את חיה כמו שאת נולדת?

את חיה כמו שנולדת

בקורס הראשון שלמדתי, אמרה לנו אחת המרצות (אולי נועה ברקת), שיש טענה שיש הקבלה בין הדרך בה התנהלה הלידה שלך לבין החיים שלך. ניסיתי אז לבדוק האם זה נכון לגבי.

זה מה שאני יודעת על הלידה שלי מהסיפורים – זו היתה לידה שלישית של אמא שלי והפעם היא החליטה לנסות את בי"ח כרמל. אני בכלל העדפתי להשאר בבטן ומשכתי זמן. כבר עברו בערך שבועיים מהמועד ואמרו לאמא שלי שהיא צריכה להתחיל זירוז. ההורים שלי באו בזמן שהתאים להם, אחרי הצהריים ביום שני. כשהגיעו אמרו להם הרופאים שזירוזים עושים בכלל רק בבוקר ושיחזרו הביתה.
במקום לחזור למושב שלנו, אמא שלי נשארה לישון בבית של חברי משפחה בחיפה, שעד היום נחשבים אצלנו האפוטרופוסים שלי.
למחרת בבוקר התחיל הזירוז ומשם הלידה התקדמה בקלות ואין לאמא שלי מה לספר על השלב הזה.
אבא שלי, הגיע בבוקר עם אמא שלי, וכשהתחיל הזרוז, אמרו לו שזה יכול לקחת זמן.
בגלל שהיו פרחים במשק שלנו שהיה חשוב לקטוף אותם באותו היום למשלוח, הוא חשב שיספיק לנסוע הביתה ולחזור לפני הלידה.
הוא טעה.
ועד שהוא חזר, כבר הייתי בחוץ (גם את הלידה של אחותי הגדולה הוא הפסיד כשהיה במילואים… מזל שאחרי זה היו לו עוד 3 לידות להיות בן זוג מעורב בלידה).

בהתחלה לא הצלחתי למצוא שום קשר – לעומת הלידה, בה התעכבתי והתעכבתי עד שהיו צריכים להאיץ בי, בחיים יש לי פוביה מאיחורים שאני בשלבי התמודדות אתה. זה משהו כל כך חזק אצלי עד שכשהייתי ילדה ואיחרתי פעם אחת לפעולה של התנועה במושב אז לא הסכמתי להכנס וחזרתי הביתה – מי ישמע, לאחר לפעולה!

גם היום אני בד"כ מעדיפה לחשב את הזמן כך שרוב הסיכויים שאגיע חצי שעה לפני מאשר לקחת סיכון של איחור של חמש דקות.

ובעצם, חשבתי, אולי זה הקשר.

פעם אחת כשאיחרתי למדתי בדרך הקשה – ומאז אני נמנעת בכל מחיר מלאחר שוב.

אולי זה קשור ללידה, ואולי לא, אבל זה משחק משעשע והזדמנות טובה לשמוע מאמא שלנו קצת יותר על הלידה שלנו.

מוזמנות לשתף מה הקשר שאתן מצאתן בין הלידה שלכן לחיים היום.

נעמה 

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *