אזור הצפון והעמקים

052-8526261

info@emekporeh.co.il

 

איך להכין את הכלב לתינוק החדש – אילוף הכלב לקראת לידה

איך להכין את הכלב לתינוק החדש

אילוף לקראת לידה

כתבת אורח של דנה מוריס, מאלפת כלבים

כל הזמן אנחנו שומעים כמה זה חשוב לילד לגדול בחברת כלב, מבחינה רגשית ומבחינה בריאותית. אך בכל זאת כלבים רבים כל כך מאבדים את בתיהם בדיוק כשמצטרף תינוק למשפחה, כלבים רבים אחרים מוגלים ממרכז הבית והחיים אל החצר ואל שרשרת הברזל ורואים בתינוק את הסיבה להרעה בתנאי חייהם, ומהצד השני עומדים הורים מודאגים שחוששים שהכלב יתנהג בצורה לא עדינה אל התינוק או שלהם לא יהיה די זמן פנוי אליו.



כולנו אוהבים את הכלב שלנו וכולנו בטוחים שלנו זה לא יקרה.
אז איך אפשר לעזור לכלב לקבל את התינוק, להתנהג אליו בעדינות ובכבוד, להיות מנומס וממושמע כך שלא יהווה מטלה ועול עלינו?
כיצד הלידה משפיעה על הכלב?
כלבים לרוב חווים ירידה בכמות הזמן שמוקדש להם כאשר תינוק מגיע ומאבדים ממעמדם במשפחה.
כלבים לעתים מאבדים גם זכויות טריטוריאליות בבית כשהתינוק מגיע (למשל אסור יותר לעלות למיטה או על השטיח או להיכנס לחדר מסוים).
כלבים מבחינים בשינויים ההורמונליים, בריח ובשינויים בגופה של בעלת הבית ההרה ונוטים להתייחס אליה ברגישות ובעדינות, מכך ניתן לשער שהם מבינים שתינוק יגיע.
כלבים נוטים לאהוב גירוי שמוביל לתוצאה חיובית מבחינתם ולכן נרצה שכלבנו יקשר את התינוק להרגשה טובה ונעימה, ולא יראה בתינוק את הסיבה להרעה בתנאי חייו.
אם הכלב מאוזן ורגוע וחי בהרמוניה עם משפחתו אין סיבה שהגעת התינוק למשפחה לא תהיה טבעית נעימה ומשמחת עבור הכלב, אך במקרים שבהם יש כבר בעיה במערכת היחסים של הכלב עם בני הבית, עלולים לעלות קשיים נוספים או שהתנהגויות שליליות קיימות יחמירו.

אז מה נוכל לעשות כדי להכין את הכלב לבואו של תינוק?
מומלץ מאוד לקבוע לפני הלידה מה ישתנה בחיי הכלב ולבצע את השינויים לפחות חודש לפני הלידה. לדוגמא: לקצר את הטיולים, לשנות את המקום בבית, לצמצם את הליטופים ואת הזמן שמושקע בכלב.
חשוב מאוד להוריד באופן יזום וברמה משמעותית תשומת לב מהכלב במהלך חודש לפני הלידה וזאת כדי שעם הגעת התינוק לבית, נוכל להשיב לו חלק מתשומת הלב הזאת ו"לשפר" את מצבו עם הגעת התינוק.
מומלץ להביא לכלב להריח חתיכת בד בריח התינוק, עוד לפני הגעתו הביתה, ולקשר את הריח למצב חיובי של אהבה ותשומת לב לכלב.
חשוב לערוך היכרות מחוץ לבית בין הכלב והתינוק החדש תוך מתן תחושה טובה ומכבדת לכלב.
חשוב בשבועות הראשונים להניח את התינוק במקום פיזי מוגבה מעל הכלב גם מבחינה בטיחותית מול הכלב וגם כדי לסמן לכלב שהתינוק במעמד גבוה ממנו בהיררכיה המשפחתית.
חשוב לא לחזק אצל הכלב התנהגויות של קנאה או רכושנות כלפי התינוק, מילים שלנו אל הכלב בסגנון "חמוד שלנו אתה מקנא.. אתה כל כך חמוד ומסכן… אתה מתוק שלנו אל תבכה…", יעשו פעולה הפוכה ויחזקו אצל הכלב את ההתנהגות השלילית, הכלב יראה בדברים שלנו אישור לכך שהתנהגותו נכונה. במקומה יש "לחתוך" את ההתנהגות השלילית באופן מיידי ולתגמל על התנהגות רגועה.
אילוף הכלב במהלך ההריון מומלץ מאוד, אך יש לקחת בחשבון שבמהלך ההריון יכולים להיות קשיים לעבוד באופן עקבי עם הכלב ולכן יש לקחת בחשבון זמן מספיק לאילוף.

האם לתת לכלב ללקק את התינוק?
ידוע מחקרית שבפה של בן אדם יש פי 30 יותר חיידקים מאשר בפה של כלב.
אני אישית לא אפשרתי לכלב ללקק את התינוקות שלי לפני גיל שלושה חודשים וגם לא נתתי לרוב האנשים לנשק אותם יותר מידי, זאת הייתה תחושה אישית שלי והמסר פה הוא שכל אחד יאפשר מה שמתאים לו.
בגיל חצי שנה כן אפשרתי לכלב מחונך ומאופק כמובן שבהשגחה צמודה וזה היה כל כך חמוד:

איך אני יכול לדעת האם הכלב יתקוף את התינוק או לא?
שכלב יתקוף תינוק של המשפחה שלו זה מקרה קיצוני וחריג מאוד.
ברור שעל מנת לשמור על בטיחות לא נשאיר תינוק רך עם הכלב ללא השגחה בשבועות הראשונים של התינוק בבית.
כשאני מדברת על התנהגות שלילית מתוך קנאה אני מתייחסת להתנהגויות מציקות כמו נדנוד, דרישה מוגזמת לתשומת לב, אי שקט, תלותיות ואפילו נפוצות התנהגויות שקשורות להגנה שלא לצורך על התינוק כמו תוקפנות כלפי זרים או כלבים אחרים שמתקרבים לטריטוריה.

במקרה כזה נבהיר לכלב שאין זו אחריותו לקחת חסות על התינוק ושביטחון המשפחה באחריותנו, הבעלים ולא באחריותו.

כאשר התינוק גדל ועלול לטפס על הכלב ולהציק לו נוצר חשש שהכלב יגיב בתוקפנות.
עלינו להיות ערניים ולשמור על הכלב, הכלב נותן לנו סימנים ברורים לכך שלא נעים לו ושהוא במתח: גרגור, חשיפת שיניים, נביחה, משיכת האוזניים לאחור, חשיפת שיניים והפגנה של רגשותיו.
אם פעוט מציק לכלב והכלב מגיב בנביחה או גרגור אלו סימנים שהם חלק מהתקשורת שלו אתנו וככה הוא מבקש מהילד להתרחק ולהפסיק. עלינו להרחיק את הילד ולא לאפשר לו להציק לכלב שלא מעוניין בכך.
יש כלבים שלא נוח ונעים להם שילדים מטפסים ומושכים ומציקים להם וזאת זכותם, זה לא אומר שהכלב לא מסתדר עם ילדים, הוא מסביר לנו את הגבולות שלו ועלינו לכבד אותם.
כלב מאוזן לא סתם תוקף בפתאומיות, הוא נותן סימנים מרחיקים כדי להימנע מהסיטואציה כמו גרגור, נביחה, הפנית מבט והתעלמות, ניסיון לזוז ולהתחמק לפני שיגיב באופן פיזי: "להעניש" את הילד על התנהגותו ו"לחנך" אותו.
אם נעניש את הכלב על כך שהוא מזהיר את הילד, אז הוא עלול להפסיק להזהיר ולהגיע ישר לתגובה שהיא מבחינתו ריסון של העולל, לפי הבנתו של הכלב את הסיטואציה, זה מצב שלילי מבחינתנו כי אנחנו שואפים לתקשורת עם הכלב.
מאחר ואנחנו לא רוצים להגיע למצב שהכלב מגיב כלפי הילד בצורה פיזית, עלינו לחנך את הפעוט שלא להציק לכלב.
במקרים שהתוקפנות, או האזהרה, מגיעים במצבים שאינם הצקה כמו התקרבות לחפץ או לאוכל של הכלב, זאת תוקפנות על משאב, כאשר הכלב רואה איום בפעוט, שם יש להתערב באופן מידי ולטפל בהתנהגות הזאת בעזרת מאלף שילמד את הכלב להתרחק מהמשאב כשמישהו מתקרב ולא להגיב באגרסיביות.

האם סוגים שונים של כלבים מגיבים אחרת לתינוקות או שזה רק עניין של אילוף?
בהחלט שכן! אופי של כלב ובתוכו תכונות של: אהבת אנשים, אהבת ילדים, סבלנות וסיבולת, רגישות פיזית ורגשית, כולן תורשתיות וכל ביטוי של תכונות אלה ואחרות אופי הכלב הוא שלוב של תורשה ושל הסביבה בה גדל הכלב.
דווקא כלבים הנחשבים מסוכנים, (לפחות יש להם כזו סטיגמה), כמו אמסטפים ורוטווילרים ידועים באהבה רבה ובסבלנות יוצאת דופן לילדים.

אך גם אם למשל ניקח כלב עם פוטנציאל תורשתי מושלם להיות אדיר עם ילדים, אך שנסיבות חייו גרמו לכך שאת שנתו הראשונה בילה בכלוב ללא מגע יד אדם כמעט, ללא הסתגלות לבית, חשיפה לילדים, ללא ביטחון עצמי, ביטחון בסביבה שבה הוא חי וללא אמון בבני אדם הסיכוי שיסתדר עם ילדים קטן מאוד למרות נתוניו הגנטיים.
לכן כלבים שהגיעו מכלביות והסגרים, שההיסטוריה שלהם לא ידועה לנו או שידוע לנו שעברם היה בעייתי, נמצאים בסיכון מוגבר לתגובות תוקפניות מתוך פחד, חוסר הבנה של בני אדם וחוסר חשיפה לעולם.
משפחות שמאמצות כלב פגוע שכזה, חייבות להבין שמעבר לשיקום הפיזי יש צורך בשיקום נפשי. בדרך כלל דרושה התערבות טיפולית התנהגותית ממושכת על מנת להשיב לכלב את האמון בבני האדם.

איך להרגיל את הכלב לשחק עם התינוק בעדינות או איך בכלל לאפשר בינהם משחק בלי להסתכן בנשיכה?
כלב לא ישחק עם תינוק ממש קטן, אלא רק כשהוא גדל טיפה.
תינוק  בן חצי שנה ייגע וילטף את הכלב בנוכחות ההורה ועל הכלב רק להשאר רגוע בתוך הסיטואציה, אני מצפה מהכלב להיות רגוע ולכן אגש אליו כשהוא רגוע, אחזק אותו על מצב רגוע ואהיה קשובה ליכולת ולרצון של הכלב להכיל את הסיטואציה.
משחק אמיתי של התגוששות מגיע רק בגיל 2-3 ועד אז הכלב ידע ויכיר את הילד את סף הרגישות שלו ואת הגבולות בתוך המשחק.

ילד בן שנתיים וחצי כלב גור בן 4-5 חודשים
בסרטון יש את כל האלמנטים, ההצקה האזהרה והתגובה המותאמת של הכלב ושלנו. לא כעסנו על הכלב אלא לימדנו את הילד את הגבולות של הכלב.
הוידאו צולם במקרה אך יצא לטובה כי כשהילד נרגע מהבכי הראנו לו את הוידאו הזה שוב ושוב, וככה לימדנו אותו לקרוא סימני אזהרה וגם לכבד את הכלב, הילד למד להיות רגיש לסימנים של הכלב. במקרה הזה הנגיעה של הכלב באפו בפני הילד היא האזהרה של הגור.

אפשר לראות בסרט הבא שצולם חודש מאוחר את התפתחות הקשר, את הסקרנות והעניין של הגור, איך הוא מחפש את האינטראקציה ואת המשחק עם הילד ואיך הילד למד לזהות את סימן האזהרה של הגור ומתי כדאי להניח לו. אפשר לראות את הגור מזהיר את הילד ואת הילד מסתלק.

למה מתכוונים כשאומרים אילוף? (זאת נשמעת מילה נורא כללית)
יש שני פירושים שרוב האנשים מתכוונים אליהם:
1. לימוד של פקודות כמו: שב, ארצה, אליי, השאר, למקום, לא, עזוב, הביתה, עצור ועוד.
לימוד פקודות אלה יוצר שפה ותקשורת בין הכלב לבעלים ומלמדות את הכלב שעליו למלא את פקודות הבעלים. כפועל יוצא של תרגול הפקודות, מתבהרים ומתבררים לכלב יחסי הכוחות ומעמדו בית.
2. שינוי התנהגויות בלתי רצויות כמו: נדנוד, נבחנות, בריחה, משיכה, השחתה, רדיפה, תוקפנות, קפיצות, ובאופן כולל שינוי של תגובת הכלב לגירוי שגורם להתנהגות שהיא שלילית לנו הבעלים ונרצה לשנות ע"י לימוד של התנהגות חלופית בתוך סיטואציה.

לסיכום אילוף / חינוך של כלב הוא שינוי התנהגות בלתי רצויה במצב נתון, ותהליך האילוף מטפל בכל הנושאים יחד.

מתי הכי כדאי לאלף כלב?
התשובה החד משמעית היא: ברגע הראשון שהכלב נכנס הביתה, בכל גיל, מהסיבה הפשוטה שהרבה יותר קל ליצור הרגלים נכונים מאשר לשנות הרגלים רעים.

מתי רוב בעלי הכלבים מאלפים את הכלב שלהם?
• בגיל ההתבגרות של הכלב, כאשר הוא בודק גבולות, מוצף בהורמונים ונהיה חוצפן. לרוב בסביבות גיל 7-8 חודשים זה הגל הראשון.
• כאשר הבעלים נמצאים בשלב בחייהם שבו הם לא מעוניינים לסבול יותר את ההתנהגות השלילית של הכלב.
הריון ראשון הוא טריגר משמעותי שמעלה חשש שהכלב לא יסתדר בצורה הרמונית עם הרך הנולד, או שהטיפול בכלב, בנוסף לטיפול בתינוק, יהיה קשה מידיי עבור ההורים הטריים.
כלביות ההסגר מלאות בכלבים שהפגינו התנהגות לא רצויה ובעליהם העדיפו לותר עליהם. לכן רוב הכלבים שנאמץ מכלביה יגלו התנהגויות שליליות גם בביתם החדש וידרשו לעבור שיקום התנהגותי. אבל לכם זה לא יקרה, כי אתם זה לא הם, אתם באמת אוהבים את הכלב שלכם ולא תותרו עליו!

לשאלות, פנו לדנה מוריס

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *