לחיות דולה – יומן מחשבות

אני דולה, זה המקצוע שלי, אבל זה גם סוג של מהות.
אני כותבת, וגם זה סוג של מהות.
אני חיה, אני דולה, אני כותבת,
אני כותבת איך זה לחיות דולה.
מוזמנים להציץ לתוך חיי.

*הרבה ממה שנכתב כאן התחיל בפייסבוק, וכאן אני רוצה לשמור את הדברים שיוכלו להיות בשבילי ובשבילכם.

רגע אחרי לידה 22.5.2017

הכל עוד פתוח.
הדמעות פורצות בלי מעצור, מוהלות בתוכן הצפה של התרגשות ושמחה, כאב, הקלה, פחד, התפרקות, הודיה.
הגוף כולו רועד בלי שליטה.
כל העוצמות שדרשת מעצמך לגייס בשעות האחרונות, כל המאמץ, כל כוחות הגוף והנפש משתחררים בבת אחת בנשימה מהירה ומקוטעת.
את שוכבת שם, מחבקת גוף קטן חמים ורטוב שהיה חלק ממך עד לפני כמה דקות והופך להיות חלק בלתי נפרד מחייך מהיום והלאה.
לא מצליחה להבין או לעכל.
איך עברת את הטרוף הזה.
איך יכול להיות שבאמת עשית את כל זה.
איך הצלחת לעבור גם את מה שהיה נראה בלתי אפשרי.
את במרחב שהוא מחוץ להכל.
בין הגוף הפיזי לנפש, בין הארץ לשמים, בין השמחה לעצב, בין העונג לכאב, לא פה ולא שם, מערבולת של רסיסים של מי שהיית עד לפני כמה שעות ותכף יאספו מחדש לאני החדשה שנולדה לה ביחד עם התינוקת שלך.

ואנחנו, שראינו את הדי הסערה שעברה עלייך, שעברה בך, מבינים שחזינו בפלא מתרחש מול עיננו.


"לידה היא לא" 29.11.2016

לידה היא לא פתיחה שנמדדת בסנטימטרים
לידה היא לא דופק שנרשם במוניטור
לידה היא לא הוריד שנפתח
לידה היא לא החלוק עם ההדפס של בית החולים
לידה היא לא שלושה שלבים עם שמות באנגלית
לידה היא לא אנטומיה של אגן או מיקום השליה
לידה היא לא רשימה של דברים שצריכים להיות בתיק
לידה היא לא אפידורל
לידה היא לא מיילדת ולא רופאה

לידה היא תהליך
לידה היא התמודדות עם הלא נודע
לידה היא התמודדות עם חוסר שליטה וודאות
לידה היא התמודדות עם רגשות בשיא עוצמתם כולל אושר, פחד, התרגשות וכאב.
לידה היא מקום בו אנחנו מגלים את הכוחות שלנו כזוג
לידה היא רגע שבו כל הדפוסים שלנו יבואו לידי ביטוי.
לידה היא המקום בו אנחנו יכולות לגלות את הכוחות הכי גדולים שלנו, ולהתחבר בצורה הכי מהותית לזה שאנחנו פשוט פלא מדהים.
לידה היא המקום בוא אנחנו לפעמים נאבדות, מתרסקות, מתבלבלות ומגלות את עצמנו בדרך אחרת.

אני יכולה לספר לך על המוניטור והפתיחה, על המחט והחלוק, על השלבים והאגן, על התיק, על אפידורל ועל הצוות הרפואי.

אני מזמינה אותך לקבל יותר. לגלות את נקודות האחיזה שנותנות את הבטחון גם בתוך חוסר הודאות,
את המקומות בהם את תמיד שולטת ויכולה לסמוך עליהם, גם בתוך חוסר השליטה,
לבדוק יחד האם את רוצה להרגיש את הרגשות בשיא עוצמתם,
ללמוד איך להפוך את הזוגיות שלכם לנכס בלידה,
להבין יותר את עצמך ואת מה שיעזור לך באופן אישי בלידה,
ולהתחיל כבר עכשיו להפוך את הלידה למשהו פחות מפחיד ויותר מרגש ומשמח שמחכים לו בציפיה.

האם תקבלי את ההזמנה שלי?

צריך שיהיה לכן נעים בלידה 18.10.2015

צריך שיהיה לכן נעים.
ואם לומר את זה בצורה אחרת, נסו לוותר על ה "לא נעים".

קודם כל, תדאגו שבאמת יהיה לכן נעים.
שהמקום יהיה לכן נעים.
שהאנשים שיהיו אתכם שם הם אנשים שנעים לכן אתם.
שהטמפרטורה בחדר תהיה לכן נעימה.
שהמוזיקה תהיה לכן נעימה ואם צריך אז שיהיה שקט שנעים לכן.
שהריח יהיה לכן נעים.
שהאוירה תהיה לכן נעימה.
שהבגד שאתן לובשות יהיה לכן נעים.
שהשיער שלכן יהיה מסודר בצורה שנעימה לכן.
שהשפתיים לא ירגישו יבשות.
שתהיו רוות (כלומר לא צמאות).
שיהיה לכן נעים בבטן (כלומר שלא תהיו רעבות).
שיגידו לכן דברים בצורה נעימה.
שיעשו לכן נעים בגב, וברגליים, ובשיער, ובפנים, ובכל מקום אחר שנעים לכן.

ושלא יהיה לכן "לא נעים".

שלא יהיה לכן לא נעים להגיד לחמותכן (או לאמא שלכן) שהן לא נכנסות לחדר לידה, או אפילו לא מגיעות לבית החולים.
שלא יהיה לכן לא נעים להגיד לבן זוגכן שאתן צריכות עזרה נוספת חוץ ממנו.
שלא יהיה לכן לא נעים להגיד למיילדת שאתן לא רוצות להבדק עכשיו (או בכלל).
שלא יהיה לכן לא נעים להגיד שדווקא בא לכן להשאר בעמידה וממש לא נעים לכן להיות על המיטה.
שלא יהיה לכן לא נעים לבקש אפידורל, אפילו שהצהרת שאת הולכת ללדת טבעי.
שלא יהיה לכן לא נעים לבקש שיביאו לכן (פרי, מים, שפתון לחות, עוד כרית, גרביים, גומיה, חלוק נקי, סדין חדש).
שלא יהיה לכן לא נעים לבקש שיעשו לכן (מסג' בכל ציר וגם בין לבין, שיעזרו לכן לקום מהמיטה, שינתקו כבר את המוניטור, שיעזרו לכן לסדר את המיטה, שיחזיקו את המוניטור שלא יזוז בזמן שאתן זזות).
שלא יהיה לכן לא נעים לשאול (על כל דבר שאתן רוצות לדעת), לדרוש הסבר (גם אם אין להם זמן), להגיד את מה שאתן חושבות ולדרוש את מה שאתן רוצות (גם אם מי שעומד מולכם עושה פרצוף חמוץ, וגם אם הוא פרופסור בכיר במחלקה).
שלא יהיה לכן לא נעים שאתן לא נראות במיטבכן.
שלא יהיה לכן לא נעים אם אתן מקיאות.
שלא יהיה לכן לא נעים אם יוצא גם קקי בלידה (כי את יולדת עכשיו תינוק, וכל מה שיעזור לו לצאת עכשיו צריך לקרות).
שלא יהיה לכן לא נעים אם אתן מפליצות.
שלא יהיה לכן לא נעים אם אתן צריכות לעשות בסיר.
שלא יהיה לכן לא נעים לצעוק.
שלא יהיה לכן לא נעים לבכות ולהשבר.
שלא יהיה לכן לא נעים לדאוג שיהיה לכן כל הזמן הכי נעים שאפשר, כי מגיע לכן, אתן עושות עכשיו דבר מופלא, ובשביל להצליח לעשות אותו, צריך להיות לכן נעים!

אם תסכימי לוותר על כל ה "לא נעימים" האלה, יהיה לך הרבה יותר נעים בלידה.

את מוכנה?

לעבוד עם הדפוסים שלנו 3.9.15

לשנות דפוסים, זה דבר מאתגר, הרבה פעמים מעורר חשש, אולי אפילו התנגדות, ובכל אופן דורש זמן.

לעומת זאת,
להכיר את הדפוסים שלי, זה בדרך כלל הדבר הכי חשוב בשביל להתמודד בצורה המיטבית.

במיוחד לקראת הלידה,
אני לא מצפה מעצמי, מהנשים שאני פוגשת או מבני הזוג שלהם שישנו את דפוסי ההתמודדות שלהם כדי שיהיו "מוכשרים יותר" ללידה.

אם אשה נוטה תמיד לחשוב על הגרוע מכל, אז עם זה היא תגיע ללידה,
אם אשה צריכה להיות בשליטה על הכל, אז עם זה היא תגיע ללידה,
אם אשה נוטה להכנע לסמכות ולוותר על הצרכים שלה, אז עם זה היא תגיע ללידה,

אני לא אשנה אותה, אני גם לא אבקש ממנה להשתנות.

אני אכיר בדפוס הזה שמלווה אותה, וכנראה שירת אותה היטב במצבים חשובים בחיים ולכן הוא שם.

אם אנחנו מכירות בדפוסים האלה, אנחנו יכולות להתייחס אליהם ולעבוד אתם.

לדעת שזה שכרגע היא חושבת על הכי גרוע, זה שלב הכרחי בשביל שהיא תעז להתקדם קדימה וזה לא בהכרח אומר שזה מה שיקרה, אבל שהיא מרגישה יותר בטוחה כשהיא מוכנה לאפשרות.
נסתכל אתה ביחד על הגרוע ביותר, נבדוק מה הסיכוי שהוא יקרה, מה המצב כרגע, מה אנחנו יכולות לעשות ביחס לזה,
ואז נוכל להסתכל גם על דברים אחרים שיכולים לקרות.

אם אנחנו יודעים שהיא צריכה להיות בשליטה, אנחנו מבררות ביחד מה זה שליטה בשבילה, מנסות למצוא את הנקודות בהן אפשרי לתת לה תחושה של בטחון ושליטה ולבדוק האם יש תנאים בהם היא מספיק בטוחה להעביר את השליטה למישהו נוסף, למי זה יהיה ואיך זה יבוא לידי ביטוי.
ועכשיו כשהיא בטוחה בשליטה שלה, היא יכולה לשחרר קצת, בזהירות, במקומות בהם היא בטוחה.

ההכרה בנטייה לוותר על הצרכים שלה, תכין אותנו לכך שאנחנו צריכים לעזור לה לעצור ולבדוק האם זה באמת מה שהיא רוצה, לשאול שוב, לתת אפשרויות אחרות, להציע לה לבקש לחשוב כמה דקות לפני שהיא נותנת תשובה, ליצור לה תיווך בו מי שהיא מרגישה איתו בנוח הוא זה ששואל אותה, ככה שזה יעזור לה להגיד בכנות מה היא צריכה.

אז בלידה, ובחיים, חשוב להכיר את עצמנו ולהכיר בעצמנו, שככה אנחנו כרגע, ואת המאמצים נשקיע בלמצוא את הדרכים הכי טובות לעבוד עם הדפוסים שלנו, ולא להכנס למלחמות במטרה לשנות את עצמנו.

את תלדי בדיוק כמו שאת, בלי צורך להשתנות.

השינוי, אם יקרה, יגיע כשתהיי מוכנה לו.

איך כותבים לידה? 21.7.2011

אני רוצה לכתוב את סיפורי הלידות שאני מלווה ולא מוצאת מילים.
מאיפה להתחיל? הטלפון הראשון, ההריון, אזעקת השווא?
ובאיזה סדר, כרונולוגי, אקראי, אולי לפי נושאים?
ואיך מעבירים הרגשות ואוירה, ושלא יהיה ארוך מדי.
ואיפה עובר הגבול בין הסיפור שלי לסיפור שלה, שלהם.
יכול להיות שהם חוו את זה לגמרי אחרת. לפעמים אני אפילו תוהה אם יש לי זכות.
וכמו ליולדת עצמה מתערבבות לי שעות, משפטים, עובדות ופרטים ונשארת החוויה ומה שלמדתי ממנה עלי ועל העולם הזה.
מקווה שאני מצליחה להעביר משהו מזה גם אליכם.

14.7.2015

הדברים החשובים שיש לי בתיק

1. מניפה – כי באיזשהו שלב, יש לך גלי חום (האדרנלין עושה את שלו).
2. קשית מתקפלת – כדי שאפשר יהיה לתת לך מים גם אם את על המיטה וגם אם את בעיניים עצמות.
3. גומיה לשיער – כדי שאם את לא מוצאת את שלך עדיין תוכלי לאסוף את השער.
4. שפתון לחות – כי אחרי הרבה זמן של נשימות ונשיפות, השפתיים מתייבשות.
5. מגבונים – כדי שתמיד אפשר לשמור על תחושה נקיה.
6. בגדים להחלפה בשבילי- כי ככה אני יכולה להחזיק לך את הטוש על הגב במקלחת ולא להשאר רטובה לאורך כל הלידה.
7. בגדים חמים – כי לי תמיד קר בחדר לידה.
8. גרביים חדשים ספייר – כי אם קר לך אחרי הלידה, אז שיהיה לי בשלוף.
9. כרית חימום – כי זה ממש מקל ועוזר בהמון מצבים.
10. כיסוי עיניים – כדי שךתוכלי לנוח ולהתכנס פנימה, גם אם יש אור ואנשים מסביב.

ועוד כמה דברים שיכולים לעזור אבל בד"כ נשארים בתוך התיק.

אבל מה שחשוב באמת הוא לא בתיק.
הוא המגע, הנוכחות, הנסיון והידע.

אין לי בתיק דברים שנועדים לזרז או להשפיע על הלידה.

אני מוצאת שלי, באופן אישי, הכי מדויק וגם מספיק לגמרי, פשוט לדאוג שיהיה לך הכי נעים ונוח שאפשר,
להרגיע, לעודד, לכוון מתוך בטחון מלא, שאת כל השאר הגוף שלך פשוט יודע לעשות.

ולפעמים, כשצריך אולי מעבר לכך,
אני מודה על נשות המקצוע המדהימות שמקיפות אותי ומצטרפות אלי לטיפול בנשים שאני מלווה בכלים המיוחדים שלהן.

3.8.15

הלוואי…
הלוואי שהיינו יודעות בדיוק מה הולך להיות בלידה שלנו, האם היא תתחיל בלילה או בבוקר, וכמה קרובים יהיו הצירים, וכמה זמן זה ייקח, והאם הדופק יהיה בסדר ו…

ומה אם נדע.
האם אפשר לדעת איך אני ארגיש מרשימה של פרטים טכניים?

גם אם אושיב 4 נשים שונות לצפות באותו סרט לידה, כל אחת תראה משהו אחר.
אחת תשים לב לצעקה של הכאב, השניה לפלא איך שבין הצירים האשה ישנה, השלישית לבן זוג שמתרגש והרביעית לזה שהתינוק היה כחול בהתחלה.

זה לא הפרטים הטכניים שקובעים איך תהיה לך הלידה –
זאת את, שחווה את הפרטים האלה בדרך היחודית שלך, עם הגוף שלך, עם התמיכה שיש לך, עם האמונות שלך, והפחדים שלך, והחלומות שלך, והנסיון שלך, ומצב הרוח שלך, והדפוסים שלך.

האם את מוכנה לוותר על הנסיונות לדעת מה בדיוק יקרה שם,
ופשוט להתבונן בעצמך פנימה, מי את ואיך את מגיעה אל הלידה הזאת?

אם תסכימי, תגלי המון דברים על הלידה שאת הולכת לעבור, וגם תוכלי לבחור, איך את רוצה להרגיש עם כל מה שיבוא.

הייתי כבר בהרבה לידות, אני יודעת די הרבה על מה יכול להיות בלידה, אבל אני אוהבת את זה באמת, בגלל הקסם לראות איך כל אשה היא אחרת ולכן כל לידה היא אחרת.

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *