מיומנה של דולה: למה כדאי לשים לב אחרי לידה?

— על התהליך הרגשי הקסום שמתרחש בשעתיים שלאחר הלידה —

אנחנו אחרי הלידה, וגם השלייה יצאה בבריאות ובשלום…
אבל יש חשיבות רבה גם למתרחש בשעתיים-שלוש שלאחר הלידה, ולליווי המותאם והקשוב לתהליכים בזמן המרגש הזה.

אז למה אני שמה לב לאחר הלידה?

קודם כל לדברים הקונקרטיים- הבסיסיים. נכון שיש השגחה צמודה של מיילדת אבל תמיד טוב שיש עוד עין ששמה לב-

  • שהיולדת מרגישה טוב, שאין סחרחורת, בחילה, איבוד דם מוגבר.
  • אולי היא רוצה מים?
  • אפשר לסדר את מערבולת הסדינים-החלוקים שסביבה, ואולי להחליף משהו רטוב או מוכתם…
  • אני שואלת מה שלומה? מטרת השאלה היא להחזיר לרגע את המודעות לגוף, אחרי כל ההתרגשות, להזמין לנוכחות מווסתת…
  • אולי משהו בגוף שלה ממש צריך את תשומת לבה?
  • אפשר לראות שהתינוק עליה, ונוח לו ונוח לאמא. אם האמא מעוניינת להניק, אפשר  כמובן להתחיל להתבונן בתינוק, לראות סמני רעב ראשוניים, ואם כן, להציע ולחזות בפלא הזה של למידה הדדית של ההנקה.
  • בצד הידע שלי של מדריכת הנקה, אני מאד דוגלת באוטונומיה של הזוג אמא-ילד. אם אין צורך ממשי ואמיתי, אני משתדלת כמה שפחות להתערב בתהליך. האמא תנהג בהתאם לאינטואיציות הנובעות ממנה, תציע לתינוק את קרבתה. התינוק יגיב לאינסטינקטים הטמונים בו ולאט לאט תהיה התקרבות אל השד.
    לאט.
    גם ללכת ולדבר לא לומדים בבת אחת. וטובה האיטיות הזו, העדינות הזאת.
    בסיום תהליך כזה, האמא בוטחת ביכולותיה ובאינטואיציות שלה והתינוק רוכש מיומנות חשובה ותחושת הישג חיובית.
  • כמובן שאם יש צורך בהזדרזות מכל סיבה – בהחלט ניתן להדריך ולהוביל ולקדם את ההתחברות בהנקה.
  • אפשר לקדם ולתמוך בעדינות מבחוץ את התנאים שיאפשרו שלאמא ולאבא יהיה מרחב אינטימי ושקט להתרגש ולהתקרב ולחוות יחד את האהבה והמשפחה הנבנית.
  • יתכן שיש לאמא או לאבא שאלות לצוות ואפשר לעזור בתיווך של השאלות.
  • לעיתים נדירות 🙂 ההורים הטריים שוכחים, ואפשר להציע להם אולי הם רוצים תמונה מהרגע הזה, ביחד…

אבל חלק גדול מתשומת הלב שלי כדולה מוקדש לפן הרגשי של האישה, או במילים אחרות: מה שלומך?

(ובמאמר מסגר, רוצה לכתוב כאן, שכאשת מקצוע שמלווה תהליכי עיבוד חוויות לידה, אני רואה את החשיבות שבתמיכה מבחוץ של העיבוד הראשוני בחדר לידה. לפעמים זה כל מה שנחוץ כדי למזער חוויות של טראומה בלידה ולהטמין נבטים ראשונים של תהליכי וויסות והבראה ראשוניים)

אז אני שואלת, כמה פעמים בעדינות.

גם כדי לדעת מה שלומה, וגם כדי להזכיר לה את האופציה להיות בקשב עם עצמה, לאחר תהליך הלידה שבו כמו התפקעה מבפנים החוצה, תהליך שבו שכחה קצת את עצמה והתמסרה למערבולת הלידה.
׳מה שלומך׳ בעדינות ובשקט, מאפשר ליולדת לה קרקע קצת, לחזור ולרקום את המארג שלה שוב לתוך העולם ה׳רגיל׳ להבדיל מיקום הלידה.
אז שומעים מה שלומה ונותנים הכרה לכל מה שעולה בה, לתחושות הפיזיות (לפעמים שיירי כאבים, צריבה בנרתיק או כאב שרירים אחר…).
וגם לרגשות. ובתחילה בעדינות ובכבוד, רק לשמוע ולהכיר את ולהכיר במה שקיים.

לאט לאט, בספיראלה, הסיפור מתרחב והולך, נזכרות בדברים שקרו בהתחלה, בסוף, באמצע… האינטימיות והעדינות של הדרך הזו מאד חשובות. מאד חשוב לא להציע דבר מתוכי (המלווה) אלא לאפשר לדברים לנבוע בעדינות וללא הפרעה מתוכה שבקצב ובדרך שלה.

אם היא שואלת שאלות, אני עונה בהתאמה לעומק ולאופי השאלות (לפעמים מערבת את המיילדת). משתדלת לתת מענה פנימי לדברים שעולים בי כמלווה ומענה נפרד לדברים העולים אצל האישה, בן הזוג וביחד שלהם.

לאחר פעימת הרגשות והעיבוד הראשוני, התהליך ממשיך: אם היו תימות (נושאים) מרכזיות בתהליך ההכנה ללידה כמו פחדים, רצונות ספציפיים, חולשות או משאבים, לעיתים אני מעלה ומזכירה. ״זוכרת איך רצית ש…״, דברנו על <משהו בך> ותראי איך הוא בא לידי ביטוי…״.

כי התכוונות ורצון לתנועה מסוימת בעולם שהיו לקראת הלידה, לפעמים מאד משמעותיים, חשוב שיקבלו ביטוי גם מהעבר השני של הלידה. אני, מצידי, מזכירה רק דברים חיוביים, משאבים, חוזקות, רגעים מעצימים ומשמעותיים.

יש מקרים שבהם היו רגעים מפחידים או מבעסים קלות. אם היולדת מזכירה אותם, נדבר עליהם מתוך פרספקטיבה רחבה ורגועה. זה לא הזמן והמקום למגע חודר ועמוק אלא לנתינת ביטוי בהחזקה מווסתת ותומכת.

הרבה פעמים החוויה העולה היא רצון לתחושת רצף, בזמן ובמהות. נקדם ונזין את הצורך הזה.

גם הצורך במשמעות הוא מאד חשוב- למה קרה כפי שקרה? מהי המשמעות עבורי של מה שקרה? בשיחה, בשיתוף, במילוי הפרטים החסרים ובהבנות שעולות, טמונים אוצרות של שקט נפשי, השלמה והיכולת לנוע קדימה בתנועת החיים לקראת האמהות וההורות המשותפת.

לסיכום, הליווי הקשוב, המתמקד באמא היולדת (וכמובן גם בבן הזוג ובזוג) הוא בעל חשיבות רבה לתהליכי בריאות והחלמה שלאחר הלידה. כמו שבלידה היה מתאים אור מעומעם, דיבור רך ועדין והתאמה מיטבית ליולדת, כך גם עכשיו, לאחר הלידה.

כדאי להתייחס לשעתיים-שלוש שלאחר הלידה כזמן קסום ומקודש המכיל, בצד ההתרגשות וההתאהבות גם הזדמנויות לתהליכים בריאים וטבעיים של עיבוד והתאוששות רגשית. הליווי בעת הזאת צריך להיות מודע ועם התכווננות לאישה ולתהליכים החיים בה, עם בקרה ווויסות של תחושות ורגשות המלווים (ואין אני כוללת את הבעל שהרי הוא חלק מהמערכת).

לתפישתי, הזמן המקודש הזה הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הלידה. הלידה לא מסתיימת עד שהוא מסתיים.


אם את מסתקרנת לחקור או לשמוע יותר,
אם עלתה לך שאלה, צורך בשיתוף או בירור,
אם משהו כאן ממש 'הקפיץ אותך' –

מוזמנת לפנות אלי.
אשמח לשוחח!
בטלפון, בפרטיבמייל
בדף האישי שלי
050-7946006

באהבה,
לילך

גְדֵלִים – מהריון להורות
לילך בנימיני-קורש
מדריכת הכנה ללידה ודולה * מדריכת הנקה * ייעוץ הורות בגישת 'הורות מכבדת' * ליווי רגשי בשיטת BOT
7946006 -050 מושב מרחביה 6523602 –04
Lilach@Gdelim.co.il                                        www.Gdelim.co.il        

 

 

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







2 Responses to מיומנה של דולה: למה כדאי לשים לב אחרי לידה?

  • לילך, את נפלאה!
    התהליך שעברתי איתך לפני, בזמן ואחרי הלידה היה מדויק כ"כ עבורי ויצר מסע חדש ומופלא!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *