הורות לפגים

אחד השיעורים הגדולים בהורות הוא שאין לנו יכולת לשלוט בכל המצבים הנקרים בדרכנו. זו אחת הסיבות שהורות היא מאתגרת כל כך.
ההריון עובר כשאנחנו מצפים לטווח מסוים של זמן בו ייולד התינוק – טווח שסובב את תאריך הלידה המשוער בין שבוע 38 לשבוע 42.
אך יש תינוקות שמסיבות 'טבעיות' או מכורח הצורך להתערב באופן רפואי נולדים מוקדם יותר, לפני שבוע 37. תינוקות אלו מוגדרים כפגים. אין ספק שהורות לפגים הופכת להיות מאתגרת יותר ודורשת מאמץ נוסף מבחינת התמיכה הרפואית לה נזקק התינוק ומבחינת מוכנות ההורים לספק לתינוק את התנאים שיעזרו לו 'להבשיל' מחוץ לרחם.

עם התקדמות המערכת הרפואית אנו נתקלים יותר ויותר בתינוקות המצליחים לשרוד ולהשלים פערים גם כאשר נולדו בשבועות מוקדמים מאוד. יחד עם זאת ככל שהתינוק נולד מוקדם יותר כך הוא חשוף סטטיסטית ליותר סיכונים: קשיים בהתפתחות מערכות העיכול, מחזור הדם, הנשימה, התפתחות מוטורית ועוד.
החדשות הטובות הן כאמור שלצוות הרפואי יש ידע מתקדם המתבסס על הרבה שנות ניסיון בטיפול בפגים.
יחד עם זאת ישנה חשיבות מכרעת לטיפול ההורי בכל הנוגע לבריאות והתפתחות התינוק – כאן מגיע התפקיד שלכם:

בכדי להבין כיצד ניתן לתמוך בתינוק שנולד מוקדם צריך לצאת מנקודת הנחה שהתינוק זקוק לתנאים הדומים לתנאים הסטריליים שהיו קיימים ברחם בדי להשלים את התפתחותו.
מה מאפיין את הסביבה הרחמית?

תנועה
עובר בעודו ברחם נמצא בסביבה מימית כאשר אינו נתון להשפעת כח המשיכה. עובדה זו מאפשרת לו להניע את איבריו בקלות התנועה אותה הוא חווה בתוך הרחם היא בסיס להתפתחות המוטורית (והשכלית) לחיים מחוץ לרחם, אותה תנועה היא סוג של אימון ומחזקת את שריריו בכדי שכאשר יגיע לעולם שבחוץ יוכל להניע את עצמו בעזרת טונוס שרירים מאוזן.
תינוקות הנולדים טרום זמנם מאופיינים לעתים קרובות בטונוס שרירים לא מאוזן – גבוה או נמוך מדימעבר לכך זמן משמעותי של תנועה נחסך מהם בתוך הרחם.

אחד הדברים שאתם ההורים יכולים לעשות הוא להניע את גופם בעדינות רבה ( כל עוד הצוות הרפואי מאפשר זאת ובהתאם למצבם הרפואי של אותם תינוקות ) אפשר להניע את ידי ורגלי התינוקות בעדינות כאשר הם שוכבים ויותר מזאת רצוי להניעם על ידי כך שתישאו אותם ככל האפשר עליכם. ניתן לשאת את התינוקות על הידיים ובמנשא התומך בכל חלקי הגוף של התינוק למניעת מאמץ שרירי מיותר.

כפיפה פיזיולוגית
בזמן השהייה ברחם התינוק נמצא במנח של כפיפה פיזיולוגית – זוהי התנוחה בה השלד שלו מתעגל והראש פונה לכיוון הברכיים. התנוחה הזו מאפשרת שהייה נוחה בתוך הרחם, וכמו כן התפתחות תקינה של עמוד השדרה. מעבר לכך בתנוחה זו התינוק מכונס בתוך עצמו והתחושה היא תחושה של הגנה וסינון גירויים העלולים להפריע להתפתחותו.
שמירה על מנח פיזיולוגי כפוף ופריסה הדרגתית של האיברים היא תהליך טבעי המומלץ לכל תינוק בן יומו.
אצל תינוקות שנולדו פגים ההמלצה הזו תקפה ומכופלת מכיוון שבכדי להשלים התפתחות תקינה מחוץ לרחם על התינוק להימנע מגירויים מפריעים. התנוחה הזו מאפשרת זאת. מעבר לכך היא תורמת להתפתחות תקינה של עמוד השדרה ומניעה של הצטברות מתח מיותר בשרירים.

איך ניתן לשמור על כפיפה פיזיולוגית?
במנשא בתנוחת ערסול או בטן לבטן כאשר הברכיים גבוהות ומוצמדות לבטן התינוק,
בנשיאה על הידיים – כאשר הגוף מעורסל ברכי התינוק בגובה הפנים, שתי הידיים מגיעות לקו האמצע של הגוף והברכיים בגובה הפנים.
בשכיבה על הבטן ועל הצדדים – באופן אוטומטי התינוק מביא את עצמו לתנוחה פיזיולוגית נכונה בשונה משכיבה על הגב בה כח הכובד פועל על הגפיים ולא מאפשר קירוב שלהם למרכז הגוף.

רפלקסים:
בזמן השהייה ברחם מתפתחים אצל התינוק רפלקסים שונים המשמשים אותו בחודשי חייו הראשונים הן הישרדותית והן לצורך למידה. בניהם ניתן למצוא את רפלקס מורו, רפלקס המציצה, רפלקס האחיזהרפלקס הסייף רפלקס הזחילה ועוד. לעתים כאשר תינוק נולד טרם זמנו אותם רפלקסים אינם מפותחים דיים, לנתון זה ישנה השלכה על התפתחות של מערכות רבות בגוף התינוק: המערכת המוטורית ומערכת שיווי המשקל, מערכת העיכול, התפתחות רגשית ועוד.
יש חשיבות רבה להפעלת הרפלקסים במידה מתונה – לעתים יש צורך ממש לעורר אותם, דבר זה מצריך לעתים הדרכה מקצועית.

מה כן תוכלו לעשות?
הכרת הרפלקסים השונים וגירוי מתון שלהם בכדי לעורר אותם מצד אחד ומצד שני לא להביא למצב של גירוי יתר.
לדוגמא: גירוי עדין של הלשון והפה לצורך הפעלת רפלקס המציצה.
גירוי פנים כף היד לצורך הפעלת רפלקס האחיזה.
גירוי החלק הפנימי והחיצוני של בהונות כף הרגל וכו'.

מגע
מגע הוא צורך הישרדותי אצל תינוקות. בתוך הרחם התינוק נמצא במגע מתמיד – מי השפיר, התכווצויות הרחם והאברים הפנימיים של האם נמצאים בתנועה מתמדת ומספקים לו שלל חוויות של מגע עדין ומגע עמוק.
כל תינוק זקוק למגע – אך תינוקות שנולדו פגים זקוקים לו כפליים, בכל הזדמנות שיש לכם געו בתינוק ספקו לו גם מגע מרפרף וגם מגע בעל נוכחות. מחקרים מצביעים על כך שלמגע יש השפעה חיובית על הגדילה וההתפתחות.
מכיון שחלק מהתינוקות נולדים עם טונוס לא מאוזן ישנה חשיבות נוספת למגע – למגע נכון יש יכולת לאזן ולהשפיע לחיוב על טונוס שרירי. במידה ולתינוק יש טונוס שרירי לא מאוזן אני ממליצה לפנות לאשת מקצוע שתדריך אתכם כיצד ניתן לעזור לו בעזרת מגע.

SKIN TO SKIN הוא מושג אשר מבטא מגע של ההורה עם התינוק. בבתי החולים בעולם ובייחוד בפגיות נערכו מחקרים רבים המצביעים על יעילות השיטה בייצוב טמפרטורות הגוף אצל פגים, בהפחתה של בכי וחוסר נוחות, בשיפור ההנקה ועוד.. הרעיון הוא להצמיד את התינוק כשעורו חשוף,לגוף ההורה – אם או אב כשעורם חשוף גם הוא. ( רצוי להתכסות ביחד בשמיכה או בגד חיצוני כדי שגב התינוק לא יהיה חשוף. )
חשוב לשים לב שבמידה והתינוק מחובר לצינורות שונים, הם משוחררים בנוחות ולא נלחצים על ידי הצמדות התינוק להורים.

הנקה
הנקה היא המזון הטבעי והבריא ביותר לתינוקות.
להנקה בכלל ולהנקת פגים בפרט יש אינספור יתרונות החל מהתאמה למערכת העיכול וספיגה טובה יותר של ויטמינים ומינרלים החיוניים להתפתחות ולגדילה תקינה, בתרומה של עמידות גוף התינוק לזיהומים ולחיידקים אליהם חשוף פג יותר מתינוק רגיל וכלה בקשר אם תינוק החיוני גם הוא להתפתחותו.
הקושי אצל הפגים הוא שמכיוון שנולדו טרום זמנם לעתים טונוס השרירים שלהם חלש יותר ולכן ההנקה מעייפת אותם במהירות. אצל חלק מהפגים בעיקר אלו שנולדו בשבועות מאוד מוקדמים רפלקס המציצה לא מפותח דיו דבר שמוסיף על הקושי ואצל חלקם ישנם שינויים קלים במבנה חלל הפה שמוסיפים לקושי.

אני ממליצה בחום לכל אמא לפג לפנות ליועצת או מדריכת הנקה בכדי לקבל עזרה לביסוס ההנקה.
באופן אישי אני מכירה לא מעט אמהות ששאבו חלב ונתנו לילדיהם בקבוק עם חלב שאוב עד שהתינוק היה בשל והצליח לינוק בכוחות עצמו. בדרך כלל האחיות בפגיות מודעות לחשיבות ההנקה ותומכות מאוד באמהות שואבות. מעבר לכך קיים בנק של תרומות חלב אם שניתן להיעזר בו במידת הצורך. תלוי כמובן בהנחיות הרופא.
יחד עם זאת צריך להבין שהנקה היא אחד האתגרים הגדולים ביותר בהורות לפגים ולהיות סלחנית לעצמך אם לא עמדת במשימה

התפתחות מוטורית חושית וקוגניטיבית
כל הנושאים שצוינו לעיל משפיעים על ההתפתחות המוטורית של התינוק. עיכוב התפתחותי אצל פגים הוא שכיח. חשוב להבין שגם אם ישנו עיכוב התפתחותי קל לעתים נתייחס אליו ב'סלחנות' וננסה להתאים את התינוק לפרמטרים של תאריך הלידה המשוער שלו. לדוגמא נתייחס לתינוק בן חודשיים שנולד 4 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער כאל תינוק בן חודש כאשר נבדוק את ההתפתחות שלו. לצורך כך נוצר המושג 'גיל מתוקן' המתייחס לגיל התינוק לפי תאריך הלידה המשוער.
לעתים ישנו פער גדול החורג מגבולות ה'גיל המתוקן' המצריך הדרכה וטיפול של אנשי מקצוע.

בשנותי כמטפלת בשיטת 'צעד ראשון' חזיתי והייתי שותפה בלא מעט 'ניסים התפתחותיים' אצל פגים הסובלים משיתוק מוחין, מבעיות נשימתיות, היפוטוניה, היפרטוניה, טורטיקוליס ועוד שהושפעו לטובה ואף נעלמו כליל בהינתן טיפול והדרכה צמודה ונכונה.
פנייה מוקדמת ככל האפשר לאיש מקצוע יכולה לקצר תהליכים ולהשפיע באופן חיובי על בריאות והתפתחות התינוק. ככל שהתינוק צעיר יותר הטיפול אפקטיבי יותר למרות שניתן לחזות בשינויים משמעותיים גם אצל תינוקות שטופלו בגילאים מאוחרים.

לכם ההורים יש תפקיד משמעותי וחיוני ביצירת איכות החיים של תינוקכם.
למדו חקרו ובררו מהי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת וחשוב לא פחות מזה – סמכו על האינסטינקטים הטבועים בכם – הם יעזרו לכם לאורך הדרך למצא את הדרך הנכונה והטובה ביותר לטיפול בתינוק.

אני מזמינה אתכם לפנות אלי בכל קושי או שאלה המתעוררים אצלכם הנוגעים להתפתחות ילדכם, מוזמנים ליצור קשר:

 

נעה חברוני: מלווה נשים וזוגות במסע ההורות החל מהרגע הראשון: אשה ואמא, דולה, מדריכת הכנה ללידה, מדריכה להתפתחות תינוקות – מאבחנת ומטפלת בשיטת "צעד ראשון",
מדריכה לשפת התינוקות דנסטן, מאבחנת ומטפלת בטכניקת "איזון חיים" לטיפול בבעיות פיזיות ורגשיות.
צרי קשר: 052-2837199
או דרך הדואר האלקטרוני: merkaz.hamaagal@gmail.com

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *