאום הוא הזדמנות מעולה בשביל האישה להתמקד ולהכיר אזור שאצל רובנו לא מקבל את תשומת לב הראויה לו. ע"י היכרות עם האזור ניתן לתרגל גם הרפיה "ולעכל" את כל רעיון הלידה.
במידה ואת סובלת מכאבים או דליות בפות לא מומלץ לבצע את העיסוי.
מבחינה טכנית: העיסוי יכול להתבצע ע"י האישה או ע"י בן הזוג. היתרונות העיקריים שבעיסוי ע"י בן הזוג הם היכולת לשכב בנחת ולתרגל הרפיה. מצד שני ישנם זוגות שהפעולה המשותפת הזו אינה מתאימה או מתאפשרת להם. במקרים כאלה האישה יכולה לבצע את העיסוי בעצמה.
אופן העיסוי:
לאחר שטיפת הידיים. כשהאישה שוכבת על מיטה, (רצוי כשכפות הרגליים נחות על המיטה והברכיים מכופפות). בן הזוג טובל את קצה האצבע שלו בשמן ומעסה את פתח הנרתיק. חשוב להבין שעומק העיסוי צריך להיות כסנטימטר אחד בלבד מכיוון שזהו האזור הרגיש של שרירי רצפת האגן ואין צורך בעיסוי עמוק יותר. כוון העיסוי הוא מצד לצד בתנועה של U . כשההבנה צריכה להיות שהאזור הרגיש שאותו מותחים הוא כלפי מטה לכוון פי הטבעת. חשוב מאוד להיות קשובים לאישה ולא להגיע למצב של כאב. ההרגשה צריכה להיות הרגשה קלה של מתיחה. עם הזמן אפשר לתרגל עם שתי אצבעות ולהרחיב יותר את פתח הנרתיק. משך העיסוי בכל פעם הוא כ5-10 דקות ורצוי לחזור עליו מספר פעמים בשבוע.
ניתן להשתמש בעיסוי בשמן שקדים פשוט או בשמן זרעי ענבים. ניתן להשתמש גם בשמן ייעודי לעיסוי המקום, המכיל שמנים אתרים המסייעים להגמשת הרקמות באזור.

אפי נו – האפי נו הוא בלון גומי המחובר למד לחץ ותפקידו הוא להחליף או להשלים את פעולת העיסוי. הבלון מוחדר לפתח הנרתיק ובמקום עיסוי האישה מנפחת אותו. עם הזמן אפשר לנפח למימדים גדולים יותר ובכך להגמיש את אזור הפרינאום. היתרון של האפי נו הוא שהוא ממש מדמה לידה נרתיקית. בהדרגה ניתן לנפח עד לגודל של כעשרה סנטימטר שזהו קוטר ממוצע של ראש של תינוק וע"י אימון השרירים להוציא את הבלון החוצה. התענוג איננו זול כלל וטווח המחירים נע בין 500 ל600 ₪. אבל ישנן נשים שהאפי נו ממש עזר להם בהכנה הרגשית ללידה. אני ממליצה עליו בעיקר  לנשים שחוששות מאוד משלב יציאת התינוק וזקוקות "להוכחה" שהתינוק אכן יכול לעבור בפתח הנרתיק.
גם כאן – במידה ואת סובלת מכאבים או דליות בפות לא מומלץ להשתמש באפי נו. ניתן ורצוי להשתמש בשאר ההנחיות כדי להפחית את הסיכוי לקרעים.

נשימות והרפיה – בכדי להבין את תהליך הלידה חשוב להבין שאזור הנרתיק הוא שריר טבעתי. כאשר אנחנו לחוצות, מפחדות, שוכחות לנשום, או סתם מתוחות השרירים שלנו מתכווצים. כך גם השרירים הטבעתיים. כאשר השריר מכווץ יש סיכוי גבוה יותר לקרעים באזור הפרינאום. כאשר השריר רפוי התינוק יכול לצאת בנחת במקרים רבים בלי לפצוע את האזור. לימוד של נשימה נכונה כזו שמביאה להרפיה וללחיצה אינסטינקטיבית ולא ללחיצה שנובעת ממתח יכול בהחלט לעזור.

תרגול רצפת אגן – תרגול נכון של כיווץ, איסוף והרפייה של רצפת האגן תורם לזרימת הדם באזור, דבר שמחזק ומגמיש את הרקמות ותורם למעבר רך וקל יותר של התינוק. בנוסף כאשר ביצוע הפעולות האלו ברור לאישה היא תוכל בזמן של מעבר התינוק בנרתיק להרפות (מכיוון שתכיר את הפעולה מהתרגול) ולהקטין את הסיכוי לקרע. למי שאינה בטוחה אם היא מתרגלת באופן נכון או חווה באופן תמידי חולשה או כיווץ יתר באזור רצפת האגן אני ממליצה לגשת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן ולבקש ממנה בדיקה והנחיה מדויקת כיצד לתרגל.

תנוחת לידה – בהמשך לנושא הנשימות וההרפיה: בכדי לעזור לתינוק לצאת בקלות ובמהירות כדאי לבחור תנוחה שלא תאלץ אותו להישאר זמן רב בתעלת הלידה ולהתאמץ לצאת. התנוחות שמאפשרות לתינוק לצאת בקלות ובמהירות הן התנוחות בהן עצם הזנב משוחררת ( בניגוד לשכיבה על הגב – בתנוחה זו עצם הזנב נלחצת כלפי פנים ) ותנוחות בהן יש שימוש בכח הכובד – תנוחות כגון עמידה, ועמידת שש. אלו תנוחות שמאפשרות לתינוק להחליק החוצה ועוזרות גם לשרירים הטבעתיים שלנו להרפות ולהקטין את הסיכון לקרעים. מכיוון שהנטייה להיקרע היא כמעט תמיד אחורה – מהנרתיק לכיוון פי הטבעת. כאשר האישה זקופה או רכונה מעט קדימה הסיכון להיקרע מופחת.
גם תנוחת שכיבה על הצד מפעילה פחות לחץ על אזור הפרינאום אם כי בתנוחה הזו יש פחות שימוש בכוח הכובד.
כריעה היא תנוחה שנויה במחלוקת – ישנן נשים שהכריעה נוחה להן באופן טבעי, אך רוב הנשים שאני מכירה כיום לא רגילות לתנוחת הכריעה. כריעה נכונה יכולה לזרז את תהליך הלידה אך מאידך המיילדות טוענות שהיא אינה מומלצת במיוחד לא בלידות ראשונות שכן המהירות שבה התינוק יוצא עלולה לפגוע בנרתיק.
מצד שני אני נוכחת שנשים שאינן רגילות לבצע את תנוחת הכריעה ביום יום באופן נכון ובחרות ללדת בה למרות זאת – לרוב נמצאות במאמץ פיזי גדול שמקשה על ההרפייה מה גם שתנוחת הכריעה שבה הן בוחרות ללדת לא תמיד מתבצעת באופן נכון – אנטומית, ולכן לא תמיד מאפשרת מפתח אגן רחב כמו שהתכוון המשורר…

שינוי תנוחות – שינוי התנוחות בפני עצמו הוא כלי חשוב לשלב הזה ותורם להתקדמות התינוק. משמע – אל תנעלו על תנוחה אחת גם אם היא נראית לכן אופטימלית ללידה, כל עוד התינוק לא קרוב לפתח הנרתיק נסו להחליף בין התנוחות כדי לקדם את התנועתיות של האגן שלכן ושלו בתוך האגן.

לא למהר ללחוץ – נסי להיות קשובה לגוף שלך להמתין עם לחיצה מונחת או מודרכת ולנסות להתמקד בנשימה ובשינוי תנוחות עד שמגיע הרגע שבו את כבר לא מסוגלת והגוף לוחץ מעצמו. הכוונה היא לא להתאפק, אלא ליצור מצב של הרפיה. עד שהגוף מסמן שהוא מוציא מעצמו את התינוק. במידה ואת מאולחשת ולא מרגישה את צירי הלחץ אפשר לנסות להמתין עד שהמיילדת אומרת שהתינוק ירד נמוך (סביב פלוס שתיים בספינות) ואז להתחיל ללחוץ. מהניסיון שלי בחדר הלידה כשאישה מתחילה ללחוץ מוקדם מדי יכולה להיווצר בצקתיות באזור שמחלישה את הרקמה ומועדת יותר לקרע או/ו יכולים להיווצר קרעים עוד לפני שהראש של התינוק בכלל עובר את הנרתיק. לכן כדאי להמתין בסבלנות כל עוד אפשר והמצב תקין ולתת לתינוק ולגוף לעשות את העבודה עם כמה שפחות הנחיה חיצונית.

מטליות חמות – ניתן לבקש מהמיילדת להניח על אזור הפרינאום מטליות או פדים מושרים במים חמים בשלב יציאת התינוק. יש מיילדות שתוספנה גם שמן שקדים למים. בלידות בהן נוכחתי היתה לי התחושה שהמטליות או הפדים החמים נעימים מאוד לאישה ומאפשרים לה להרפות יותר את האזור. הטענה היא שהן גם מרככות את הריקמה ומועילות בהפחתת הסיכוי לקרעים.

תוסף תזונה "פלור" – ישנו מוצר של חברת ד"ר קיי המיועד להכנת צוואר הרחם ולריכוך שלו לקראת הלידה. את התוסף ניתן להתחיל לצרוך החל משבוע 36 להריון. בתחושת הבטן שלי, ומניסיון של ליווי של נשים רבות בלידה: נשים שהשתמשו בתוסף (בשילוב עם שאר ההנחיות המצוינות כאן) נטו לפתח פחות קרעים במהלך הלידה. למרות שהמוצר מיועד לריכוך צוואר הרחם אני מאמינה שיש לו גם השפעה מרככת על אזור הנרתיק.

דמיון מודרך
– הכל בראש שלך. כמה פעמים שמעת את המשפט הזה? ובכן יש בו הרבה מהאמת. תרגול של דמיון מודרך עוזר ביצירת מציאות. אפשר לתרגל לבד ומי שמרגישה שיש לה חשש גדול יכולה לפנות לאשת מקצוע שמתמחה בתחום כדי שתעזור לה לשחרר ולהרפות את האזור גם בדרך המחשבה.

טיפול בטראומות קודמות – במידה וישנן טראומות לידה קודמות הקשורות ליציאת התינוק, מלידות שלך או מסיפורי לידה שחווית מהקרובים לך, ניתן לעבד אותן ולשחרר אותן ע"י טיפול אנרגטי בטכניקת "איזון חיים". אפשר לקרא קצת על שחרור מדפוסים מעכבים כהכנה ללידה כאן.טיפול בקונסטלציה משפחתית, או כל שיטה אחרת המאפשרת לעבד טראומות וחוויות קשות.

ואם בכל זאת יש קרעים, חשוב קודם כל להסתכל על המכלול ולשמוח על הזכות שניתנה לך לחוות לידה נרתיקית, ועל התינוק או התינוקת שלך שעבורו התאמצת כל כך, להבין שעשית כל מה שיכולת בכדי למנוע קרעים ושבהחלט ישנן דרכים רבות לטיפול, החל ממנוחה, ומשחות שונות וכלה במגוון טיפולים מתחום הרפואה המשלימה.  במידה והקרעים הצריכו תפר ואת סובלת מכאבים באזור התפרים אני ממליצה לקרא את מה שנעמה סלע כתבה בנושא כאן.
בנוסף אני ממליצה מאוד להשתמש בפוסקל – פורמולה הומאופטית יחודית התורמת להתאוששות לאחר הלידה ולזרוז ואיחוי רקמות.

מאחלת חווית לידה בריאה טובה ושמחה.
ומזמינה אותך לפנות אלי בכל שאלה,
נעה.

 

חווית ההיריון מזמנת לך את האפשרות לצאת למסע מופלא של חיבור לעצמך ולתינוק.
את מוזמנת לפנות אלי בכל שאלה הקשורה להתמודדות בתקופה המיוחדת הזו: בהכנה ללידה, בתמיכה וליווי בזמן הלידה, בטיפול לאיזון רגשי, בהכנה להורות ובטיפול בתינוק.

נעה חברוני, מלווה נשים וזוגות במסע ההורות מהרגע הראשון.
מתוך ארגז הכלים שלי:
אשה ואמא, דולה, מדריכת הכנה ללידה, מטפלת בטכניקת "איזון חיים" טיפול רגשי אנרגטי באתגרים פיזיים ונפשיים.
צרי קשר: 052-2837199
או דרך הדואר האלקטרוני: merkaz.hamaagal@gmail.com

 

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







2 Responses to איך להפחית את הסיכוי לקרעים במהלך הלידה: על עיסוי פרינאום, תנוחות, נשימות ועוד…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *