אני אמא מספיק טובה? על אמהות ואשמה

אמהות ואשמה

בתור מדריכת הנקה אני פוגשת אמהות אחרי הלידה שרוצות לתת את התזונה הכי טובה לתינוקות שלהן, הן רוצות להניק ומוכנות לעשות בשביל זה הרבה. לחלקן זה הולך די בקלות ובכיף, חלקן נעזרות בי ואחרי קצת תמיכה והסבר מצליחות להתגבר על הקשיים ולהניק בהנאה. אבל יש בנות שאין להן את האפשרות הקלה. הן פנו אלי כי זה באמת חשוב להן, יש להן פצעים או גודש או תינוקת שלא עולה במשקל וחשוב להן לא לוותר. ביחד אנחנו בונות תוכנית פעולה: תיקון הצמדה והקפדה על הנקה, שאיבה, שחרור הלשון של התינוק ועוד. הן הולכות עם זה עד הסוף – הרבה פעמים זה יצליח בסוף – אחרי הכל הן יגיעו להנקה מלאה ומהנה אבל לפעמים זה יותר מדי. כשאני מרגישה שלהמשיך ככה הופך אותן אומללות, שאין להן זמן להנות מהתינוק, שההורות וההנקה הופכות לסבל ומאבק אינסופי אני עוזרת להן לשחרר. אני מזכירה להן שאין פה הצלחה וכשלון, יש פה רק את הדרך שלהן להיות אמהות ושהן יהיו אמהות נפלאות גם אם הן יניקו באופן חלקי או יוותרו על ההנקה. שגם הן חשובות, שלהיות אמא טובה זה עוד הרבה דברים מעבר להנקה, שהן צריכות להנות מהתינוק שלהן, שרגשות האשם הן לא יועץ טוב.

 יותר מדי פעמים אנחנו מקבלות את ההנחה שלהיות אמא = רגשות אשם.

עוד בהריון אנחנו מייסרות את עצמנו שאנחנו לא אוכלות אוכל מספיק מזין, שאנחנו שותות מדי פעם קפה או שלא הפסקנו לעשן ושהמחשבות השליליות שלנו משפיעות על העובר.

בלידה אנחנו לפעמים מציבות לעצמנו מדדים גבוהים של הצלחה ומייסרות את עצמנו על כך שלקחנו אפידורל למרות שהתכוונו ללידה טבעית, שבגלל שלא היינו רגועות מספיק אז הלידה לא התקדמה, או ש"נכשלנו"  ו"לא הצלחנו ללדת" כי הלידה הסתיימה בניתוח קיסרי.

 אבל שם זה רק מתחיל.

ההורות היא  מקור בלתי נדלה לרגשות אשם.

בספר The mother knot" " (הבעיה האמהית) של ג'יין לזר מצוטטות מחשבות של אמא אחת שכל אחת מאתנו יכולה לחתום עליהן:

"המומחים צדקו, חשבתי. תינוקות נולדים להיות יצורים שקטים ומרוצים. רק האם הרעה שמדחיקה את הדחייה הלא הוגנת שלה, שמחזיקה את ילדה חזק מדי, חלש מדי, פעמים קרובות מדי, או רחוקות מדי, שנותנת לו לבכות, שמנחמת אותו מהר מדי, שמאכילו אותו יותר מדי, או פחות מדי, שחונקת אותו באהבתה או אינה אוהבת אותו מספיק – רק האם הרעה אשמה בכל זה."

בקיצור – לא משנה מה נעשה, תמיד זה לא מספיק טוב, תמיד אני אשמות בכל מחלה, כאב, בעייה או קושי של התינוקות והילדים שלנו והמומחיות שלנו היא לחשוב שאנחנו גם עושות יותר מדי וגם פחות מדי במקביל.

 כל נושא שאנחנו נאלצות להתמודד אתו מביא איתו את שק רגשות האשם – ההנקה והקשיים שבה וההחלטה להפסיק להניק, החזרה לעבודה מוקדם יותר או פחות והבחירה במטפלת או במסגרת חינוכית, ההרדמה בידיים או במיטה, בחדר שלנו או שלה, עם מוצץ או בלעדיו, זמן האיכות שלנו איתם אחרי העבודה והרשימה רק מתחילה.

 עכשיו, קחי את רגשות האשמה האלה, תכניסי אותם לחבילה גדולה, תדביקי היטב מכל הצדדים ותשלחי אותה רחוק רחוק.

רגשות האשם לא מועילים לך. הן הדרך שהתרגלו האחרים לדכא אותך. הרופא שרוצה שתחשבי שהוא מעל הכל יפחיד אותך שאת מסכנת את התינוק, חברת הצעצועים תרצה לגרום לך לחשוב שאת מזניחות את התינוק והחמות שרוצה להמשיך לנהל את החיים של התינוק הקטן שלה שהוא במקרה בן זוגך.

 גם את היית פעם תינוקת, גם לך היו אמא ואבא שדאגו ורצו שיהיה לך רק טוב בכל מחיר. היום זה התפקיד שלך, לאהוב את עצמך ולדאוג לעצמך. תחשבי איזה מסר את מעבירה לילדות ולילדים שלך.

 אני רוצה שהבת שלי תזכור שהיא חשובה ושכשתגדל תדאג לעצמה כמו בשיר "תעשי רק מה שאת אוהבת/ רק מה שאת חושבת /שיהיה לך טוב.".

בשביל שהבת שלך תאמין לך, שלא תבטל את עצמה בפני האחרים, את צריכה להוות לה דוגמא. היא לומדת ממך איך להתנהג כלפי עצמה. כשאת דואגת גם לעצמך את אומרת לה שהצרכים שלה חשובים. כשאת אוהבת את עצמך את משדרת לה שהיא ראויה לאהוב את עצמה ולקבל אהבה. כשאת סולחת לעצמך את משדרת לה שגם היא צריכה לסלוח לעצמה ושהיא ראויה לסליחה. אנחנו צריכות לאחל לעצמנו מה שאנחנו רוצות לאחל לה ולתת לעצמנו מה שאנחנו רוצות לתת לה.

אם את בוחרת לוותר על עצמך ועל הצרכים שלך בשביל "להיות אמא טובה" גם היא תוותר בסופו של דבר על הצרכים שלה במעגל אינסופי.

האושר של התינוק שלך תלוי באופן ישיר באושר שלך. אם את תהיי מסופקת יותר, שמחה יותר, בריאה יותר ורגועה יותר – ככה תוכלי להיות פנויה לתת לתינוק שלך יותר, לאהוב אותו יותר, להכיל אותו יותר. אם תוותרי תמיד על הצרכים שלך, בסופו של דבר גם לא יהיה לך כוח בשביל לדאוג לו.

 תזכרי שאת תמיד עושה את הטוב ביותר שאת יכולה באותו הרגע. את, לא אף אחת אחרת, אין מקום להשוואות. את לא מישהי אחרת, האופי שלכן שונה, המצב שלכן שונה, אתן שונות. את לא יכולה ולא צריכה להיות כמו… בטח לא כמו האמא מהפרסומת.

את עושה את הטוב ביותר שאת יכולה באותו הרגע. כי אולי מחר תוכלי יותר, אולי בפעם הבאה תהיי חכמה יותר ותעשי משהו אחר, אבל עכשיו זה מה שאת יכולה. ואני בטוחה שאת עושה כל מה שאת יכולה בשביל התינוק שלך.

פרגני לעצמך, אהבי את עצמך, סלחי לעצמך קצת יותר. אף אחד אחר לא הולך לעשות את זה במקומך אם את לא תתחילי.

תזכירי לעצמך שאת אמא נהדרת בכל בחירה שלך, בדרך האישית שלך להיות עצמך ולהיות אמא. האמא הכי טובה שאת יכולה להיות!

 נעמה סלע – מדריכת הכנה ללידה, דולה ומדריכת הנקה

052-4696834 www.im-haima.co.il

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *