גן לתינוקות – הגן הזה אמיתי, זה לא חלום

גן לתינוקות

דמיינו גן לתינוקות ש…

השעה 08:30 בבוקר,  5 תינוקות יושבים על כיסא אוכל ומחכים שתוגש להם ארוחת הבוקר.

שייק ירוק (עלי תרד, פטרוזיליה, זרעי פשתן, שקדים, בננה, תפוח…) נמזג לכוס עם קש, הם שותים בצמאון. מבקשים עוד ומקבלים כוס נוספת. מי שסיים, מקבל פריכית מאורז מלא וטחינה גולמית. הם שותים ואכלים בתאווה!

בזמן הארוחה הכל רגוע. אין מוסיקה רועשת, אין תינוקות בוכים, צועקים, יש מטפלת חייכנית ונעימה שמסבירה ומדברת על כל מה שהיא עושה, הם יושבים, מקשיבים ומחכים שיגיע תורם לקבל את השייק ואת הפריכית. יש משהו אחר באויר, באנרגיה, מעין תחושת שחרור, חופש, נינוחות, משהו מרגיש כמו לחבק את התינוק כדי להגיד לו בלי מילים "אני כאן, הכל בסדר יש לך על מי לסמוך" וגם בלי באמת לחבק, זה משהו  שפשוט מרגישים בלי מילים ומעשים.

מעט גירויים

מי שסיים לאכול עובר לאזור הפעילות. אין משטח פעילות אחד ממוזרן אלא יש מגוון שטיחים. כל שטיח בצבע אחיד בגוון רך ולכל שטיח מרקם תחושתי אחר. אין 50 תיבות משחקים מפוזרות, אין חלל עמוס אביזרים, אין מוסיקה רועשת, לא ממהרים לאף מקום, לא חייבים להספיק שום דבר, אין בכי שלא מקבל התייחסות, אין לחץ, אין כעס, פשוט אין מכל אלו.

יש מוסיקה נעימה ושמחה הווליום נמוך ואפשר לדבר מבלי להגביה את הקול, יש מעט משחקים מפוזרים אבל מספיק בהחלט כדי שכל אחד יוכל לשחק, יש התייחסות לבכי, יש תקשורת עשירה, יש פוף, יש כדור פיזיו, יש חשיבה על פיתוח מערכות חושיות, מוטוריקה, יש רגישות ומענה אישי לתינוק מההכרות איתו ועם המשפחה שלו, יש אנרגיה טובה, שמחה, רגועה, מכילה, יש תחושת בטחון וואו כמה יש!

המטפלות

אהה ויש 2 מטפלות ל – 6 תינוקות!

יש תינוק "שלא מרגיש טוב", קצת מקטר, אז הוא הרבה על הידיים כך יותר נעים לו והוא רגוע.
יש תינוק שנולד לו עוד אח והוא צריך יותר תשומת לב והוא מקבל אותה.
יש תינוק שכל רעש חריג מבהיל אותו אז כשמפעילים את הבלנדר צחייכים אליו ומחבקים אותו שיביןשהכל בסדר.

כל התינוקות למדו להירדם בלול תוך כדי מגע, אלו שעדיין זקוקים לתיווך על הידיים, או על הכדור, מקבלים את זה מהמטפלת. היא מרגישה אותם ורגישה לצורך שלהם. כולם ישנים כמעט בקלות, שינה טובה.

זה לא חלום. יש כזה מקום

יום אחד אני מקבלת טלפון ממישהי שמציגה את עצמה שיש לה משפחתון בעפולה והיתה מעוניינת שאלווה את התינוקות שנמצאים אצלה. אני קצת מתפתלת….אני לא יודעת לעשות הפעלות בגנים, ועד היום לא רציתי לעשות את זה. ניצה (זה שמה של בעלת המשפחתון) מסבירה "את חייבת להיות חלק מהגן, זה בדיוק משלים את כל הגישה כאן". קבעתי עם ניצה לבוא לראות. 

הווייז מכוון אותי בדיוק אל הרחוב של ניצה. אני נכנסת בשביל פנימי שבצידיו בתים, יש שקט ואני מנסה לחדד שמיעה כדי לדעת לאיזה בית להיכנס לפי קולות התינוקות (מחפשת אפילו לשמוע בכי) הכל שקט! אני מנסה את הבית האחרון בשביל, נכנסת ורואה 5 תינוקות יושבים על כסא אוכל ומחכים…..

הכל עניין של דרישה

השייק המופלא הזה הוא חלק מדרך חיים שרואה את הגוף והנפש כמכלול. דרך התזונה אנחנו מרגישים קלים יותר, שמחים, מלאי אנרגיה וחיוניות. דרך התקשורת וסוגי הפעילויות אנחנו מבססים תחושות, רגשות. בונים ומעצבים אישיות שהבסיס שלה בגילאי הינקות הם תחושת הבטחון, היכולת לסמוך (קודם על מי שמטפל בי, ואז על עצמי), המענה לבכי והיכולת לתת מענה לצרכים שלי. ברור שאנחנו כהורים משתדלים להיות כך עבור ילדינו, אבל תארו לכם שגם בזמן הגן זה היה קורה. אנחנו יוצאים לעבודה ומפקדים את הדבר הכי יקר לנו בידיים אחרות, ומשלמים המון כסף עבור זה. אז למה לא לרצות שבתמורה לכך התינוק שלנו יקבל איכויות נוספות? לא חייבים להיות כאלו בבית (זה יכול להיות נהדר להתחיל בוקר עם שייק ירוק, ומנסיון, אם מתחילים, מתמכרים לזה) אבל אפשר להחליט שהתינוק שלי שמבלה בגן הרבה מהיום יקבל איכויות כאלו.

הביקוש שלנו משפיע על ההיצע

אם נחליט למשל שיותר לא נקנה שום דבר שיש בו צבע מאכל, זה יאלץ חברות להפסיק שימוש בצבעי מאכל מזיקים, ולהתחיל להשתמש בחומרים טבעיים. וזה נכון לגבי כל דבר שאנחנו כהורים או כחברה נתחיל לבקש שיעשה. זה יקרה. לאט, אבל יקרה, אם אנחנו נדרוש.

אני רוצה שתדעו שיש כאלו גנים וזה לא חלום. אני ממשיכה להתפעל בכל פעם שאני מגיעה לגן של ניצה.  אני מלווה מבחינה התפתחותית את התינוקות בגן, אני נפגשת באופן אישי עם כל אחת מהאמהות ונמצאת איתן בקשר ישיר. זה מעגל שלם והרמוני שמשלים אחד את השני.

הרמב"ם כבר כיוון אותנוֹ: "נפש בריאה בגוף בריא".

מאחלת גן נעים לכולנו 🙂

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *