כל מה שרצית לדעת על בדיקות פתיחה בלידה

בדיקת פתיחה –

  • מה זה ואיך זה מתבצע בדיוק?
  • למה אני צריכה את זה?
  • כל כמה זמן זה מתבצע?
  • ואם זה כואב, או שאני לא רוצה?


הנה, כל התשובות, לאט לאט
…..

רוב הנשים ממש רוצות לדעת ״מה הפתיחה שלי״ כשהן מגיעות לחדר לידה או בשלבים שונים במהלך הלידה.
הדרך לדעת זאת היא (גם, בין השאר אבל לא רק) ע״י בדיקת פתיחה.

מהי פתיחה? ומהי בדיקת הפתיחה?

הקדמה קצרה

במהלך ההריון הרחם (שצורתו כאגס) רך, וצוואר הרחם (שצורתו כזרבוביות של בלון) ארוך ונוקשה, וממלא באהבה את תפקידו לשמור מהודק על פתח הרחם.
עם תחילת ההתקדמות ללידה ועם הפעילות התוך רחמית והשתחררות ההורמונים הטובים שאנו כה מחכות להם, צוואר הרחם מתרכך ונפתח. את הפתיחה מודדים בס"מ מ-0 עד עשרה ס״מ- שזוהי הפתיחה הנדרשת למעבר ראש התינוק. הפתיחה מתייחסת לצוואר הרחם, עמוק בתוך הגוף בהמשך הנרתיק. אין מדובר בפתיחה שנראית לעין.

מלבד הפתיחה, במקביל, צוואר הרחם נמחק.
מה הכוונה, נמחק?
הכוונה היא שהצוואר הולך ונטמע לתוך גוף הרחם, הולך ומתקצר, עד שבסופו של התהליך, כבר אין צוואר מובחן וכולו נעשה חלק מהרחם.
את ההתקדמות הזו מודדים באחוזים. מחיקה של 30%, 50%, 80% וכו'.
בלידה ראשונה קודם מתרחשת המחיקה ואח״כ הפתיחה. בלידות חוזרות שני התהליכים מתקדמים במקביל. (כך שבלידה ראשונה המחיקה היא אתגר גדול! גם אם אין פתיחה והמחיקה מתקדמת מ-50% ל-70% נניח, זו התקדמות מאד משמעותית!)

איך בדיקת הפתיחה מתבצעת?

בדיקת פתיחה היא בדיקה וואגינלית (בתוך הנרתיק) שבה מחדירה המיילדת או הרופאה שתי אצבעות לתוך הנרתיק וחשה את צוואר הרחם. לצוואר רחם סגור ונוקשה יש תחושה כמו של קצה האף שלכן. אח״כ הוא מתרכך. המיילדת יכולה לחוש מהי הפתיחה. אם היא מצליחה להחדיר קצה אצבע אז הפתיחה היא חצי ס״מ או ס״מ, וכך היא חשה עד 3-4 ס״מ, מעבר לכך, המיילדת מפשקת את שתי אצבעותיה ויכולה לחוש את התרחבות הצוואר, הפתיחה שלו, המחיקה ועוד פרמטרים.

אז עכשיו לתכלס:

בדיקות הפתיחה מאפשרות לצוות להעריך את ההתקדמות של האישה בתהליך הלידה ולנהל את הלידה בהתאם. לדוגמא, מכניסים לחדר לידה (אם אין סיבות אחרות כמו דימום, מוניטור חשוד וכו) מלידה אקטיבית שנחשבת ככזו מפתיחה של 3-4 ס״מ. עד השלב הזה, הנוהל הוא לבדוק פתיחה כל שעתיים, ומלידה פעילה כל שעה.

מפתיחה מלאה יש ספירת זמן שקובעת שיש שעתיים עד להשלמת השלב השני (יציאת התינוק) בלי אפידורל ושלוש שעות עם, כך שרישום הפתיחה משמעותית גם בהקשר הזה.

כפי שכתבתי, רב הנשים רוצות את בדיקות הפתיחה כדי לדעת ש-בשעה שבה עבדתי ונשמתי עם הצירים, התקדמתי….

אז בואו נתחיל מתחילת התהליך

הגעתן לחדר לידה וכחלק מתהליך הקבלה והבירור מציעים לכן בדיקת פתיחה. אני כותבת 'מציעים', כי זאת האמת- זאת הצעה. אבל ברוב המקרים זה אינו מנוסח כהצעה אלא כהנחייה.

וכאן חשוב להגיד את המובן מאליו.

בדיקת פתיחה היא בדיקה אינטימית, שכרוכה בחשיפה ובחדירה. גם אם אין לי שום רגישויות מיוחדות בהקשר הזה, זו בדיקה לא פשוטה עבור רובנו.

במיוחד שבתחילת תהליך הלידה צוואר הרחם עדיין אחורי (מופנה כלפי עומק הגב וקצת באלכסון) כך שההגעה אליו בבדיקה היא עמוקה. בנוסף, צוואר הרחם מאד רגיש, ההורמונים הטובים של הלידה שדואגים לשיכוך כאבים טבעי ולהתרוממות רוח עדיין לא נכנסו לפעולה. כל הגורמים הללו מובילים לכך שהבדיקה יכולה להיות, מלבד היותה אינטימית ורגישה, גם מאד כואבת.

ויש גם נשים שיודעות שהן רגישות בהקשר הזה- 'סתם רגישות' שעבורן כל בדיקה שגרתית אצל הגינקולוגית היא עניין לא פשוט, וכאלה שיש להן ענייני רקע כמו וואגיניסמוס, וסטבוליטיס, פגיעה מינית בעברן וכו. עבור נשים אלה (ואלה רבות מאד), הדאגה לכך שבדיקות הפתיחה תתבצענה ברגישות והתאמה, הן עוד יותר משמעותיות.

  • מותר לצפות ולבקש שהבדיקה תעשה בפרטיות ובשמירה על צניעותנו
  • מותר לצפות ולבקש שנדע מי מבצעת את הבדיקה ומה תפקידה (מיילדת\ רופאה)
  • אפשר להגיד כמה מילים (או לכתוב בתכנית הלידה שלכן) על זה שאני קצת רגישה ומבקשת שיבצעו את הבדיקה לאט לאט ויתקדמו רק לפי סימן שלי
  • אם יש איתכן מלווה, יתכן שתרגישו נוח אם יאחזו בידכן, ילטפו אתכן, יהיו עדים (מכיוון הראש). אם יפנו אליכן ברגש ובאופן אישי. למיילדת יהיה יותר טבעי לצאת מהאוטומט ומהמהירות שהיא נדרשת לה ולזכור שאת מישהי ספציפית עם שם ולא רק ׳יולדת בשבוע 38 עם צירים לא סדירים׳.
  • ומותר, שאם בדיקה קודמת, אחת המיילדות היתה קצת לא נעימה, קצרת רוח או פשוט  ׳לא באה לכן טוב׳, מותר לבקש שאת הבדיקה הזאת תבצע מישהי אחרת.
  • מותר לבקש אישה ולא גבר או אחר וכו.

נכון שהמיילדות באו למקצוע מתוך כוונה טובה וטהורה אבל הן נמצאות בלחץ של זמן ונהלים. יכול להיות שבדיוק ברגע זה הרופאה האחראית קראה לה בדחיפות לרדת איתה לניתוח קיסרי. כך שלאו דווקא בגלל גסות רוח, אלא בגלל אילוצים ובגלל שהן באמת עושות את זה עשרות פעמים במשמרת– יתכן שהיא תהיה קצת מכנית ופועלת באוטומט. אפשר להבין, אבל גם אפשר לדרוש בצורה נעימה יחס עדין, קשוב ושמתאים לי בבדיקה הזו.

אם במקרה אתן לא רוצות בדיקת פתיחה, כרגע או בכלל, מבודקת ספציפית או מכל סיבה שהיא, (כמו, למשל, תחושה של לחץ ומהומה כרגע מסביבכן אז פשוט לא מתאים כרגע) אתן פשוט יכולות להגיד: ״לא, תודה, לא כרגע״. אף אחד ואחת לא יכולות לאלץ אתכן לעבור את הבדיקה הזו.

אני רוצה להגיד משהו קצת פרובוקטיבי:

כמו שביום יום שלכן אתן לא נותנות לכל אחד ובכל מצב להחדיר אצבעות לגופכן, כך גם בלידה!
זה שאתן בלידה, ואפילו עם צירים, כואבות או מדממות-

  • לא הופך את גופכן לא שייך לכן
  • לא הופך אתכן חסרות זכויות ואמירה לגבי מה ואיך מתבצע
  • ולא הופך אתכן מרגישות וחשות את מה שמתבצע ברגישויות הטבעיות והבריאות שלכן.

למה אני כותבת ומקצינה אולי את הסיטואציה?

כי בתור אשת מקצוע שגם מטפלת בטראומות בלידה ובעיבוד ותיקון חוויות לידה, אני יכולה לספר לכן, שלפעמים החוויה הכי משמעותית (לרעה) היא דווקא בדיקת הפתיחה הראשונה שהתבצעה בכניסה למיון יולדות. גם אם יש לידות ׳מלאות מכל טוב׳ עם זירוזים, אפידורל וואקום ותפרים- לפעמים החוויה של בדיקת הפתיחה דווקא, דווקא היא נחרטת כמעשה מחלל שנצרב כטראומה. זה לא מפליא כשחושבים על מהות הבדיקה, החודרנות והאינטימיות שבה אם היא נעשית בחוסר רגישות, מהירות או חוסר הקשבה לצרכי האישה תוך כדי ובתזמון של הבדיקה הראשונה- בהדעה לחדר הלידה עם כל הצפה הרגשדית והפיזית של תחילת התהליך.

לפעמים האישה היתה רוצה לזוז, או לבקש להפסיק או להאט, אבל התביישה או חששה ׳להפריע׳ לרופאים או לא רצתה 'להיות בעייתית' –  כל אותן הבניות שאיתן אנו באות לחדר לידה. התחושה הזו ש'רציתי או הייתי צריכה לזוז או להגן על עצמי באיזשהו אופן ולא עשיתי זאת', נשארת צרובה בגוף.

האמת האי שגם אין בהילות ואין נחיצות רפואית. אפשר ללדת גם בלי בדיקות פתיחה 😉 זה צורך של המערכת ולפעמים גם שלכן. תבדקו מה נכון לכן.

עם התקדמות תהליך הלידה, בדיקות הפתיחה כבר פחות ופחות כואבות וגם ההתייחסות שלכן אליהן משתנה בד"כ.
בהחלט יכול להיות שממש תרצו כבר את בדיקת הפתיחה הזו, אבל מגיע לכן שתתבצע בצורה עדינה, מכבדת וקשובה.

מטרת הכתבה הזו היא לא לגרום לכם לפחוד מבדיקת פתיחה או להתנגד לה!
אלא:
א. לדעת שמגיע לכן יחס קשוב והולם.
ב. לדעת איך תוכלו להתכונן אישית כך שבדיקות הפתיחה יהיו הכי נכונות ועדינות לכן ככל האפשר.

מנסיוני, אני יודעת שזה אפשרי. אפשר לעדן את חוסר הנעימות שבבדיקה ולהפכה למשהו בהחלט נסבל ואפילו מעצים. העניין מתחיל בכך שתיצרו לעצמכן את התנאים (כולל הכנה רגשית, אישית, תיאום ציפיות עם המלווים) כך שתוכלו להיות נוכחות ובוחרות (גם) בעת הבדיקה. שתוכלו להגיד באסרטיביות (אתן או המלווים שלכן) את מה שאתן צריכות, לעמוד על שלכן ולהיות אקטיביות ומשפיעות בבדיקה הרגישה הזו.

לפעמים זו חוויה משנת חיים עבור אישה. אם אמרה לרופאה: "אפשר להתחיל… ועכשיו לעצור… ועכשיו אפשר להמשיך".

  • היא היתה מודעת לצרכים שלה, הביעה אותם, הקשיבו לה.
    מה שהיה חשוב לה השפיע ונספר בעולם- (לפעמים בפעם הראשונה בתחום הרגיש הזה)
  • וזו חוויה מתקנת שמהדהדת גם להרבה תחומים אחרים.

וזה מה שאני מאחלת לכולכן, לכולנו.

אם משהו מכאן העלה בכן משהו, הזכיר משהו, הציף משהו,
בעקבות לידה או חוויה מיילדותית אחרת, או לקראת הלידה הקרבה
מוזמנות בחום להתקשר או לכתוב אלי, לשוחח, לשתף ולראות איך יוצרים תהליך של פריקה שינוי וריפוי

באהבה,
לילך
050-7946006


 

מוזמנת לפנות אלי.
אשמח לשוחח!
בטלפון, בפרטיבמייל
בדף האישי שלי
050-7946006

באהבה,
לילך

גְדֵלִים – מהריון להורות
לילך בנימיני-קורש
מדריכת הכנה ללידה ודולה * מדריכת הנקה * ייעוץ הורות בגישת 'הורות מכבדת' * ליווי רגשי בשיטת BOT
7946006 -050 מושב מרחביה 6523602 –04
Lilach@Gdelim.co.il                                        www.Gdelim.co.il

 

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







תגובות של כל מה שרצית לדעת על בדיקות פתיחה בלידה

  • לילך, תודה רבה על הרגישות, ההבנה ועל היכולת והרצון שלך לראות אותי, אותנו, באמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *