דיכאון אחרי לידה

התסמינים לדיכאון אחרי לידה כוללים – מצב רוח ירוד, חוסר הנאה מדברים שבעבר הסבו הנאה, אי שקט, קושי בריכוז, עייפות וחוסר אנרגיה כללית, שינה מרובה או לחלופין – קשיים בשינה (קושי להירדם ויקיצות מרובות), אכילה מופרזת או דווקא חוסר תיאבון. רגשות ומחשבות של אשמה ובושה כגון – "אני אמא גרועה", "למה בכלל נכנסתי להיריון", "לא כך רציתי שתהיה הלידה" ובמקרים חמורים מחשבות על פגיעה עצמית ואובדנות. התסמינים מופיעים אצל 15% מהנשים אחרי לידה.

מדוע מופיע דיכאון אחרי לידה?

דיכאון אחרי לידה יכול להופיע אצל כל אישה ללא קשר לגיל, למוצא, לגובה ההכנסה, למידת הדתיות, או להשכלה. הוא מופיע אצל נשים המיניקות את תינוקן ואצל אלו שלא מיניקות; נשים עם תינוקות בריאים ואלו שילדן חולה; אמהות שלהן זו לידה ראשונה, וכאלה שכבר ילדו יותר מפעם אחת; נשים נשואות ושאינן נשואות; נשים שהיו להן בעיות במהלך ההיריון, ואלה שמהלך ההיריון שלהן היה תקין.

לפעמים הסיבה לדיכאון היא ברורה והגיונית – המצב הכלכלי, המצב הביטחוני, בעיות בריאות וקשיים ביחסים בתוך המשפחה. לידה טראומטית, בה האם חוותה סכנה מוחשית לחייה או לחיי העובר עשויה גם היא לגרום לדיכאון לאחר לידה וכמובן שהשינויים ההורמונליים לאחר הלידה, העייפות והעבודה הבלתי פוסקת בטיפול בתינוק תורמים גם הם.

לעיתים הסיבה היא פחות ברורה ומוחלטת. ניתן למצוא קשר בין הדיכאון הנוכחי לבין אירועי עבר – כגון – מערכות יחסים מורכבות עם ההורים, משברים בילדות ופגיעות מיניות.

אני בדיכאון או שזה סתם "דיכי"?

50-80% מהנשים חוות דכדוך לאחר הלידה, "baby blues". שינויים חדים במצב הרוח, רגישות ופגיעות עם נטייה לבכי, תחושות של עצב, מועקה, חרדה, דאגנות ייתר ותחושת בדידות. הקושי והציפייה שהכול יהיה מושלם ונהדר גוררים תחושות של אשמה ובושה. אמהות שואלות את עצמן – "אולי אני לא בסדר?", "אולי אני אמא לא מספיק טובה?", למרות שלידת התינוק היא אירוע משמח היא גם יכולה להיות משבר הגורם לשינוי חד בכל תחומי החיים. התסמינים מתחילים בד"כ ביום הרביעי לאחר הלידה ונחלשים ביום העשירי, לרוב ללא טיפול. ההבדל העיקרי בין דיכאון לדכדוך הוא מידת הפגיעה בתפקוד.

מתי הדכדוך הופך לדיכאון?

דיכאון אחרי לידה מופיע אצל 15% מהנשים. והוא נקבע כאשר התסמינים נמשכים יותר משבועיים וקיימת פגיעה משמעותית בתפקוד.

התסמינים השכיחים:

  • תחושת עצבות או מועקה ממושכת
  • איבוד עניין בפעילויות שקודם לכן היו אהובות ומהנות
  • קושי בריכוז ובקבלת החלטות, אפילו פשוטות
  • עייפות מתמשכת
  • קושי להירדם ויקיצות מרובות, או לחלופין – שינה מרובה
  • חוסר תיאבון או אכילת ייתר
  • פעילות יתר או האטה בתפקוד היומיומי
  • אובדן העניין בטיפול עצמי ואי הקפדה על לבוש, רחצה או סידור השיער
  • מחשבות חוזרות על מוות או על התאבדות
  • תחושות אשמה, כישלון או חוסר ערך
  • הקדשת תשומת לב מרובה מידי או פחותה מידי לתינוק
  • פחד להיות עם התינוק לבד
  • עמדה פסימית לגבי המציאות
  • בכי תדיר, גם על דברים שוליים

 

האם ההנקה עוזרת לצאת מהדיכאון?

להנקה חשיבות רבה בחיזוק הקשר בין האם והתינוק ויש לה יתרונות רבים וידועים. עם זאת ישנן נשים שעבורן ההנקה מעוררת קושי רב – גודש בשד וכאב בפטמות, עייפות כרונית, חשש למידת השובע של התינוק, סלידה מהמגע האינטימי והתעוררות חוויות עבר של פגיעה וניצול. בעוד ההנקה יכולה להיות עבור נשים רבות פעולה מהנה ומיטיבה, יש נשים אשר אינן מסוגלות או אינן מעוניינות להניק. זכותה של האישה הנמצאת לאחר הלידה במצב נפשי רגיש לבחור האם ההנקה תועיל לה – תביא לה רגיעה, תחושת משמעות והצלחה ותחזק את הקשר עם התינוק או תגביר את התסכול העייפות והעומס.

האם יש טיפול ייחודי לדיכאון אחרי לידה?

הטיפול המקובל כיום בדיכאון לאחר לידה הוא טיפול תרופתי או פסיכותרפיה. התרופות המומלצות הן תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה SSRI, למשל – פרוזאק, סרוקסט, ציפרמיל, פבוקסיל, לוסטרל. לתרופות אלו יש יעילות דומה בטיפול בדיכאון והן נבדלות בתופעות הלוואי שלהן. התאמה של התרופה צריכה להיות בהתייעצות עם רופא ותוך לקיחה בחשבון שיקולים של השפעה על העובר (בהיריון) והתינוק (בהנקה).

טיפול הפסיכותרפיה יכול להוות אלטרנטיבה לטיפול התרופתי במקרים בהם הדיכאון הוא בינוני או קל. גם כאשר האישה נזקקת לטיפול תרופתי ניתן לשלב פסיכותרפיה אשר תאפשר עיבוד של התכנים הייחודיים העולים בתקופה זו. כך ניתן "לנצל" את המשבר כהזדמנות לצמיחה והתחזקות.

טיפולים אלטרנטיביים כגון – רפלקסולוגיה, הומאופתיה ורפואה סינית עשויים גם הם לסייע. וכמובן – מנוחה ושינה, שתייה מספקת, תזונה בריאה ופעילות גופנית, גם כשממש אין חשק – "fake it till you make it…".

והכי חשוב – מערך תמיכה צמוד וחזק – עזרה בטיפול בתינוק  ובעבודות הבית, עידוד, חיבוק ואהבה…!

כיום ברור שכאשר האם בדיכאון גם ההשפעה על התינוק היא רבת מימדים וגדלים הסיכויים להתפתחות בעיות רגשיות, שכליות ומוטוריות אצל הילד. עם זאת, טיפול אוהב ומסור של האב, הסבים או חברה טובה יכול לתת מענה טוב לילד. תהליך ההתמודדות של האם עם הקושי יכול לתת לה כלים בעתיד להכיר ולהתמודד עם קשיים של הילד ומהווה מודל חיובי ליכולת לקבל עזרה ותמיכה, להיות חלשה ולקום.

 

מה המונח המקצועי לדיכאון אחרי לידה?

PPD – Post Partum Depression – הוא המונח המקובל בספרות המקצועית לדיכאון אחרי לידה. אולם קיים מונח המתאר את התופעה בצורה רחבה יותר ועליו אני רוצה לפרט כאן –

PMAD – Perinatal Mood and Anxiety Disorders

המונח הזה מבהיר מספר דברים חשובים:

המילה peri-natal מתייחסת לתקופה ממושכת סביב הלידה. גם להיריון (אצל 9% מהנשים יופיע התסמינים כבר בהיריון) וגם לתקופה ארוכה לאחר הלידה.

Mood מתייחס למצבי רוח שאינם ספציפיים דווקא לדיכאון. ייתכנו מצבי רוח של עצבנות, מתח, כעס, דאגה, וצער וכן שינויים חדים ובלתי צפויים במצב הרוח.

Anxiety – חרדה היא סימפטום המופיע לעתים קרובות ייחד עם דיכאון. תיתכן חרדה לקראת הלידה, חרדה לשלום התינוק, חרדה להפקיד את התינוק בידי בן הזוג או הסבתא, או עיסוק מופרז בניקיון.

ולסיום – המונח Disorders (בעיות) מתייחס לכך שאין מדובר בתופעה אחת ברורה אלא באוסף של סימפטומים המופיעים באופן שונה אצל כל אישה ומחייב הקשבה רבה והתאמה של הטיפול לכל אישה על פי צרכיה הייחודיים.

 

ענבל בן דרור MSc.PT

פסיכותרפיסטית ופיזיותרפיסטית מוסמכת

המרכז הרפואי "אסף", עפולה

054-4937931

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *