מה עושים כשהלידה מתחילה בירידת מים?

אחד התרחישים שמפחידים ביותר נשים בהריון הוא התחלת לידה בירידת מים, את מדמיינת את עצמך הולכת במסדרונות מקום העבודה או הסופר ופתאום שלולית ענקית של מים על הרצפה מתחתייך, כולם מסתכלים עליך ואת עומדת שם מובכת והמומה ולא יודעת מה לעשות.
לדימוי השלילי של ירידת המים תורמים גם סרטים רבים שבהם ניראת הגיבורה כשלפתע יורדים לה המים ברגע הכי לא מתאים, תוך פחות מדקה היא סובלת מצירים חזקים (לרב גם צורחת ), מובלת באלונקה לאמבולנס ויולדת בדרך או ברגע ההגעה לבית החולים.

מטרת כתבה זו היא לשבור את המיתוס המוטעה ואת התדמית השלילית של ירידת המים .

* ירידת מים או פקיעת מי שפיר הינו מצב בו נפקע שק מי השפיר ומי השפיר יוצאים החוצה דרך הנרתיק. מצב זה יכול להתרחש בתחילת תהליך הלידה (לפני הופעת הצירים), במהלך הלידה (במקביל לצירים), בזמן יציאת התינוק ובמקרים מסוימים (נדירים) לא יפקע כלל והתינוק ייוולד בתוך שק מי שפיר שלם.
* ירידת מים יכולה להיות קטנה, כלומר נוצר חור קטן בצידי שק מי השפיר ודרכו מטפטפים המים. או גדולה, כלומר נוצר חור בחלק התחתון של שק מי השפיר והם זולגים החוצה בזרם חזק ופתאומי וממשיכים לטפטף בהמשך.
* "מים צלולים" הם מי שפיר שקופים לבנבנים, לעומתם "מים מקוניאלים" הנם מי שפיר בצבע צהוב, ירוק או חום. "מים מקוניאלים" מעידים על כך שהעובר עשה, בשלב מסוים של ההיריון, צואה (מקוניום) ברחם, והיא התערבבה עם מי השפיר.

מס' עובדות על ירידת מים :

1. ירידת מים (ללא צירים) הינה תופעה שכיחה המתרחשת ב 10%-15% של הלידות והיא אחד מהסימנים שעשויים לבשר על לידה מתקרבת.
2. 80% של הנשים ילדו תוך 24 שעות מירידת המים (ולא תוך מס' דקות ולכן יש זמן להתארגן) .
95% ילדו תוך 48 שעות מירידת המים. כ-5% ילדו רק מס' ימים לאחר ירידת המים (ללא זירוז והתערבויות).
3. ירידת מים אינה מסוכנת כל עוד שומרים על היגיינה וסטריליות של האזור, נמנעים מישיבה באמבטיה, וכמובן מיחסי מין מלאים (לאחר ירידת המים). בבית החולים יתחילו לתת אנטיביוטיקה למניעת זיהום תוך 18-24שעות (תלוי בפרוטוקול בית החולים).
4. יתכן ששמעת שבזמן ירידת מים יש חשש לצניחת חבל טבור – מצב זה הינו נדיר (0.3% מהלידות בלבד). הסכנה היא בעיקר כאשר ירידת המים היא בשבוע מוקדם, כאשר התינוק עדיין אינו מבוסס באגן.  צניחת חבל טבור יכולה להתרחש רק כשירידת המים הינה גדולה ופתאומית ולא בטפטוף של מי שפיר.
5. המים מתחדשים כל הזמן ולכן התינוק אינו נמצא בסכנת התייבשות. (אם כי כדאי ומומלץ לשתות הרבה כדי לסייע למים להתחדש).
6. לפי מחקרים אין סכנה בהמתנה לצירים גם מס' ימים לאחר ירידת המים (באשפוז ותוך לקיחת אנטיביוטיקה וביקורת). כאשר מתרחשת ירידת מים מוקדמת, לפני שבוע 35 ימליצו הרופאים להמתין לשבוע 35 גם אם מדובר במס' שבועות המתנה.
במספר מחקרים שנערכו בעולם לא נמצאה כל השפעה על האם או העובר בהמתנה של 4 ימים לאחר ירידת המים .(זמן ארוך מזה לא נבדק) .
קישור למחקרים:
https://evidencebasedbirth.com/evidence-inducing-labor-water-breaks-term/

כמה אזהרות :
1. אם ירדו לך המים ואת בשבוע מוקדם כלומר לפני שבוע 37 חשוב מאד להגיע בדחיפות לבית החולים. המטרה הינה לעקב את התפתחות הלידה ככל האפשר ובמקביל לעזור לתינוק להתפתח מהר ככל האפשר. אם את לפני שבוע 35 תקבלי זריקת צלסטון, שגורמות להבשלה מזורזת של ריאות העובר, המטרה היא שיוכל לנשום בכוחות עצמו. בנוסף תהי במנוחה ומעקב צמוד וכמובן תהי קרובה לפגיה אם אכן תלדי לפני הזמן והתינוק יזדקק לה.
2. צניחת חבל טבור הינה אומנם אירוע נדיר ביותר אך אם היא מתרחשת עלול להיווצר לחץ על חבל הטבור שעלול להפריע באספקת החמצן לעובר.  אם הייתה לך ירידת מים גדולה ופתאומית ואם את מרגישה הרגשה מוזרה וחריגה בנרתיק (בנוסף לטפטוף המים) עלייך לכרוע בתנוחת "מוסלמי מתפלל", כלומר עמידת שש כאשר האגן מורם והראש נמוך מהאגן , ולהזמין אמבולנס שיפנה אותך לבית החולים.
3. ירידת מים מקוניאליםברב המקרים מים מקוניאלים לא יעידו על כל בעיה אולם במקרים מסוימים יכולים להעיד על מצוקה של העובר ולכן חשוב במקרה זה להגיע בהקדם לבית החולים.

איך תדעי שירדו לך המים?
בירידת מים גדולה כמובן אין ספק כיוון שתראי שלולית מים.
בירידת מים קטנה באמת קשה לדעת, כנראה שתראי רטיבות על התחתונים ולא תהי בטוחה אם זאת בריחת שתן הפרשה או ירידת מים. אז כיצד תדעי?
ירידת מים בניגוד לבריחת שתן לא ניתנת לעצירה. המים מטפטפים וימשיכו לטפטף עד הלידה ולא תוכלי לעצור אותם, לכן אם את מרגישה טפטוף שאינו ניתן לעצירה ואם מס' דקות אחרי שהחלפת תחתונית היא שוב רטובה כנראה שזוהי ירידת מים.
*ישנן בדיקות ביתיות לזיהוי מי שפיר אבל הן אינן אמינות מאד.

זיהית שירדו לך המים מה לעשות?
* שימי לב האם המים הם נקיים כלומר שקופים צהבהבים או מקוניאלים ,כלומר חומים ירוקים.
אם מדובר במים מקוניאלים כדאי להגיע בהקדם האפשרי לבית החולים – גם כאן לא מדובר לרב במקרה חירום ואין צורך להיכנס ללחץ.
*גם אם המים נקיים, הנחיית משרד הבריאות הינה להגיע לבית חולים לאשפוז. (הנחיה זו שונה במדינות אחרות בהן ההמלצה היא רק להגיע לביקורת).
אין סיבה לרוץ ובטח לא להיכנס ללחץ, את יכולה להתארגן, להתקלח, ללוות את הילדים הגדולים לגן או לסבא וסבתא, לשתות ולאכול ולהוסיף לתיק הלידה חפצים שיעזרו לך להעביר את הזמן בבית החולים עד התחלת הצירים והלידה, לדוגמא : מחשב ניד, ספרים ועוד. ואז לנסוע לבית החולים.
הכי חשוב לנשום עמוק ולזכור שאין כאן כל מצב חירום ואין כל בעיה זאת פשוט הדרך של הלידה שלך להתחיל.
* כמו תמיד חשוב לשים לב לתנועות עובר .
* לשמור על סטריליות כדי למנוע זיהום .
* הימנעי מישיבה באמבטיה או בריכה, ניתן כמובן להתקלח.

בבית החולים
* הימנעי מבדיקות פתיחה, אחד הגורמים העיקריים לזיהום הינו בדיקות הפתיחה, ברב בתי החולים לא יבצעו בדיקות פתיחה לאחר ירידת מים אלה רק בשלב שיש צירים חזקים ותכופים כלומר בשלב האקטיבי של הלידה. אם עדיין אין לך צירים או יש לך צירים רחוקים וחלשים אין כל סיבה לבצע בדיקה זו וזכותך המלאה להתנגד לה.
* זכרי את השעה בה ירדו המים ואמרי את השעה המדויקת בהגיעך לבית החולים (גם אם הגעת מס' שעות אחרי). ע"פ השעה בה ירדו המים יחשבו את שעת התחלת מתן האנטיביוטיקה.
* סבלנות סבלנות סבלנות ושוב סבלנות. יתכן שתמצאי את עצמך מאושפזת במחלקת "אם ועובר" מחכה כבר שמשהו יקרה ושהצירים יופיעו אבל שום דבר לא יקרה, זהו בדיוק הזמן לנוח ואם אפשר אפילו לישון, להתקלח, לאכול משהו טעים ובעיקר לשמוח ולדעת שמתישהו בקרוב תפגשי את התינוק שלך. אומנם לא כך חשבת להתחיל את הלידה אבל אם תצליחי לשחרר את האכזבה ולקבל את המצב בשמחה תוכלי למצוא בו גם יתרונות. למשל : סוף סוף את יכולה לנוח ולשחרר את כל המטלות והמחויבויות, לא תצטרכי לדאוג מתי נכון לצאת לבית החולים, תוכלי להעביר את הצירים עד שלב מאוחר מאד בחדר שלך במחלקה עם המלווים שלך ללא מוניטור, פתיחת וריד ובדיקות פתיחה חוזרות ונשנות ורק בשלב מתקדם לעבור לחדר הלידה. ועוד.
* זירוז – בחלק מחדרי הלידה יציעו לך זירוז מיד עם בהגיעך עם ירידת מים, באחרים כעבור 24 שעות, באחרים 48 ויש גם מקומות שהלחץ יתחיל רק אחרי 4 ימים . (שווה לבדוק ולהתאשפז בבית החולים הסבלני יותר באזורך).
בכל מקרה דעי כי זכותך לסרב לזירוז .
* חשוב לזרז לידה רק אם יש סימנים לזיהום או מצוקה של העובר.
* זירוז עלול לגרום לצירים כואבים יותר מהצירים הטבעיים, צירים אשר מתחילים ומתגברים בפתאומיות ולא בהדרגה כמו צירים טבעיים. עקב כך יתכן כי יכולת ההתמודדות שלך עם הצירים באופן טבעי תפחת , מה שיכול להוביל ללקיחת אפידורל מוקדמת מדי ובעקבות כך לעיכוב של הלידה. תרחיש זה עלול להעלות את הסיכוי ללידה מכשירנית או לניתוח קיסרי.
זכרי:
כמעט תמיד כשהצירים יתחילו בעצמם הם יהיו מותאמים יותר לך ולגופך, אפקטיביים יותר והלידה תתקדם בקלות רבה יותר.
לרב הסבלנות משתלמת והצירים יגיעו בעצמם, תוכלי לסייע להם להגיע בעזרת מדקרת או רפלקסולוגית (שניתן להזמין לבית החולים), עיסוי פטמות (בעזרת משאבה או ידני), וגם בעזרת דמיון מודרך  ושיחה עם התינוק שלך והזמנה שלו להגיע לעולם.
*לעתים ישנו פחד מהלידה או מהאימהות והוא אשר מונע  מהצירים להגיע ולהתפתח, בדיקה וברור עם עצמך, הכרה בפחד הזה ושיתוף של בן/בת הזוג (או אדם קרוב אחר) בחששות, לרב תשחרר ותפחית מעוצמת הפחד ותעזור ללידה להתקדם.
לסיכום:
לידה המתחילה בירידת מים יכולה להיות לידה עוצמתית  וטבעית כמו כל לידה אחרת.

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *