לחשוב, לדמיין, ללדת – האם דמיון וחשיבה חיובית הולכים לשנות את חוויית הלידה שלך?

פעילויות

 

*ע"פ המחקר  : "דמיון ,אמונות , והשפעתם על הלידה " – מחקר אורך  / ג'יני אושרי / האוניברסיטה הפתוחה.

האם באמת יש לנו את היכולת לייצר לעצמנו לידה קלה יותר בעזרת תרגול של המחשבות שלנו? 
האם חשיבה חיובית ודמיון יכולים למנוע התערבויות או לקצר את הלידה ?

והעיקר – האם בעזרתם נוכל לחוות חווית לידה טובה ומעצימה יותר?

ע"פ האמונות המסורתיות התשובה היא בהחלט כן :

  • הרבי מברסלב שחי במאה ה- 18 כתב :"האם יש משהו שאתה משתוקק לו או משהו שהיית רוצה מאד שיקרה? התמקד בו בכל יכולת הריכוז שלך, דמיין לך אותו בפרטי פרטים. אם רצונך איתן דיו וריכוזך עז דיו, תוכל לממש את משאלתך"
  • "הבודהה " כתב לפני כ-2,500 שנה: "המחשבה קודמת לכל הדברים, המחשבה היא ראש להם, כולם מעשה מחשבה, אם אדם מדבר ופועל עם מחשבה מקולקלת הסבל בא אחריו כגלגלי עגלה אחרי השור. המחשבה היא ראש להם, כולם מעשה מחשבה, אם אדם מדבר ופועל עם מחשבה צלולה אושר בא אחריו צמוד כמו צל"

גם בשנות ה-2000 ישנם אנשים רבים שמאמינים ביכולת ליצור לעצמנו את המציאות.

אחת הדוגמאות המפורסמות הוא הסרט התיעודי "הסוד" (The Secret) שיצא בשנת 2006 ובעקבותיו נכתב גם ספר בשם דומה. בסרט מרואיינים אנשים אשר חיים לפי "הסוד" כלומר לפי "חוק המשיכה" (The Law of Attraction). חוק המשיכה אומר שאם אנו חושבים על דבר מסוים, אנחנו בעצם יוצרים אותו ומאוחר יותר אף נזכה לראותו בחיינו האמתיים.

במסגרת עבודת הסמינריון שלי בפסיכולוגיה החלטתי לבדוק אמונה זו , ולנסות ולמצוא הוכחות אמפיריות  (כלומר מדעיות) לתופעה זו: להשפעה של המחשבות שלנו ושל היכולת שלנו לדמיין את הלידה על הלידה עצמה.

המחקר
במחקר ראיינתי 116 נשים בהריון אשר מלאו שני שאלונים :

  • שאלון במהלך ההיריון
  • שאלון נוסף לאחר הלידה


בשאלון הראשון  בקשתי מהמשתתפות לסמן עד כמה הן מסכימות עם משפטים המתארים אמונות לגבי הלידה.

לדוגמא :"גוף האישה בנוי ללדת וסביר שיעשה זאת בהצלחה" ומנגד "הלידה הינה עונש כואב שאנחנו הנשים קבלנו כדי שיהיו לנו ילדים". בנוסף נשאלו המשתתפות האם הן יכולות לתאר לעצמן כלומר לדמיין  איך יראו ויתנהגו בשלבים שונים של הלידה .


בשאלון השני שלאחר הלידה התבקשו אותן נשים למסור פרטים אינפורמטיביים לגבי הלידה שעברו.

לדוגמא: "כמה שעות חלפו מהרגע בו הרגשת כאב ועד הרגע בו ילדת?" "האם היו התערבויות רפואיות ?" ועוד, ובנוסף התבקשו לסמן את המשפט שמסכם בצורה מתאימה ביותר את חווית הלידה הסובייקטיבית שלהן מתוך 7 אפשרויות הנעות בין 1- "קשה מאד – החוויה הכי קשה שהייתה לי בחיים "ובין  7- "טובה מאד – אחת החוויות המדהימות שחוויתי . מטרת השאלות הללו לנסות ולמצוא קשר בין התשובות שענו הנבדקות בחלקים הראשון (האמונות והיכולת לדמיין את הלידה) ובין מדדים אובייקטיבים במהלך הלידה שלהן , כגון מס' שעות, מס' התערבויות. ". וכמו כן למצוא קשר בין האמונות של האישה לפני הלידה ובין החוויה הסובייקטיבית שחוותה בלידה.


התוצאות 
במחקר זה נמצא קשר ישיר ומובהק בין רמת אמונתה של האישה ביכולתה ללדת ובין שביעות הרצון הסובייקטיבית שלה מהלידה, וזאת ללא קשר לאורך הלידה או למס' ההתערבויות .


כלומר, ככל שאמונתה של האישה ביכולתה ללדת היתה גבוהה יותר, כך דרגה את חווית הלידה כטובה ומעצימה יותר ללא קשר לאורך הלידה או מס' ההתערבויות . כמו כן מצאתי קשר בין יכולתה של האישה לדמיין את הלידה ורמת האמונה שלה ביכולתה ללדת.

(כלומר ככל שהיה לאישה קל יותר לדמיין את עצמה יולדת עלתה רמת האמונה שלה ביכולתה ללדת).


לא נמצא קשר מובהק בין יכולת הדמיון לבין מס' השעות שארכה הלידה , מס' השעות בבית החולים, או מס' ההתערבויות וסוגיהן. וגם לא בין רמת האמונה ביכולת ללדת לבין מדדים אלה.


דיון בהשלכות 
מחקר זה אומנם לא הצליח למצוא קשר מובהק בין יכולת הדמיון  האמונות לגבי הלידה ומדדים אובייקטיבים בלידה אבל הקשורים שמצא בין רמת האמונה והחוויה הסובייקטיבית ובין יכולת הדמיון ורמת האמונה חשובים ומשמעותיים לא פחות .


מהי חשיבותה של חווית הלידה הסובייקטיבית?
במחקרם של  Stadlmayr ועמיתיו משנת 2006. נמצאה חווית לידה טראומטית כגורם סיכון לדיכאון אחרי לידה (PPD). עוד נמצא במחקר זה כי רק ל- 16%מהמקרים בהם דווחה חווית לידה טראומטית נמצאה סיבה אובייקטיבית שהתרחשה בלידה כלומר סכנת חיים לאם או לעובר, או סכנה למום לאחד מהם.

מכאן,  שרב הנשים חוו טראומת לידה ללא אירוע חיצוני ידוע המעורר טראומה, יתכן שהטראומה אצל נשים אלה נחוותה כתוצאה מחוויה סובייקטיבית קשה שלהן בהתמודדות עם כאב הלידה, הזמן הארוך, ההתערבויות הרפואיות, יחס הצוות, המתח והפחד, אובדן השליטה ועוד.

אם נשלב את תוצאות מחקר זה וממצאי המחקר הנוכחי נוכל לשער שנשים שרמת האמונה שלהן גבוהה יותר יחוו חווית לידה  סובייקטיבית טובה יותר ופחות חוויות של טראומה סובייקטיבית בלידה וכתוצאה מכך יהיו בסיכון נמוך יותר ל דכאון אחרי לידה.

הצעות ליישום

 

חשוב מאד בעיני להעלות את המודעות בקרב רופאי נשים, אחיות טיפת חלב, מדריכות הכנה ללידה ונשים הרות, לחשיבותן של האמונות בקשר ללידה בכלל וחשיבות האמונה של האישה ביכולתה האישית ללדת בפרט, והשפעתן של אמונות אלה על חווית הלידה הסובייקטיבית העתידית של האישה.


ע"י זיהוי נשים אשר רמת האמונה שלהן ביכולתן ללדת נמוכה והפנייתן לגורמי ייעוץ וטיפול מתאימים יתכן שנוכל לעזור להן לשפר את רמת האמונה, לחוות לידה סובייקטיבית טובה יותר ובכך גם להפחית את הסיכוי לחוויית לידה סובייקטיבית טראומטית ולדיכאון אחרי לידה .


מגבלות המחקר ומחקרי המשך
למחקר זה מס' מגבלות בולטות : השימוש בשאלונים לגבי יכולת הדמיון יכול להיות לא מדוייק ואף מטעה וזאת כיוון שנשים שונות יכולות לתפוס יכולת זו בדרך שונה.

ממליצה לערוך מחקר בו מתבקשות הנשים ע"י מראיינת לדמיין את הלידה שלהן ולתאר אותה בקול. המראיינת היא שתתן את הציון ליכולת הדמיון.
כמו כן ההשוואה במחקר זה הינה בין נשים שונות בעלות רקע שונה: פיזיולוגי, נפשי , חברתי ועוד. 
ממליצה לערוך ניסוי בו יבדקו ההבדלים בין לידות שונות של אותן נשים אשר התאמנו במהלך ההיריון האחרון ב"דמיון הלידה ". (ללא התייחסות ללידה ראשונה שלרב ארוכה הרבה יותר ודורשת יותר התערבויות).


כמו כן חשוב לערוך את המחקר בבית חולים מסוים (או מס' בתי חולים מוגבל) כדי לנטרל את השונות בגישות בין בתי החולים במיוחד בנושאי ההתערבויות.

בעזרת מחקר מבוקר יתכן שנצליח להוכיח גם את הקשר בין יכולת הדמיון ומס' שעות הלידה והצורך בהתערבויות. 
קישור למחקר המלא

 

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *