כאב ביחסי מין

כאב בקיום יחסי מין

 

15% מהנשים סובלות מכאב בזמן קיום יחסי מין.

בחלק מהמקרים הכאב הנו חד וממוקד ובחלקם מפושט בכל אזור האגן. בנוסף לכאב יכולות להופיע גם תחושות של צריבה, עקצוץ וגרד.

הסיבות לבעיה רבות ומורכבות ומחייבות התייחסות מקיפה למכלול הגוף והנפש.

 

ברוב המקרים של כאב בקיום יחסי מין מופיע טונוס מוגבר (=כיווץ ייתר) בשרירי רצפת האגן. הטונוס המוגבר יכול להיות תוצאה של הכאב, אך ייתכן גם שהוא הגורם לכאב בכך שהוא מעלה את הלחץ בדפנות הנרתיק ומשחרר חומרים מעוררי כאב. טונוס שרירי מוגבר יכול להופיע בעקבות כל בעיה שעוררה כאב באזור בעבר (למשל, פטרייה בנרתיק) ולהישאר גם לאחר שהבעיה המקורית חלפה.

מכיוון שברוב המקרים לא ידוע מדוע החלה הבעיה, לא ברור האם מדובר בכאב הגורם לטונוס שרירי מוגבר, או שמא טונוס שרירי מוגבר הגורם לכאב.

מרכיב חשוב נוסף הנו הפחד המלווה לכאב.

גם כאן לא תמיד ברור האם הפחד, הרתיעה או הסלידה מהמגע או החדירה מעוררים את הכאב או ההיפך, הכאב הוא שמעורר את הרגשות השליליים ונשאלת השאלה האם –

    The pain is sexual   or   The sex is painful                                

זאת אומרת האם מדובר בהפרעה בתפקוד מיני על רקע של בעיות בקשר הזוגי, טראומה או תהליכים מחשבתיים ורגשיים הגורמים להתנגדות וכאב, או שמדובר בבעיית כאב ממקור גופני הגורמת להתנגדות לפעילות מינית.

התשובה על כך לא תמיד ברורה, שכן כמעט בכל מקרה של כאב בקיום יחסי מין מופיעים שלושת המרכיבים – כאב, רתיעה וטונוס שרירי מוגבר, כאשר האחד מזין את האחרים ונוצר מעגל המשמר ומגביר את עצמו.

 

בחלק מהמקרים בהם מופיע כאב בקיום יחסי מין ניתן להצביע על גורם רפואי ברור – מחלת עור, דלקת או זיהום, את אלו חשוב כמובן לאבחן ולטפל בהתאם.

המלצות לרופאות נשים המתמחות בטיפול בתחום זה:

ד"ר אחינעם לב-שגיא http://www.vclinic.co.il/

ד"ר ליאורה אברהמוב

מקרים בהם לא ניתן להצביע על בעיה רפואית ברורה נהוג להגדיר במונחים הבאים –

 

Vaginismus – וגיניזמוס

נשים הסובלות מוגיניזמוס ימנעו, במידה זו או אחרת, מניסיונות של חדירה או מגע בפתח הנרתיק, כולל שימוש בטמפונים, בדיקה אצל רופא נשים וכמובן קיום יחסי מין, כאשר ההימנעות יכולה להתרחב לכדי הימנעות מכל קשר אינטימי זוגי.

התסמין הבולט ביותר בוגיניזמוס הוא הפחד מפני הכאב בחדירה הנרתיקית. לעתים הפחד קשור בחינוך שמרני המלווה ברגשות אשמה ובושה כלפי מיניות ומהווה מעין נבואה המגשימה את עצמה ולעתים מושתת הפחד אכן על ניסיון מיני כואב. לעתים הוגיניזמוס הוא על רקע טראומה מינית שחוותה האישה, החל בניצול מיני בילדות, ניסיון מיני לא בשל שהיה כרוך בייחסי מין בניגוד לרצונה, או טראומה פסיבית הנובעת מחשיפה לסיפור של אונס שארע לאישה אחרת או תיאור אונס בעיתונות.

 

ההגדרה של וגיניזמוס , כפי שהופיעה בספר ההגדרות של הפסיכיאטריה DSM-IV 1994, מגדירה וגיניזמוס כ- טונוס מוגבר בשרירי רצפת האגן אשר מפריע בקיום יחסי מין. הגדרה זו עוררה מחלוקת ועלו טענות שההגדרה אינה מתארת במדויק את הבעיה. על פי הגדרה זו אין כלל התייחסות לכאב, אם כי ברוב המקרים של וגיניזמוס מופיע גם כאב בכל ניסיון של מגע או חדירה לפתח הנרתיק. בנוסף, בניגוד למה שמתארת ההגדרה, במקרים רבים של וגיניזמוס אין כלל טונוס מוגבר בשרירי רצפת האגן והחדירה לא מתאפשרת בגלל תגובת רתיעה כללית וסגירת רגליים.

ההגדרה המעודכנת, כפי שמופיעה ב DSM-V 2013, מחליפה את המונח וגיניזמוס ב- penetration disorder, ומגדירה את הבעיה כקושי בחדירה לנרתיק, מכל סוג שהיא, כתוצאה מכאב, כיווץ שרירים או פחד וחרדה.

 

Vestibulitis – וסטיבוליטיס

ובשמו המלא VVS – Vulvar Vestibulitis Syndrome -.

כאב מקומי המופיע בפתח הנרתיק ומתעורר בעקבות מגע או לחץ.

ניתן להפיק את הכאב במגע מקומי קל ולכן הוא יכול להופיע בכל פעולה  הכרוכה במגע בפתח הנרתיק, כגון –  הכנסת טמפון, בדיקה ווגינלית, לבישת בגד הדוק או רכיבה על אופניים, וכמובן – בקיום יחסי מין.

ברוב המקרים המגבלה העיקרית היא הכאב המופיע בקיום יחסי מין.

אופי הכאב הוא לרוב צריבה ושריפה והוא יכול להמשך שעות וימים מרגע שהתעורר.

 

Vulvodynia – וולוודיניה

Vulva – פות, dynia – כאב.

מדובר במצב בו ישנו כאב בפות, ללא שום ממצא רפואי ברור.

 

חשוב להבין שההגדרות אינן מספקות הסבר לבעיה ואינן מתארות את הגורם שנשאר לרוב עלום.

במציאות קיימת חפיפה רבה בין המצבים השונים והאבחנה לא תמיד מייצגת את הבעיה בפועל.

 

הריון ולידה

יש המשייכים את הכאב והרתיעה מקיום יחסי מין לפחד להיכנס להריון, אולם אין לכך ביסוס עובדתי. מה שכן, הכאב בהחלט משמש מעין "אמצעי מניעה", כאשר הוא גורם להימנעות מקיום יחסי מין.

בתקופת ההיריון חלק מהנשים הסובלות מכאב בקיום יחסי מין מדווחות על ירידה בכאב, חלק מהנשים מדווחות על החמרה בכאב וחלק על שום שינוי.

את ההחמרה בכאב ניתן לייחס ללחץ על ה-Pudendal nerve, ואת ההקלה בכאב ניתן לייחס לעליה ברמות ההורמונים אסטרוגן וקורטיזול הפועלים כנוגדי דלקת, השערות אלו עדיין לא עברו תהליך מחקר מבוסס.

אצל חלק מהנשים הבעיה החלה לאחר הלידה. כאב בפות לאחר לידה ווגינלית מופיע כתוצאה מקרעים ותפרים וכן בעקבות ירידה באסטרוגן בתקופת ההנקה אשר עשויה לגרום ליובש נרתיקי. ניתן גם לייחס את הכאב למשקעים הרגשיים שהותירה חוויית הלידה או לשינוי שנוצר לאחר הלידה במערכת היחסים עם בן הזוג. כאשר הכאב אינו חולף, או מחמיר, לאחר מס' חודשים מומלץ לפנות לטיפול.

 

הטיפול

טיפול מיטבי בבעיה יהיה טיפול נפשי וגופני משולב.

הטיפול הגופני מבוצע ע"י פיזיותרפיסטית בעלת מומחיות בשיקום רצפת האגן והוא עדין, נינוח, הדרגתי ומותאם למצבה הכולל של האישה בכל רגע נתון.

בהתאם לאופי הבעיה, על סמך בדיקה מקיפה ובתהליך של שיתוף פעולה מלא עם האישה נבחרת הדרך  הטיפולית המיטבית.

לעתים ניתנת המלצה לאישה להימנע בתחילת הטיפול מפעילות מינית הגורמת לה כאב או מעוררת בה תחושת חודרנות ופולשנות. במקום זאת ישנה הזמנה להכיר ולהרחיב את הרגעים בהם היא חשה בקרבה נעימה ובטוחה עם בן זוגה וכן לגלות את האופן הייחודי לה בו היא חווה עוררות מינית ומביאה את בן זוגה לכדי סיפוק מיני מבלי לסבול לשם כך בחדירה הנרתיקית הכואבת.

הטיפול משלב בין טכניקות הרפיה לבין טכניקות חיזוק ושיפור השליטה והביטחון העצמי,

בין טכניקות נשימה לבין שיטות מגע מגוונות הלקוחות הן מתחום הפיזיותרפיה הקלאסית והן מתחום הרפואה המשלימה (עיסוי רקמות עמוק, עיסוי לאברים פנימיים, רפלקסולוגיה, שיאצו ועוד).

שימוש במאמני נרתיק (vaginal trainers)–

קיימים מאמנים בגדלים שונים, החל מעובי של אצבע דקה ועד לעובי של פין בזקפה. המאמנים עשויים מסיליקון או מגומי, ניתן לרכוש מאמן בודד או סדרה שלמה. בניגוד למה שמקובל לחשוב המאמנים אינם מרחיבים את הנרתיק שאינו זקוק כלל להרחבה אלא הם מאפשרים התנסות הדרגתית בכניסה בטוחה לנרתיק באופן שאינו מעורר כיווץ וכאב ומאפשר לאישה לבחור את קצב הכניסה ומשך השהייה בשליטה מלאה.

ניתן למצוא מגוון מאמנים נרתיקיים בקישור http://miniut-bria.com/dilator/ .

טיפול באמצעות mindfulness מאפשר לאישה להיות בתשומת לב למכלול התגובות המתעוררות אצלה לקראת האפשרות של קרבה, מגע או חדירה לנרתיק – דפוס הנשימה, מתח השרירים בגוף כולו, ותחושות דקות ומורכבות יותר שעשויות להופיע כגון – "גוש בגרון", "רגליים כבדות", "בור בבטן", או "רצון לא להיות פה". התהליך שם דגש על חשיפה לתחושות אלו מתוך מקום בטוח ומפגיש את החלקים הסותרים בעמדתה של האישה מול קרבה וקשר. החלקים של האישה המעוניינים בהתקדמות, הצלחה, ביצוע ופתיחות, אל מול החלקים המגוננים ושמרים על כבוד הגוף והנפש. הכרה בתחושות אלו ושהייה עמן בהקשבה, פתיחות וכבוד מאפשרת מקום ואישור לחלקים העדינים והפגיעים באישה המשמיעים את קולם דרך הכאב. תהליך זה מעורר תהליכי זרימה וריפוי פנימיים ומכוון את אופן התקדמות הטיפול מתוך העצמה של האישה.

האישה מוזמנת להגיע לטיפול בגפה כאשר להבנתה היא זו הזקוקה לטיפול או כאשר מרגישה יותר בנוח וחופשיות לפגוש את הדברים ביחידות. לעומת זאת כאשר עיקר הבעיה קשורה למערכת היחסים הזוגית או כאשר האישה מעוניינת שבן זוגה ילווה אותה במסע הזה (שקשור גם בו..), אזי מוזמנים שני בני הזוג להגיע.

הטיפול הנפשי (פסיכותרפיה) מזמין את האישה לבדוק את הצורך בשליטה והפחד לאבד אותה, את גבולות העצמי ואת קצב הרחבת הגבולות. לפגוש ולעבד חוויות מיניות מורכבות שעברה, או את המחסומים שיש לה אל מול האפשרות ליצירת קשר בכלל וקשר מיני בפרט. לבחון את אופן ההיקשרות שלה במערכת היחסים הנוכחית על רקע מערכות היקשרות קודמות ומוקדמות, ולזמן את האפשרות לבניית מערכת יחסים זוגית ומינית המושתתת על קרבה, ביטחון, כבוד וחופש.

 

ענבל בן דרור MsC.PT

פסיכותרפיסטית ופיזיותרפיסטית מוסמכת

מומחית בשיקום רצפת האגן

המרכז הרפואי "אסף", עפולה

Inbal.bendror1@gmail.com

054-4937931

                              

 

 

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *