להניק בנחישות וברגישות – לשון קשורה והנקה

לשון קשורה
לפעמים אני פוגשת אמהות שנחושות כל כך להניק ששום דבר לא יעמוד בדרכן. איזשהו כח פנימי שמניע אותן וגורם לי להתפעלות בהתחשב באתגר שמציבה לנו התקופה הסוערת שאחרי הלידה ובמיוחד במקרים שבהם כמה בעיות מתערבבות יחד.
 ליאת היא אמא כזו,
 ועכשיו כששלחה לי את המכתב הבא אני שמחה לחלוק אותו אתכם.

כשבאתי לליאת בהתחלה התמודדנו עם קושי בהצמדה נוכח מבנה הפטמה, גודש ותינוק קטן. נפרדתי ממנה בידיעה שנצטרך לעקוב האם השיפורים שעשינו מספיקים או שיש גורמים נוספים שמעורבים. כשהבעיות בקושי בהצמדה התחלפו בכאבים באתי שוב לבחון את התרומה של דור למצב.

ראיתי שזהו מקרה שבו דור בצורה ברורה לא הצליח להוציא את הלשון מעבר לקו החניכיים והפניתי את ליאת לטפל בכך כמה שיותר מהר במקום להמשיך ולסבול. אני לא ממהרת להחליט שהבעיה היא בלשון קשורה (למרות שיוצא לי לראות  יחסית הרבה מקרים שזו הבעיה בהם) בגלל שלפעמים טיפול בהצמדה נכונה יספיק ואני מעדיפה להצליח לבודד את הבעיה לפני שאני שולחת אמהות לנסוע רחוק ולשלם עוד כסף.

לשמחתי כבר צברתי די הרבה נסיון בתחום בזכות שני ילדי שעברו שחרור לשון בעצמם ועודדו אותי לחקור את הנושא יותר לעומק ואפילו לנסוע לצפות בד"ר פורר בעבודתו בירושלים.

והנה הדברים של ליאת:

היכרותי עם ההנקה…

 שמי ליאת ואני אמא ל:

לינוי בת השנתיים וארבעה חודשים ולדור בן החודש וחצי

לינוי

לינוידור

דור
דור

 

  הכול התחיל אצל לינוי, את לינוי התחלתי להניק רגיל אך היא יצרה לי פצעים שלא יכולתי להמשיך להניק אותה ישירות מהשד לכן התחלתי להשתמש עם פטמת סיליקון. לאחר שהפצעים עברו לא הצלחתי להחזיר את לינוי לינוק ישירות מהשד לכן המשכתי עם פטמת הסיליקון. לאחר כשלושה וחצי חודשים בטיפת חלב נאמר לי שהיא אינה עולה במשקל כמו שצריך ועליי לתת לה תחליפי חלב, בגלל שלא הייתי מעוניינת לתת לה תחליפים החלטתי לשאוב ולתת לה בבקבוק וכך לעקוב אחרי כמה היא אוכלת, לאחר תקופה מסוימת ניסיתי להחזיר את לינוי להנקה אך לא הצלחתי להחזירה ולפני היו שתי ברירות: האחת לתת לה תחליפים והשנייה להמשיך לשאוב ולתת לה בבקבוק את החלב שלי, כמובן שבחרתי את האופציה השנייה ואיתה המשכתי עד אשר לינוי הייתה בת שנה.

לפני שדור נולד יצרתי קשר בפעם הראשונה עם נעמה, סיפרתי לה את כל הסיפור שסיפרתי כאן ושאלתי אותה האם כדאי לי להיפגש עימה לפני הלידה, נעמה הייתה הכי אמיתי ואמרה לי שהיא לא חושבת שיש צורך להיפגש איתה ובמידה ותהיי לי בעיה לאחר הלידה שאהיה איתה בקשר.

לאחר שדור נולד הייתי מאוד מרוצה בימיו הראשונים בבית החולים שאני מצליחה להניקו כמו שצריך. יום לאחר שהגענו הביתה כל הבעיות התחילו, השדיים התמלאו בחלב יותר ממה שדור אכל, הפצעים הופיעו והתסכול שב וחזר. יצרתי קשר עם נעמה במייל באותו הערב וכבר למחרת על הבוקר  נעמה יצרה עימי קשר שאלה מתי דור אמור לאכול והתייצבה אצלי. נעמה הייתה מאוד נעימה ונחמדה ועזרה לי להבין כיצד ניתן להניק את דור בצורה הטובה ביותר למרות שאין לי פטמות בולטות. הכול היה בסדר אך יומיים לאחר מכן שוב נתקלתי בבעיות שוב שלחתי לנעמה מייל ולמחרת על הבוקר נעמה הגיעה אליי במטרה לאבחן האם לדור יש לשון קשורה שמפריעה בהנקה, לאחר שנעמה הסתכלה בפה של דור היא אמרה שאפנה לדר' ג'יין רונן על מנת שתאבחן סופית את דור שכן לפי הניסיון שלה לדור יש לשון קשורה.

נסענו לדר' ג'יין רונן ואכן דור אובחן עם לשון אחורית קשורה דבר המפריע לכמה דברים: ללקק גלידה, להוציא לשון, להתנשק צרפתית ולהנקה. לאחר התלבטויות של בעלי ושלי לגבי האם החיתוך יעזור או שהבעיה היא רק אצלי, שכן גם עם ביתי הגדולה היו לי בעיות, החלטנו שדור יעבור את ההליך הכירורגי. חשוב לציין שההליך מאוד פשוט ובגיל זה (שבועיים) אין עצבים בחלק זה של הלשון, מיד לאחר החיתוך יש להניק את הילד על מנת שחלב האם יעצור את הדימום. כבר בשנייה הראשונה הרגשתי את ההבדל. לאחר מאבקים של עוד כשבועיים (דור התרגל לבקבוק, פתח פה קטן והתעצבן שהחלב לא זורם לו לפה בשנייה הראשונה) כל הסבל של דור ושלי השתלם.

היום אני מניקה את דור באהבה ובכיף והכול בזכותה של נעמה שלא התייאשה ממני, בטלפונים במיילים ובמפגשים.

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *