דמיון, אמונות והשפעתם על מדדים סובייקטיביים ואובייקטיבים בלידה.

דמיון בלידה

דמיון, אמונות והשפעתם על מדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים בלידה.
פסיכולוגיה של השיפוט האינטואיטיבי.
האוניברסיטה הפתוחה.
מגישה: ג'יני אושרי ת.ז. 028071397
מדריך : גיא הוכמן.
תאריך : 09-06-17

תוכן העניינים:

תוכן                                  עמוד

תקציר                                 3
מבוא                                   4-7  
שיטה                                  8-9
תוצאות                               10
דיון                                     11-13
ביבליוגרפיה                         14
נספח 1                               15-18
נספח 2                               19
נספח 3                               20
תקציר
האמונה העממית טוענת שבעזרת הדמיון נוכל להשפיע על המציאות שלנו. במחקרים לאורך השנים נמצא דמיון בין הפעילות המוחית בזמן תפיסה חושית (ראיה /שמיעה) ובין הפעילות המוחית בזמן דמיון ויזואלי או שמיעתי. מחקרים הראו כי המח משתמש בדמיון כדי להעלות את האקטיבציה לפריטים שנשמרו בזיכרון לטווח ארוך וכי הדמיון גורם לחוויה של "לחיות את החוויה מחדש". כמו כן מצאו שניתן להשתמש בדמיון ככלי לשיפור הביצוע של משימות עתידיות ולצמצום רמת החרדה והדיכאון הנחוות אצל אנשים בכלל ונשים הרות בפרט. בנוסף נמצא שנשים הרות בעלות רמת אמונה גבוהה בקשר ללידה ורמת חרדה נמוכה יחוו חווית לידה והורות ראשונית חיובית וקלה יותר. מחקר זה ממשיך את הממצאים הללו ומשער כי ככל שיכולתה של אישה לדמיין את עצמה יולדת גבוהה יותר וככל שרמת האמונה שלה בגופה ויכולותיה גבוהות יותר, הלידה שלה תהיה: קצרה יותר, ידרשו התערבויות מעטות יותר ותחווה חוויה סובייקטיבית טובה יותר. מחקר זה הינו מחקר אורך בעל שני חלקים, בראשון התבקשו נשים הרות למלא שאלונים על אמונותיהן לגבי הלידה ורמת יכולתן לדמיין את עצמן יולדות, ובשני שהתבצע לאחר הלידה, התבקשו אותן נשים להעיד על מס' ההתערבויות בלידה, מס' שעות הלידה והחוויה הסובייקטיבית שלהן מהלידה. 57 נשים השלימו את שני החלקים, ותשובותיהן נכללו במחקר זה. בניתוח התוצאות לא נמצאה תמיכה להשערות כי קיים קשר בין רמת האמונות ויכולת הדמיון למס' ההתערבויות או מס' שעות הלידה אך נמצאה תמיכה בהשערה כי קיים קשר ישר בין רמת האמונה ושביעות הרצון של האישה מהלידה, כמו כן נמצא מתאם בינוני בין יכולת הדימיון ורמת האמונות. לממצאים אלה חשיבות גדולה כיוון שהם מעודדים עבודה עם נשים הרות על אמונותיהן לקראת הלידה, במטרה לסייע להן לחוות חוויה סובייקטיבית טובה יותר ולהפחית את הסיכוי לטראומת לידה ולPTSD  ו PPD. למרות הקשר שנמצא בין יכולת הדמיון ורמת האמונות לא נמצא קשר בין יכולת הדמיון לשביעות הרצון הסובייקטיבית. ממליצה לבדוק קשר זה שוב בעזרת הנחייה של הנבדקות לדמיין את הלידה. אם אכן ימצא קשר בין הדמיון ושיפור החוויה הסובייקטיבית ניתן יהיה להמליץ על כלי זה של דמיון מודרך ככלי יעיל בהתכוננות ללידה.

מבוא
דמיון ו"יצירת מציאות"– תהליך קוגניטיבי או אמונה עממית?

 "יצירת מציאות ", האמונה שבכוחנו לגרום לסיטואציה חיובית או שלילית להתרחש במציאות ע"י כך שנדמיין אותה שוב ושוב (בבחירה או שלא בבחירה) הינה אמונה עממית עתיקה מאד : כבר בספר איוב (ג ,כה )מופיע הפסוק " אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי – יָבֹא לִי " שמשמעותו מה שפחדתי ממנו הוא שקרה לי .  הרבי מברסלב שחי במאה ה- 18 ונחשב לאחד מהמורים הרוחניים החשובים ביהדות כתב :"האם יש משהו שאתה משתוקק לו או משהו שהיית רוצה מאד שיקרה? התמקד בו בכל יכולת הריכוז שלך, דמיין לך אותו בפרטי פרטים. אם רצונך איתן דיו וריכוזך עז דיו, תוכל לממש את משאלתך " (ליקוטי מוהר"ן, קצ"ג). סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה המכונה "הבודהה " מיסד הדת הבודהיסטית כתב לפני כ 2500 שנה: "המחשבה קודמת לכל הדברים, המחשבה היא ראש להם, כולם מעשה מחשבה, אם אדם מדבר ופועל עם מחשבה מקולקלת הסבל בא אחריו כגלגלי עגלה אחרי השור. המחשבה היא ראש להם, כולם מעשה מחשבה, אם אדם מדבר ופועל עם מחשבה צלולה אושר בא אחריו צמוד כמו צל "(דאהרמפדה ). אחת הדוגמאות המפורסמות לביטוייה של  אמונה עממית זו בעידן המודרני הינו הסרט התיעודי "הסוד" (The Secret) שיצא בשנת 2006 ובעקבותיו נכתב גם ספר בשם דומה. בסרט מרואיינים אנשים אשר חיים לפי "הסוד" כלומר לפי "חוק המשיכה" (The Law of Attraction). חוק המשיכה אומר שאם אנו חושבים על דבר מה מסוים, אנחנו בעצם יוצרים אותו ומאוחר יותר אף נזכה לראותו בחיינו האמתיים.
האם מדובר באמונה עממית בלבד או האם ניתן למצוא קשר בין דמיון סיטואציות ואופן התרחשותן במציאות? האם חוויות חדשות ומיוחדות ובמיוחד חוויות מאתגרות מושפעות מהאופן בו נדמיין אותן מראש? במחקר זה בחרתי לבדוק תופעה זו בסיטואציה ייחודית – הריון ולידה . תקופת ההיריון והלידה הינה תקופה בה נשים עומדות מול סיטואציה ייחודית, מאתגרת , ולא ידועה. עד כמה יכולתה של אישה לדמיין את עצמה יולדות תשפיע על הלידה שתחווה בפועל? או במילים אחרות : האם בעזרת הדמיון נוכל ליצור לעצמנו לידה קלה יותר והאם בעזרת מודעות ואימון נוכל להתרחק מתרחישים קשים שמהם אנו פוחדות? זהו נושאו של מחקר זה .
מה זה דמיון? מה קורה לנו במח כשאנו מדמיינים?
כבר ב 1910 חקר Perky את הקשר בין תפיסה ודמיון בניסיון להבין את המכניזם שעומד מאחורי מערכת הדמיון ואת הקשר בינו ובין המכניזם שאומר מאחורי מערכת התפיסה. ( 1910) Perky  הצליח לגרום לנחקריו להתבלבל בין גירוי שמוצג במציאות ובין גירוי שהם מדמיינים ואינו מוצג לפניהם ובכך הראה שיש קשר בין שתי המערכות. (Segal   (1970 השווה בין האותות המשודרים בזמן תפיסה ויזואלית ואודיטורית ובין האותות המשודרים בזמן דימיון של עצמים ויזואליים ואודיטוריים . הוא מצא דמיון בין האותות בין תפיסה ויזואלית ודימיון ויזואלי ובין תפיסה אודיטורית ודימיון אודיטורי. Segal מציע שדמיון מתפקד כמו סיגנל אשר אינו מגיע מבחוץ אלא מבפנים ושיכול להיווצר בלבול בין סיגנלים חיצוניים ופנימיים בחוויה הסובייקטיבית של האדם.  Zatorre and
Halpern  (1993) ערכו מחקר בעזרת מכשיר PET * באמצעותו ניתן לזהות  אזורים אליהם מגיע יותר דם בזמן ביצוע מטלה מסוימת ולהניח שאזורים אלה פעילים יותר בזמן ביצוע מטלה זו. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת שמעה שיר ילדים מוכר בעוד שהקבוצה השנייה התבקשה להיזכר בשיר ולשיר אתו לעצמם בדמיון. פעילות המח שנצפתה הייתה באזורים זהים אם כי אצל הקבוצה ששמעה בפועל נצפתה פעילות רבה יותר Ganis, Thompson and Kosslyn (2004) השתמשו במכשיר  fMRI  כדי לזהות ולמפות את הנוירונים שמשתתפים בתהליך של תפיסה ויזואלית ובתהליך של דמיון ויזואלי. בתנאי הראשון התבקשו הנבדקים לצפות בעצמים פשוטים ולשפוט תכונות של עצמים אלה ובתנאי השני התבקשו לדמיין עצמים אלה ולשפוט את תכונותיהם. תוצאות המחקר מראות ששיפוט תכונותיו של עצם שנצפה ושיפוט תכונותיו של עצם שדומיין נשענים על פעילות נוירונים משותפים רבים ועל מערכות מוחיות דומות.
* PET – מכשיר אשר מזהה קרני גמא אשר נפלטות מחומר רדיואקטיבי שמוזרק לדם והופך את הסיגנל שלהם לתמונה של אזורי המח הפעילים, ע"י כך ניתן לזהות אזורים מוחיים שאליהם מגיעה זרימת דם גדולה יותר בזמן ביצוע מטלה מסוימת.

4.

קשרים בין דמיון וזיכרון :
בעשורים האחרונים מנסים מחקרים למצוא את הקשרים ויחסי הגומלין בין המנגנונים המוחיים  של הזיכרון והדמיון . Ishai and Alumit (1995) מצאו שאנו חווים חווית ראיה של גירוי מס' דק' לאחר שכבר לא ניתן לראות אותו דרך העיניים ומשערים שהדמיון הינו מנגנון מוחי אשר מאפשר לנו "לראות " דרך המח כלומר מפעיל את מרכזי הראיה הגבוהים ללא צורך בגירויים שיפלו על הרשתית. הדמיון להשערתם מתפקד כגשר בין התפיסה ובין הזיכרון ומסייע בקבוע הגירוי בזיכרון .
Kosslyn, Ganis and Thompson (2001) סוקרים במאמרם ניסויים רבים בתחום חקר הדמיון. הם משערים שהדמיון היא המערכת בה משתמש המח כדי להעלות את האקטיבציה של פריטים שנשמרו בזיכרון לטווח ארוך ולא היו נגישים. במנגנון ההיזכרות נשלפים פריטים מהזיכרון לטווח ארוך,מערכת הדמיון מאפשרת לנו "לראות" "לשמוע" "להריח "ו"לחוש" את החוויה מחדש ללא צורך בהתרחשותה בפועל או בשימוש בחושים, לכן הם מכנים את הדמיון :"העיניים והאוזניים של ה mind ".    Greenberg  and  Knowlt(  (2014בדקו את הקשר בין דמיון חזותי ובין זיכרון אוטוביוגרפי הם מצאו קשר בין דמיון חזותי ובין תחושה של "לחיות את החוויה מחדש".  בניסוי נוסף שערכו עם נבדקים אשר יכולת הדימיון החזותי שלהם פגועה לא נמצאה תחושת ה"לחיות את החוויה מחדש" . ממצאים אלה תומכים ברעיון שדמיון חזותי חשוב מאד ביצירה ושימור של זיכרונות אוטוביוגרפים.
השפעתו של הדמיון על הביצוע בעתיד.
הממצאים שהוזכרו בפסקה הקודמת מוצאים קשר בין מערכת הדמיון למערכת הזיכרון ורואים בדמיון מערכת מסייעת למנגנוני השמירה וההיזכרות, אבל האם ניתן למצוא קשר גם בכיוון ההפוך כלומר האם ניתן למצוא קשר בין חוויות שמקורן בדמיון ולא בחוויה חיצונית ובין ביצועה של החוויה זו בפועל בעתיד? האם ניתן השתמש בדמיון של חוויה כדי לשפר את ביצועה? Jeffrey,  Peluso ,Ross and  Gfeller (2005)ערכו מחקר בו חולקו 150 תלמידי קולג' ל 9 תנאי ניסוי ,בחלק מהתנאים הונחו התלמידים לשנן בקול מהלכים ממשחק הגולף, בחלק אחר של התנאים הונחו התלמידים לדמיין את עצמם מבצעים מהלכים אלה ושאר התנאים היוו תנאי בקורת שונים. לאחר מכן נמדדו ביצועיהם של המשתתפים במהלכים אלה במשחק גולף אמתי. התלמידים ששיננו את המהלכים והתלמידים שדמיינו אותם השיגו ציונים גבוהים יותר במדדי הביצוע של מהלכי הגולף, נמצא קשר בין שינון בקול ודמיון ובין שיפור בביצועים בפועל. מחקרים נוספים מראים תוצאות דומות Lejuene, Decker and Sanchez(  (1994מצאו שביצועיהם של שחקני טניס שולחן השתפרו בעקבות שיטת אימון בה השחקנים דמיינו מהלכים מהמשחק Theorodakis et al. . ((2001 מצאו שאחוז הקליעה של שחקני כדורסל אשר הוסיפו לאימון שלהם דיבור עצמי ודמיון של עצמם קולעים עלה. בעקבות מחקרים אלה הפכה שיטת האימון הנעזרת בדמיון עצמי של הצלחה ובדיבור עצמי חיובי פופולרית מאד בקרב ספורטאים. איאן ווסנאם, שחקן הגולף שהגיע להיות מספר אחד בעולם בשנת 1991 ואלוף ארה"ב (US Masters winner) אמר על שיטת NLP (שהיא שיטה של דמיון מודרך): " NLP סייע למשחק שלי. הוא יעזור גם לך". ** ספורטאי הטריאתלון המצטיין מניו-זילנד סטיב גרני אמר: "אני חייב המון תודות לעבודת NLP שעשינו לפני המרוץ מחוף לחוף. זה שינה את החשיבה שלי ב-180 מעלות לגישה נחושה ונחרצת. יום המרוץ היה מהנה במידה מדהימה. הכול היה פשוט קליל".***
השפעתו של הדמיון על האמונה העצמית ורמת החרדה בהריון.
Belleruth    (2007)סוקר ניסויים המצביעים על קשר בין שימוש ב"דמיון מודרך " ובין שיפור בפרמטרים בריאותיים ונפשיים שונים כגון לחץ דם, אנורקסיה, חרדה ודיכאון. דמיון מודרך הוא תחום הכולל שיטות טיפול רבות שהמשותף להן הוא הרפיה, ריכוז בדימוי מסוים : סיטואציה , או תמונה המגיעים מהמנחה או מהאדם עצמו בהנחיית המנחה תוך כדי "כיבוי" שאר הגירויים מסביב. מטרת ה"דמיון המודרך " להביא לאיזון, ריפוי הגשמה עצמית ,שינוי באמונות ,שחרור מחסומים והתנגדויות, שיפור ביצוע עתידי ועוד . Belleruth  סוקר גם מחקרים אשר מתמקדים בנשים בהריון ומוצאים קשר בין שמיעת דיסק ובו "דמיון מודרך" ובין עליה ברמת האמונה העצמית שלהן בגופן וביכולתו ללדת .
** מתוך ראיון בטלוויזיה ,ציטוט אתר " NLP ישראל" http://www.nlp-israel.co.il
*** מתוך ראיון בטלוויזיה ,ציטוט אתר " NLP ישראל"  http://www.nlp-israel.co.il/

5.
בדיסק מתבקשות הנשים להרפות את גופן ע"י נשימה עמוקה ואיטית , "לראות " את הרחם שלהם והאת העובר הגדל בו ,"לראות" כיצד הגוף שלהן מתפקד בצורה מיטבית ומספק לעובר את כל אשר הוא צריך , בדיסק גם מתבקשות הנשים "להיזכר" בכך שהן שייכת לשושלת  ארוכה של נשים לאורך כל הדורות שגופן נבנה ע"י הטבע מותאם למשימה של גידול התינוק ולידתו ולכן להיות מודעות ופתוחות לאמונה שגופן יודע את העבודה כיצד ללדת . Jallo, Ruiz. Elswick and French   ((2014 בדקו השפעה של דמיון מודרך על רמת החרדה והלחץ  אצל נשים בהריון . בניסוי אורך של 12 שבועות התבקשו נשים להאזין מדי יום לדיסק  אחד מתוך 4 דיסקים אשר בהם קטעים בני 20 דקות המכילים "דמיון מודרך" בשני הדיסקים הראשונים מתבקשות הנשים לדמיין את עצמן בריאות , רגועות ומבצעות את המטלות היומיומיות אשר עליהן לבצע, ובשני הדיסקים האחרונים התבקשו לדמיין את ההיריון מתקדם בבריאות ואת התינוק גדל ומתפתח בתוך רחמן. בשבועות 1-4 לניסוי התבקשו להאזין מדי יום לדיסק  אחר לפי סדר מספרי הדיסקים והחל מהשבוע ה5-12 התבקשו להאזין מדי יום לדיסק לפי בחירתן. מידת הלחץ והחרדה לפני הניסוי ואחריו הוערכה ע"י הנשים עצמן. רב הנשים העידו על עצמן כרגועות יותר, חרדות פחות וישנות טוב יותר בלילות בעקבות השימוש בדמיון המודרך.
הקשר בין אמונות וחרדות בהריון ומהלך הלידה
 Haines and  rubertsson( (2012 ערכו ניסוי הבודק את הקשר בין האמונות והחרדות של נשים בהריון ובין חוויות הלידה שלהן, במחקר מילאו נשים בהריון (שבועות 18-20) שאלונים לגבי התפיסות והאמונות שלהן בקשר ללידה ושאלוני חרדה. הם חילקו את הנשים ע"פ השאלונים ל– 3 קטגוריות 1."הנחושות" – בעלות אמונות חזקות ביכולתה של האישה ללדת ובעלות רמת חרדה נמוכה בקשר ללידה. 2. "מה שיהיה יהיה " – אין להן אמונה ברורה לגבי היכולת ללדת ובעלות ציון נמוך ברמת החרדה. 3. "החרדות" – בעלות אמונה נמוכה ביכולתה של האישה ללדת ואמונה גבוהה בכך שמדובר בסבל וכאב קשה מאד, רמת חרדה גבוהה בקשר ללידה. החוקרים ראיינו את הנשים שוב חודשיים לאחר הלידה. נמצא קשר בין : קבוצת "החרדות" לשיעור גבוהה יותר של ניתוחים קיסריים , שימוש גדול יותר באפידורל דיווח על חווית לידה שלילת ועל חווית הורות ראשונית קשה. הנשים בקבוצת "מה שיהיה יהיה " גם אצלן נמצא מתאם גבוהה עם ניתוחים קיסריים אבל לא נמצאו תוצאות מובהקות לגבי שימוש גבוהה יותר באפידורל, דיווח על חווית לידה שלילית וחווית הורות ראשונות שלילית. נמצא אפקט מובהק בין קבוצת "הנחושות " ובין מיעוט ניתוחים קיסריים, שימוש מועט באפידורל ודיווח על חווית לידה והורות ראשונית טובה .
מחקרים אלהBelleruth   (2007), Jallo, Ruiz. Elswick and French ((2014. מצאו קשר בין "דמיון מודרך" כלומר דמיון סיטואציות מסוימות ובין הורדת לחץ והגברת האמונה בגוף במהלך ההיריון .  Haines and  rubertsson (2012) מצאו קשר בין האמונות בגוף והחרדות של נשים בהריון וחווית הלידה כפי שהיא מתרחשת בפועל. האם ניתן למצוא קשר בין השניים? אם דמיון חיובי מוביל להגברת האמונה בגוף וירידה ברמת החרדה  ואם אמונה גבוהה בגוף מובילה לחוויית לידה קלה יותר לעומת אמונה נמוכה וחרדה גבוהה המביאה לחוויה קשה יותר, האם ניתן למצוא קשר גם בין יכולת הדמיון של אישה בזמן ההיריון לגבי השתלשלות הלידה ובין התרחשותה של הלידה בפועל ?
נושא זה אני רוצה לבדוק במחקר זה. במחקר זה אנסה לבחון את הקשרים בין היכולת של אישה לפני לידה לדמיין כלומר "לראות" את עצמה יולדת והתרחשות הלידה שלה בפועל במדדים אובייקטיבים (מס' שעות ומס' התערבויות רפואיות ) ובמדדים סובייקטיביים (שביעות הרצון מחוויית הלידה)וגם את הקשרים בין האמונה שלה ביכולתה ללדת והתרחשות הלידה בפועל במדדים אובייקטיבים (מס' שעות ומס' התערבויות רפואיות ). ובמדדים סובייקטיביים (שביעות הרצון מחוויית הלידה).
השערות המחקר שלי הן:
1. קיים קשר הפוך בין יכולתה של האישה לדמיין את עצמה יולדת והאמונה של האישה ביכולותיו של הגוף הנשי ללדת ובין מסי ההתערבויות בלידה, ככל שיכולתה של האישה לדמיין את עצמה יולדת גדלה ואמונתה ביכולות הגוף גדלה מס' ההתערבויות בלידה קטן וככל שיכולתה של האישה לדמיין

6.
את עצמה יולדת ואמונתה ביכולות הגוף קטנה  מס' ההתערבויות בלידה גדל .
2. קיים קשר הפוך בין יכולתה של האישה לדמיין את עצמה יולדת והאמונה של האישה ביכולותיו של הגוף הנשי ללדת ובין מסי השעות שעורכת הלידה, ככל שיכולתה של האישה לדמיין את עצמה יולדת גדלה ואמונתה ביכולות הגוף גדלה מס' שעות הלידה קטן וככל שיכולתה של האישה לדמיין את עצמה יולדת ואמונתה ביכולות הגוף קטנה  מס' שעות הלידה גדל .
3. קיים קשר ישר בין יכולתה של האישה לדמיין את עצמה יולדת והאמונה של האישה ביכולותיו של הגוף הנשי ללדת ובין רמת שביעות הרצון שלה מהלידה, ככל שיכולתה של האישה לדמיין את עצמה יולדת גדלה ואמונתה ביכולות הגוף גדלה רמת שביעות הרצון שלה מחוויית הלידה עולה. וככל שיכולתה של האישה לדמיין את עצמה יולדת ואמונתה ביכולות הגוף קטנה רמת שביעות הרצון שלה מחוויית הלידה יורדת.
4. קיים קשר ישר בין יכולתה של האישה לדמיין את עצמה יולדת ובין רמת האמונה שלה ביכולתה ללדת, ככל שיכולתה של האישה לדמיין את עצמה יולדת גדלה עולה גם רמת האמונה של האישה ביכולתה ללדת וככל שיכולתה של האישה לדמיין את עצמה יולדת קטנה יורדת גם רמת האמונה של האישה ביכולתה ללדת.
7.

השיטה

משתתפות
במחקר השתתפו בסה"כ 116 נשים בהריון אשר מלאו את החלק הראשון של המחקר (שאלונים1+2). מתוכן 71 מלאו טפסים אינטרנטיים ו 45 מלאו טפסים ידניים. בניתוח התוצאות התייחסתי לתשובותיהם של 57 משתתפות. שאר המשתתפות לא נכללו בניתוח התוצאות בגלל מסי סיבות : 28 לא מסרו כתובת מייל או מסרו כתובת מייל שגויה ולכן לא ניתן היה לפנות אליהם לשם ביצוע ההעברה השנייה ומילוי השאלון השלישי , תאריך הלידה המשוער של 5 נשים חל לאחר תאריך סיום המחקר ולכן לא בוצעה ההעברה השנייה , ל 24 נשים בוצעה ההעברה השנייה אך הן לא השיבו למייל ולא מלאו את השאלון השלישי, אישה אחת השיבה תשובות חלקיות בלבד, ואישה אחת השיבה לאחר סיכום התוצאות וגם תשובותיה לא נכללו בניתוח התוצאות. מתוך המשתתפות שתשובותיהן נכללו בניתוח התוצאות 19היו בהריון ראשון, 24 בהריון שני, 10בשלישי, 3ברביעי ו 1 בהריון חמישי .לא הייתה התייחסות לגיל המשתתפות או לשבוע ההיריון . המשתתפות גויסו בקורסים של הכנה ללידה, "טיפת חלב" ודרך פרסום בקבוצות פייסבוק שונות. הבסיס להשתתפות היה התנדבותי .

כלים
המחקר  נעשה בעזרת שאלון הכולל שלושה חלקים. השאלון הועבר בשני זמנים שונים, העברה ראשונה נעשתה במהלך ההיריון וכללה את חלקים 1+2, השאלון המכיל את חלקים 1+2 הועבר בשתי צורות: האחת מסירה ומילוי ידני והשנייה טופס מכוונן שמולא דרך האינטרנט. העברה שניה שנעשתה לאחר הלידה כללה את החלק השלישי של השאלון, חלק זה הועבר דרך המייל והעונות התבקשו להשיב ולשלוח חזרה, למשתתפות אשר לא החזירו את הטופס נשלח מייל הבקשה שנית, מייל זה נשלח מקסימום 3 פעמים. המערך הינו בין נבדקי.
העברה ראשונה , חלקים 1,2
 חלק 1 כלל 8 שאלות שבהן התבקשו המשתתפות לסמן עד כמה הן מסכימות (1- לא מסכימה עד 5- מסכימה מאד) עם משפטים המתארים אמונות לגבי הלידה, מחצית מהמשפטים מציגים אמונות שיכולות לרמז על בטחון ואמונה בגוף וביכולת ללדת לדוגמא : "גוף האישה בנוי ללדת וסביר שיעשה זאת בהצלחה" והמחצית השנייה מציגים אמונות שיכולות לרמז על חוסר בטחון, חוסר אמונה ביכולת של הגוף ללדת, הסתמכות על הרפואה ופחד. לדוגמא: "הלידה הינה עונש כואב שאנחנו הנשים קבלנו כדי שיהיו לנו ילדים". מטרתו של חלק זה הייתה לבדוק את אמונותיה של המשתתפת ביחס ליכולתה ללדת . חלק 2 כלל 4 שאלות בכל שאלה נשאלה המשתתפת האם היא יכולה לתאר לעצמה איך תראה ותתנהג בשלבים שונים בלידה : 1.כשהלידה תתחיל 2.במהלך שעות הצירים 3.ברגע יציאת התינוק  4.ברגע בו התינוק מונח עליה לאחר יציאתו, ולסמן את התשובה המתארת בצורה מדויקת ביותר את הרגשתה מתוך 4 תשובות אפשריות .תשובה מס 1 – "כן. יש לי תמונה בראש ואני מקווה שכך באמת יהיה " מתארת יכולת "לראות" כלומר לדמיין את הסיטואציה בצורה מדויקת ותשובה 4 – "אני אפילו לא מסוגלת לחשוב על זה "מתארת חוסר יכולת וחוסר רצון  לדמיין את הסיטואציה. מטרתו של חלק זה הייתה לבדוק את יכולתה של המשתתפת לדמיין את הלידה הקרבה.

העברה שניה – חלק 3 (לאחר הלידה)
בחלק 3 5 שאלות. בארבע שאלות מתוך החמש מתבקשות המשתתפות למסור פרטים  אינפורמטיביים לגבי הלידה כגון: "כמה שעות חלפו מהרגע בו הרגשת כאב ועד הרגע בו ילדת?" מטרת השאלות הללו לנסות ולמצוא מתאם בין התשובות שענו הנבדקות בחלקים 1+2 (האמונות והיכולת לדמיין את הלידה) ובין מדדים אובייקטיבים במהלך הלידה שלהן , כגון מס' שעות, מס' התערבויות. בשאלה 5 מתבקשת המשתתפת לסמן את המשפט שמסכם בצורה מתאימה ביותר את חווית הלידה הסובייקטיבית שלה מתוך 7 אפשרויות הנעות בין 1- "קשה מאד – החוויה הכי קשה שהייתה לי בחיים "ובין  7- "טובה מאד – אחת החוויות המדהימות שחוויתי".  מטרת שאלה זו הינה

8.

לנסות ולמצוא מתאם בין התשובות שענו בחלקים 1+2 (האמונות והיכולת לדמיין את הלידה) וחווית הלידה הסובייקטיבית שחוו.
החלק הראשון והשני נתנו באותו סדר לכולן, קודם הראשון ואז השני ,השאלון המלא על כל חלקיו מצורף בנספח מס 1 לעבודה .

הליך
 השאלון הראשון הועבר לנבדקות במס' צורות:1. ע"י מדריכות הכנה ללידה בסיום הקורס בקורסים של קופת-חולים "כללית" בעפולה, נצרת- עלית ובית-שאן 2. ע"י אחות "טיפת חלב" בישוב "גן-נר" במהלך פגישות "מעקב הריון" בקופת חולים "כללית". השאלונים מולאו מיד כשהועברו ובנוכחות מדריכת ההכנה ללידה או אחות "טיפת חלב" הזמן שניתן למילוי היה כ 5-10 דק' אך לא היה לחץ זמן ומי שבקשה זמן ארוך יותר יכלה לקבלו. 3. צורה נוספת למילוי השאלון הייתה בעזרת שאלון של "גוגל דרייב" שפרסמתי בקבוצות פייסבוק שונות שנושאיהם הריון ,לידה ואימהות. המשתתפות מלאו את השאלון בזמנן החופשי .
השאלון השני נשלח לנבדקות חודש ומעלה לאחר תאריך הלידה המשוער במייל לפי המייל שכתבו בשאלון הראשון , נשים שלא השיבו למייל קבלו מייל חוזר לאחר מס' שבועות, הפנייה נשלחה מקסימום 3 פעמים. הנשים מילאו את השאלון בזמנן החופשי ולא הייתה מגבלת זמן . כל המשתתפות קבלו לאחר השלמת מילוי השאלון מכתב תודה ובו הסבר על מטרת המחקר. כמו כן הצעתי למשתתפות לקבל את תוצאות המחקר בסיומו. המשתתפות  שהביאו התעניינות בתוצאות יקבלו את תוצאות מחקר זה.
תוצאות  
בשלב ראשון בצענו בדיקת עקיבות פנימית בין הפריטים השונים של כל אחד מתת השאלונים ( שאלון מס 1 – המייצג אמונות ביחס ליכולת ללדת ושאלון מס 2 המייצג את יכולת הדימיון של הלידה) , בבדיקת מהימנות כעקיבות פנימית (אלפא של קרונבך). נמצא כי יש עקיבות פנימית גבוהה בין פריטי שאלון האמונות ביכולת ללדת (0.75α=, בהשמטת שאלה 2), ועקיבות פנימית גבוהה בין הפריטים של שאלון יכולת הדמיון של הלידה(0.74α=), לכן בוצע מיצוע של הפריטים והורכב מדד "אמונה ביכולת ללדת" ומדד "יכולת הדמיון ". לפני המיצוע הפכתי את כיוון השאלות מס'  2 , 4, 5  בשאלון מס 1 כדי שערך גבוה יעיד על אמונה גבוהה ביכולת ללדת וערך נמוך על אמונה נמוכה (השאלות נשאלו במקור בכיוונים הפוכים כדי למנוע הטיה של התקבעות על מס' תשובה מסוים), שיניתי את ערכי התשובות בהתאם. בנוסף הפכתי את כיוון התשובות בשאלון 2 כדי שכיוונו יהיה דומה לכיוון של שאלון 1, ערך גבוה יעיד על יכולת גבוהה לדמיין וערך נמוך על  יכולת נמוכה לדמיין.
לאחר ביצוע פעולות אלו בוצע מיצוע ויצירת מדד לכל נבדקת. נמצא כי ממוצע מדד האמונה ביכולת ללדת הוא 4.42 (סטיית תקן = 0.54) וממוצע מדד הדמיון הוא  3.64 (סטיית תקן = 0.55). מבחן טי למדגם יחיד הראה כי ממוצע מדד אמונה ביכולת ללדת גבוה במובהק מ2.5, שהיא נקודת האמצע של המדד (t(56) = 27.14, p < 0.0001), מה שמעיד על אמונה חיוביות ביחס ליכולת ללדת של רב הנבדקות. בדומה, מבחן טי למדגם יחיד הראה כי ממוצע מדד הדמיון גבוה במובהק מ-2 (t(56) = 22.33, p < 0.0001),מה שמרמז בממוצע שהנבדקות העידו על יכולת דמיון גדולה באופן מובהק.
כדי לבדוק את השערות המחקר, בוצע ניתוח רגרסיה בצעדים לניבוי כל אחד מהמשתנים התלויים בהתאם למדדים של אמונה ביכולת ללדת ויכולת הדמיון, מספר הלידות הוגדר כמשתנה בקרה .
 לבדיקת השערה מס' 1 המשערת כי קיים קשר הפוך בין יכולת הדמיון והאמונה ביכולת ללדת ובין מסי ההתערבויות בלידה בצענו רגרסיה בצעדים לבדיקת יכולת הניבוי של ערכי מדדי "יכולת הדמיון" ו"האמונה ביכולת ללדת" על מס' ההתערבויות שנעשו בלידה. הממצאים של ניתוח הרגרסיה הראו כי המדדים אינם מנבאים באופן מובהק את משתנה ההתערבויות (F(1, 55) = 0.052, p =0.82 ) ולכן אין תמיכה בהשערה זו.
לבדיקת השערה מס 2  המשערת כי קיים קשר הפוך בין יכולת הדמיון והאמונה ביכולת ללדת ובין מס' שעות הלידה ,בוצעה רגרסיה בצעדים לבדיקת יכולת הניבוי של ערכי מדדי "יכולת הדמיון" ,"האמונה ביכולת ללדת" ומשתנה הביקורת "מס הלידות" על מס' השעות שערכה הלידה.
הממצאים של ניתוח הרגרסיה הראו כי משתנה הבקרה מספר הלידות  אך לא מדדי "האמונה ביכולת ללדת " ו "יכולת הדימיון" מצליח לנבא בצורה מובהקת את כמות השעות מרגע הכאב ועד הלידה (F(1, 55) = 4.099, p < 0.05, R2 = 5%)  ואת כמות השעות מההגעה לבית החולים עד ללידה         (F(1, 55) = 3.856, p = 0.06, R2 = 5%). כיוון שהמדדים הנבדקים אינם מנבאים באופן מובהק את משתנה מס שעות הלידה  אין תמיכה בהשערה זו.
לבדיקת השערה מס 3 המשערות קיום קשר ישר בין המשתנים יכולת הדמיון והאמונה ביכולת ללדת ובין משתנה רמת שביעות הרצון מחוויית הלידה, בוצעה רגרסיה בצעדים לבדיקת יכולת הניבוי של המדדים "יכולת הדמיון" ו "האמונה ביכולת ללדת" על משתנה רמת שביעות הרצון מהלידה (כפי שדרגה בציון בשאלה 5 בחלק השלישי). הממצאים של ניתוח הרגרסיה הראו כי מדד "יכולת הדמיון" אינו מנבא באופן מובהק את משתנה שביעות הרצון מהלידה ואילו מדד "האמונה ביכולת ללדת" מנבא באופן מובהק את משתנה שביעות הרצון (F(1, 55) = 5.743, p < 0.05, R2 = 8%). מאחר ומקדם הבטא של מדד האמונה ביכולת ללדת היה חיובי (Beta = 0.921, SD = 0.384, t(54) = 2.397, p < 0.05), ניתן לראות כי ככל שהאמונה ביכולת ללדת גבוהה יותר כך שביעות הרצון המדווחת מהלידה עולה. דפוס זה של ממצאים מספק תמיכה חלקית להשערה זו.
ולבסוף לבדיקת השערה מס 4 המשערת קיום קשר ישר בין יכולת הדמיון ובין רמת האמונה ביכולת ללדת, בוצעה בדיקת מקדם המתאם של פירסון בין מדד "יכולת הדמיון" ומדד " האמונה ביכולת ללדת" ניתוח זה הצביע על מתאם בינוני בין שני המדדים (r = 0.54, p < 0.0001). ממצא זה מצביע על כך שככל ש"יכולת הדמיון "עולה גם " האמונה ביכולת ללדת " וההפך ולכן יש תמיכה בהשערה זו.
10.
דיון
מטרתו של מחקר זה הייתה לבדוק האם יכולתה של אישה לדמיין את עצמה יולדת והאמונות שלה לגבי הלידה ישפיעו על הלידה שתחווה בפועל, על חווית הלידה הסובייקטיבית שלה, והאם יש קשר בין שני מדדים אלה. במחקר זה ניסיתי למצוא קשר בין "יכולת הדימיון " של האישה, "רמת האמונה ביכולת ללדת" ושני מדדים אובייקטיבים בלידה, מס' השעות שארכה הלידה ומס' התערבויות הרפואיות שנעשו בלידה. כמו כן חיפשתי את הקשר בין יכולת הדימיון של הלידה ,רמת האמונה ביכולת ללדת ובין רמת שביעות הרצון הסובייקטיבית מהלידה ולסיום בדקתי האם שני מדדים אלה קשורים ביניהם. כדי לבחון מטרות אלה ביצעתי מחקר אורך בעל שני חלקים, הראשון במהלך ההיריון ובו התבקשו המשתתפות למלא שאלונים לגבי האמונות שלהן לקראת הלידה והיכולת שלהן לדמיין את עצמן יולדות, השני לאחר הלידה ובו התבקשו המשתתפות לדווח על מס' השעות שארכה הלידה ,וההתערבויות הרפואיות אם היו. בחלק זה התבקשו המשתתפות גם לדרג את חווית הלידה הסובייקטיבית שלהן.
לפי תוצאות מחקר זה לא נמצא קשר מובהק בין יכולת הדימיון  ובין מס' השעות שארכה הלידה , מס' השעות בבית החולים, או מס' ההתערבויות וסוגיהן. כמו כן לא נמצא קשר מובהק בין רמת האמונה ביכולת ללדת ומדדים אלה, כלומר לא נמצאה תמיכה לטענה שיכולתה של אישה לדמיין את עצמה יולדת ואמונותיה בקשר ליכולתה ללדת משפיעים על מס' השעות שאורכת הלידה ומס'  ההתערבויות בלידה. לעומת זאת נמצא קשר ישר ומובהק בין האמונה ביכולת ללדת ושביעות הרצון הסובייקטיבית מהלידה, כך שככל שאמונותיה של האישה ביכולתה ללדת גבוהות יותר כך שביעות רצונה מחוויית הלידה הייתה גדולה יותר. לא נמצא קשר דומה בין יכולת הדימיון ורמת שביעות הרצון הסובייקטיבית מהלידה, כלומר במחקר זה לא נמצאה תמיכה לטענה שליכולתה של אישה לדמיין את עצמה יולדת יש השפעה על שביעות הרצון הסובייקטיבית מחוויית הלידה. ולסיום נמצא קשר מובהק בין שני מדדים אלה יכולת הדימיון והאמונה ביכולת ללדת, כך שככל שהיכולת לדמיין את סיטואציית הלידה עולה, עולה גם רמת האמונה ביכולת ללדת ולהפך.
ממצאי מחקר זה התומכים בקשר בין, רמת האמונה ביכולת ללדת ועליה ברמת שביעות הרצון מהלידה משחזרים את ממצאיהם של  Haines& rubertsson (2012). הממצאים על הקשר בין יכולת הדימיון והאמונות לגבי הלידה משחזרים ומרחיבים את הקשר שמצאו Belleruth   (2007), Jallo, Ruiz. Elswick and French    ((2014. במחקרים הנ"ל נמצא קשר בין "דמיון מודרך" כלומר דימויים שנאמרים ע"י מנחה ועליה ברמת האמונה העצמית, ואילו מחקר זה מרחיב את הקשר לדמיון שנעשה באופן עצמי או ליכולת לדמיין סיטואציה עתידית ולעליה ברמת האמונה.
בניגוד לציפיותיי ובניגוד לממצאיהם של  Jeffrey,  Peluso ,Ross and  Gfeller (2005) על שחקני הגולף ושל Lejuene, Decker and Sanchez( (1994על שחקני הטניס לא נמצא קשר מובהק בין יכולת הדימיון ובין שיפור מהלך הלידה (מבחינת מדדים אובייקטיביים). יתכן שהבדל זה בין התוצאות נובע מההבדלים בין שיטות המחקר, במחקרים שצוינו הונחו הנבדקים לדמיין את הפעולה שעליהם לבצע בעתיד בעוד שבמחקר זה נשאלו הנשים בחלק הראשון של המחקר, האם "את יכולה לתאר לעצמך איך תראי ותתנהגי "בשלבי הלידה השונים, אך לא התבקשו לדמיין בפועל את עצמן בלידה.  אומנם המטרה בשאלה הייתה לעודד אותן לדמיין את הסיטואציות בלידה אך יתכן ששאלה זו לא השיגה את מטרתה, יתכן שחלק מהנשים לא באמת ניסו לדמיין אלא הניחו בלבד שהן יכולות לעשות זאת, יתכן גם שנשים מסוימות  אכן דמיינו את עצמן בלידה לפרטי פרטים בעוד לאחרות היית תמונה קצרה או מעומעמת, מה שעשוי היה להוביל לשונות גדולה בביצוע חלק זה. שונות גדולה זו עלולה לפגוע מאד ביכולת למצוא קשרים מובהקים בין משתנים אלה גם אם הם קיימים. הבדל בולט נוסף בין שיטת המחקר במחקר זה לבין מחקרי הספורטאים היא שאצל הספורטאים המערך הוא תוך נבדקי כלומר נמדד השיפור של אותו ספורטאי לאחר שדמיין את עצמו מבצע את מהלכי הספורט, כאן לעומת זאת מדובר בהשוואה בין נבדקית , בין הנשים שהעידו שיכולות לדמיין ואלה שפחות והקשר לזמן הלידה וההתערבויות בלידה. במערך מסוג זה מתערבת בתוצאות גם השונות הבינאישית הגדולה בין הנבדקות ויתכן שהיא זו שגורמת לכך שלא נמצאו קשרים מובהקים בין המשתנים הללו.

11.
במבט על מדד יכולת הדמיון ניתן לראות שהפיזור קטן מאד ושהתוצאה נוטה בצורה בולטת לצד העליון כלומר ליכולת דימיון גבוהה מאד, תוצאה זו יכולה אומנם להעיד על כך שלרב הנשים יכולת גבוהה מאד לדמיין את עצמן יולדות וההבדלים ביכולת זו קטנים אך יתכן גם שממוצע גבוה זה מעיד על כך שהנשים לא באמת ניסו לדמיין את עצמן יולדות  לפחות לא באופן מלא, אלא הניחו שיוכלו לעשות זאת וענו לפי הנחה זו ולא לפי יכולת אמתית, אם כך ארע הרי שמדד זה אינו משיג את מטרתו, לא מעיד באמת על יכולת הדמיון ולכן אינו תקף. בנוסף יתכן שפעלה כאן גם הטיית הריצוי כלומר נשים הרגישו לא נעים מעצמן או מהחוקרת להעיד בשאלון שאין הן יכולות לתאר לעצמן את עצמן בלידה ולכן השיבו תשובות מוטות למעלה לגבי יכולתן לדמיין. ולסיום יתכן גם כמובן שלא קיים קשר בין יכולת הדמיון של הלידה אורך הלידה ומס' ההתערבויות בלידה. יתכן שהמנגנון אשר מפעיל את הגוף בלידה והקובע את תפקודו שונה מהמנגנון הקובע את ביצועיו של הגוף בפעילויות ספורטיביות ולא ניתן לשפר אותו באמצעות אימון בעזרת הדמיון.
מחקר זה אומנם לא הצליח למצוא קשר מובהק בין יכולת הדמיון (או האמונה בכך שיוכלו לדמיין –ראה פסקה קודמת), האמונות לגבי הלידה ומדדים אובייקטיבים בלידה אבל מחקר זה הצליח למצוא קשרים חשובים ומשמעותיים לא פחות , והם הקשר בין רמת האמונה ביכולת ללדת ובין שביעות הרצון הסובייקטיבית מחוויית הלידה, והקשר בין יכולת הדמיון של הלידה ורמת האמונות לגבי הלידה. נשים אשר העידו על יכולת דמיון גבוהה לגבי הלידה , העידו לרב גם על אמונות חיוביות יותר לגבי הלידה שתהיה להן (או ההפך) ונשים שהעידו על אמונות חיוביות לגבי הלידה דרגו לאחר הלידה את חווית הלידה שלהן במשפטים סובייקטיביים חיובים יותר, "חוויה מאתגרת ומעצימה", "טובה ומעצימה ", "טובה מאד אחת המדהימות שחוויתי". (בניגוד לצפייה מקשרים אלה לא הצליח מחקר זה למצוא קשר מובהק בין יכולת הדמיון ובין שביעות הרצון הסובייקטיבית מהלידה) .
מהי חשיבותה של חווית הלידה הסובייקטיבית? תשובה לכך ניתן למצוא במחקרם של  Stadlmayr ועמיתיו משנת 2006. במחקרם זה  נימצא הדיווח על חווית לידה טראומטית כגורם סיכון המעלה את שכיחות תופעות post-traumatic stress disorder  (PTSD) וpostpartum depression  (PPD). עוד נמצא במחקר זה כי רק ל16%מהמקרים בהם דווחה חווית לידה טראומטית נמצאה סיבה אובייקטיבית מיילדותית שהתרחשה בלידה כלומר סכנת חיים לאם או לעובר, או סכנה למום לאחד מהם, מכאן  שרב הנשים חוו טראומת לידה ללא אירוע חיצוני ידוע המעורר טראומה, יתכן שהטראומה אצל נשים אלה נחוותה כתוצאה מחוויה סובייקטיבית קשה שלהן בהתמודדות עם כאב הלידה, הזמן הארוך, ההתערבויות הרפואיות, יחס הצוות, המתח והפחד, אובדן השליטה ועוד. אם נשלב את תוצאות המחקר הנ"ל וממצאי המחקר הנוכחי, אשר מצאו קשר בין האמונה ביכולת ללדת וחוויה סובייקטיבית טובה יותר מהלידה נוכל לשער שנשים שרמת האמונה שלהן גבוהה יותר יחוו חוויה סובייקטיבית טובה יותר, יחוו פחות חוויות של טראומה סובייקטיבית בלידה וכתוצאה מכך יהיו בסיכון נמוך יותר ל PTSD  ו PPD  לאחר הלידה. תמיכה ברעיון זה ניתן למצוא גם אצל Haines and rubertsson (2012) שמצאו במחקרם דיווח גבוה יותר על קשיים בהורות הראשונית  אצל קבוצת הנשים אשר דברו על אמונות נמוכות ביכולתן ללדת, הנקראות במחקר זה "החרדות" , לעומת שאר הנשים שנבדקו.
למחקר הנוכחי מס' מגבלות בולטות , השימוש בשאלונים ולא בראיון אישי לגבי מטלת יכולת הדמיון גרם לחוסר יכולת לשמור על הסטנדרטיזציה במטלה זו . יתכן שנשים שונות ביצעו אותה בצורה שונה (דימינו, דימינו חלקית או לא דמיינו כלל את הסיטואציות). לכן, אני מציעה לבדוק את יכולת הדמיון במחקרים עתידיים ע"י מראיין אשר יבקש מהנבדקות לדמיין בפועל סיטואציות בלידה וידרג את היכולת לפי תשובותיהן. מגבלה נוספת הינה ההשוואה הבין נבדקית בין נשים שונות בעלות משתנים מתערבים רבים (נתונים פיסיולוגים, גנטיים, רגשיים, מקום הלידה ועוד) אשר יתכן שגרמה לטשטוש והעלמת השפעתם של יכולת הדמיון והאמונות. ניתן להתגבר על מגבלה זו באמצעות מחקר המשך תוך נבדקי בו יעברו נשים בלידה חוזרת אימון בדמיון הלידה וייבדק השינוי במדדי הזמן וההתערבויות לעומת הלידה הקודמת בה לא עברו אימון זה. שינויים אלה ישוו לשינוי במדדי הזמן וההתערבויות בקבוצת ביקורת של נשים בלידה חוזרת שלא עברו אימון.

12.
עוד מגבלה יכולה להיות ההתייחסות הכוללת לסוגים שונים של התערבויות (השראת לידה, זירוז, חתך, ואקום, ניתוח קיסרי) לכל התערבות כזו יכולים להיות גורמים רבים מאד, החל מהפיסיולוגיה של האישה, הצוות שהיא פוגשת בבית החולים והפרוטוקולים המנחים אותו וכלה במצבה הנפשי, יכולת הדמיון והאמונות. יתכן שריבוי סיבות זה גרם לטשטוש הקשר בין הגורמים הנחקרים ומס' ההתערבויות בלידה. כדי למנוע מצב זה אני מציעה לבצע מחקר המשך ובו לצמצם את משתנה ההתערבויות להתערבויות הנעשות בזמן הלידה בלבד (כך נצמצם את המשתנים המתערבים הנובעים ממצב פיזיולוגי קודם של האישה). כמו כן אני מציעה לערוך את המחקר בבית חולים מסוים (ולא במס' גדול של בתי חולים כמו במחקר זה) וכך לצמצם את המשתנה המתערב של השוני בין הפרוטוקולים השונים של בתי החולים לגבי התערבויות. ולסיום בקטגורית "זמן הלידה" נמצא משתנה מתערב בעל קשר חיובי חזק בין מס' הלידות של האישה ובין מס' השעות שערכה הלידה.  אני ממליצה לחקור את השפעת משתני יכולת הדמיון ורמת האמונות על אורך זמן הלידה אצל נשים בלידה חוזרת בלבד ולא בלידה ראשונה וכך לצמצם משתנה מתערב זה. יתכן שבמחקר המשך אשר יערך עם נשים לפני לידה שלישית (לא נשווה את תוצאות הלידה הראשונה שנוטות להיות ארוכות בצורה מובהקת) אשר יעברו תהליך "אימון" בעזרת דימיון הלידה ואשר יולדות בבית חולים מסוים, נוכל לבדוק האם ניתן למצוא קשר מובהק בין "יכולת הדימיון " ובין אורך הלידה ומס' ההתערבויות. מחקר המשך כזה חשוב מאד בעייני כיוון שאם אכן אם נצליח למצוא קשר כזה נוכל להמליץ על "אימון "בעזרת הדימיון כדי לשפר ולהקל על הלידה. ולסיום ,יתכן שבמקרה זה של לידה שבו מעורבים גורמים רבים ושונים, פיזיולוגים, חברתיים ומערכתיים לא ניתן למצוא קשר מובהק בין הדמיון והאמונות לחוויה האובייקטיבית אך ניתן למצוא קשר בין יכולת הדמיון לאמונות ובין האמונות לדרך בא אנו תופסים את החוויה הסובייקטיבית ,כך שבמקרה זה "יצירת המציאות " בעזרת הדמיון הינה יצירת הדרך הסובייקטיבית בה אנו תופסים את המציאות ובמקרה זה את הלידה .
הצעות ליישום מסקנות המחקר הנוכחי
את ממצאי המחקר הנוכחי אני מציעה ליישם בהעלאת המודעות בקרב רופאי נשים, אחיות טיפת חלב, מדריכות הכנה ללידה ונשים הרות, לחשיבותן של האמונות בקשר ללידה בכלל וחשיבות האמונה של האישה ביכולתה האישית ללדת בפרט, והשפעתן של אמונות אלה על חווית הלידה הסובייקטיבית העתידית של האישה. ע"י זיהוי נשים אשר רמת האמונה שלהן ביכולתן ללדת נמוכה והפנייתן לגורמי ייעוץ וטיפול מתאימים יתכן שנוכל לעזור להן לשפר את רמת האמונה, לחוות לידה סובייקטיבית טובה יותר ובכך להפחית את הסיכוי לחוויית לידה סובייקטיבית טראומטית ולPTSD   ו PPD לאחר הלידה .
13.
רשימה בבליוגרפית
Ganis, G., Thompson, W. L., & Kosslyn, S. M. (2004). Brain areas underlying visual mental imagery and visual perception: an fMRI study. Cognitive Brain Research20(2), 226-241.

Greenberg, D. L., & Knowlton, B. J. (2014). The role of visual imagery in autobiographical memory. Memory & cognition42(6), 922-934.

‏ Haines, H. M., Rubertsson, C., Pallant, J. F., & Hildingsson, I. (2012). The influence of women’s fear, attitudes and beliefs of childbirth on mode and experience of birth. BMC Pregnancy and childbirth12(1), 55.‏

‏ Ishai, A., & Sagi, D. (1995). Common mechanisms of visual imagery and perception. Science268(5218), 1772

Jallo, N., Ruiz, R. J., Elswick, R. K., & French, E. (2014). Guided imagery for stress and symptom management in pregnant African American women. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine2014.‏

Kosslyn, S. M., Ganis, G., & Thompson, W. L. (2001). Neural foundations of imagery. Nature Reviews Neuroscience2(9), 635-642.

Lejeune, M., Decker, C., & Sanchez, X. (1994). Mental rehearsal in table tennis performance. Perceptual and motor skills79(1), 627-641.

‏ Naparstek, B. (2007). Guided Imagery.‏

‏ Peluso, E. A., Ross, M. J., Gfeller, J. D., & LaVoie, D. J. (2005). A comparison of mental strategies during athletic skills performance. Journal of sports science & medicine4(4), 543-549.‏
.‏
Perky, C. W. (1910). An experimental study of imagination. The American Journal of Psychology21(3), 422-452.

Segal, S. J., & Fusella, V. (1970). Influence of imaged pictures and sounds on detection of visual and auditory signals. Journal of experimental psychology83(3p1), 458.

‏ Stadlmayr, W., Amsler, F., Lemola, S., Stein, S., Alt, M., Bürgin, D., … & Bitzer, J. (2006). Memory of childbirth in the second year: the long-term effect of a negative birth experience and its modulation by the perceived intranatal relationship with caregivers. Journal of Psychosomatic Obstetrics & Gynecology27(4), 211-224.‏

Theodorakis, Y., Chroni, S., Laparidis, K., Bebetsos, V., & Douma, I. (2001). Self-talk in a basketball-shooting task. Perceptual and Motor Skills92(1), 309-315.‏

Zatorre, R. J., & Halpern, A. R. (1993). Effect of unilateral temporal-lobe excision on perception and imagery of songs. Neuropsychologia31(3), 221-232.
14.

נספח 1
שאלונים:
שאלון לפני הלידהשאלון מס'_______________

תאריך לידה משוער____________  הריון מס' ________
מס' טלפון   ______________
כתובת מייל______________

סמני עד כמה את מסכימה עם המשפטים הבאים מ 1-5 (1- לא מסכימה 5 – מסכימה מאד)

1. גוף האישה בנוי ללדת ולכן סביר שיעשה זאת בהצלחה.

לא מסכימה   1           2          3          4          5   מסכימה מאד

2. בעידן שלנו אנו חיים רחוק מהטבע ולכן סביר שלידות רבות לא יוכלו להתרחש באופן טבעי וידרשו לעזרה רפואית.

לא מסכימה   1           2          3          4          5   מסכימה מאד

3. בזמן הלידה גוף האישה מסמן ומאותת לה מה היא צרכה לעשות.

לא מסכימה   1           2          3          4          5   מסכימה מאד

4. הלידה הינה עונש כואב שאנחנו הנשים קבלנו כדי שיהיו לנו ילדים.

לא מסכימה   1           2          3          4          5   מסכימה מאד

5. הייתי שמחה לדלג על הלידה ולהתעורר עם התינוק שלי אצלי.

לא מסכימה   1           2          3          4          5   מסכימה מאד

6. לידה היא אחת החוויות הגדולות משמעותיות שנתנו לנו הנשים.

לא מסכימה   1           2          3          4          5   מסכימה מאד

7. אני מאמינה ומקווה  שאוכל ללדת ללא צורך בהתערבויות רפואיות (לא כולל אפידורל).

לא מסכימה   1           2          3          4          5   מסכימה מאד

8. היום בעידן הרפואי המתקדם תפקיד הרופאים ליילד אותנו במינימום מאמץ מצדנו ולדאוג לכך שאנחנו והתינוק שלנו נהיה בריאים  ושלמים.

לא מסכימה   1           2          3          4          5   מסכימה מאד

15.

סמני איזה מהמשפטים מתאר בצורה המדויקת ביותר את הרגשתך.

1. האם את יכולה לתאר לעצמך כיצד תראי ותתנהגי כאשר תתחיל הלידה ?

1. כן .יש לי תמונה בראש  ואני מקווה שכך באמת יהיה.
2. לא חשבתי על זה . אבל נראה לי שאני יכולה לתאר לעצמי.
3. אין לי ממש מושג.
4. אני אפילו לא מסוגלת לחשוב על זה.

2. האם את יכולה לתאר לעצמך כיצד תראי ותתנהגי במהלך השעות בהן מתקדמת הלידה לקראת פתיחה של 10 ויציאת התינוק ?

1. כן .יש לי תמונה פחות או יותר ואני מקווה שכך באמת יהיה.
2. לא חשבתי על זה . אבל נראה לי שאני יכולה לתאר לעצמי.
3. אין לי ממש מושג.
4..אני אפילו לא מסוגלת לחשוב על זה.

3. האם את יכולה לתאר לעצמך את הרגע בו התינוק שלך יוצא ממך?

1. לגמרה , אני ממש מתרגשת ומחכה לכך.
2. קשה לי אבל אם אני משתדלת אני יכולה.
3. כמעט בלתי אפשרי .
4. לא מעוניינת לחשוב על כך זה מפחיד מדי.

4. האם את יכולה לתאר לעצמך את הרגע בו התינוק מונח עליך לאחר הלידה ?

1. לגמרה , אני ממש מתרגשת ומחכה לכך.
2. קשה לי אבל אם אני משתדלת אני יכולה.
3. כמעט בלתי אפשרי .
4. לא מעוניינת לחשוב על כך זה מפחיד מדי.

שאלון לאחר הלידה  שאלון מס'_______________


1
.האם נזקקת להתערבויות רפואיות (השראת לידה, זירוז, חתך, ואקום, ניתוח קיסרי )
פרטי:

2. האם השתמשת במשככי כאבים : (טנס, גז צחוק, פטידין (טשטוש), אפידורל):
פרטי :

3. כמה שעות חלפו מהרגע בו הרגשת כאב ועד הרגע בו ילדת?

4. כמה שעות חלפו מאז הגעת לבית החולים ועד שילדת?

16.

5. איך היית מסכמת את הלידה שלך ? – בחרי את המשפט המתאים ביותר.

  1. 1. קשה מאד – החוויה הכי קשה שהייתה לי בחיים .
    2. אחת הקשות שעברתי בחיים.
    3. קשה ומאתגרת מאד.
    4. בסך הכל סבירה.
    5. חוויה מאתגרת אבל מעצימה .
    6. חוויה טובה ומעצימה.
    7. טובה מאד – אחת החוויות המדהימות ביותר שחוויתי.

    מכתבי פניה:
    מכתב פניה למשתתפות לפני הלידה.

שלום .

שמי ג'יני אושרי ואני סטודנטית לתואר ראשון לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה וכמו כן במקצועי מדריכת הכנה ללידה ודולה (תומכת לידה).

במסגרת לימודי לתואר, אני עורכת מחקר על האופן בו נשים בהריון מקבלות החלטות.

המחקר הוא מחקר אורך, הנערך בשתי תקופות שונות: במהלך ההיריון (שליש שלישי) . ולאחר הלידה (שאלון קצרצר כחודש לאחר הלידה).

החלק הראשון מתבצע כעת, והחלק השני שלאחר הלידה יתבצע במייל או בשיחת טלפון של מס דקות.

ההשתתפות בניסוי היא על בסיס התנדבותי בלבד. ניתן לסרב או לפרוש בכל שלב וללא כל עלות.

ההשתתפות היא אנונימית. לא נאספים פרטים אישיים, והנתונים הנאספים ישמשו למטרות מחקר בלבד. במהלך החלק הראשון, תתבקשו לציין מספר טלפון וכתובת מייל, לשם יצירת קשר לשלב הבא. אין חובה לספק מידע זה, אך ללא המידע לא יהיה ניתן לאסוף נתונים מלאים.

הנתונים הללו יישמרו בנפרד מנתוני הניסוי, ולאחר השלב השני הם יימחקו. לא יהיה קישור בין נתונים אישיים לנתוני המחקר.

מודה לך מאד על שיתוף הפעולה ומאחלת לך לידה קלה

ג'יני אושרי

052-2449661

jinidula@gmail.com

 

מכתב לאחר השתתפות לאחר הלידה

שלום רב ותודה לך על ההשתתפות במחקר.

אני רוצה לשתף אותך במטרות המחקר :

17.

מחקרים קודמים מצאו קשרים בין היכולת או אי היכולת שלנו לדמיין סיטואציה מסוימת ובין האמונה שלנו בסבירות להתרחשותה .

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם יש קשר בין מחשבות ואמונות של הריוניות במהלך ההיריון ויכולתן לדמיין את עצמן בלידה ובין מהלך הלידה בפועל.

מודה לך מאד על שיתוף הפעולה ומאחלת לך אימהות נעימה ושמחה.

אם מעניין אותך לשמוע עוד פרטים על המחקר שלי מוזמנת ליצור קשר :

ג'יני אושרי

052-2449661

jinidula@gmail.com 

18.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *