מי צריך פלדנקרייז לתינוקות?!

זה נשמע כל כך פלצני… מי צריך את כל השיטות האלה? העיקר שיהיו בריאים ומחייכים!
ובכלל, פלדינקרייז זה לזקנים, לא?

כמובן, ברור שהעיקר שיהיו בריאים ומחייכים, בשביל זה התכנסנו כאן. אבל איך עושים את זה, איך תורמים לזה, זה לא תמיד כל כך פשוט. חלק לא תלוי בנו הרבה. גנטיקה, סוג הלידה ומהלכה, זיהום אויר וקרינה, וגם אילוצי חיים אחרים. חלק אולי תלוי בנו – אבל לא כל כך קל לשינוי. כמובן שהיה נהדר אם הינו מגדלים את הילדים עם הרבה הרבה פחות זמן מסך או כמעט שלא, אם הינו בעצמנו יוצאים קצת מהטלפון ומשחקים איתם באמת, אם הינו עובדים פחות ועושים בעצמנו יותר ספורט כך שנהיה חיוניים יותר איתם.

אז אנחנו מוצאים את עצמנו במרוץ החיים המודרניים, עם המון מסכים שמדכאים את התנועה של הקטנים, די עייפים בעצמנו, וכאשר אנחנו כבר עם הילד – לא תמיד יודעים מה בדיוק לעשות עם עצמנו ואיתו. הוסיפו לזה ליקוי התפתחות כלשהו, ואפילו קל – ואנחנו עלולים ללכת לאיבוד לגמרי. חלפו הימים שבהם חיינו בשבט ולמדנו מגיל צעיר איך לטפח תינוקות. אז כן, היום אנחנו צריכים ללמוד קצת את מה שבעבר היה טבעי. החדשות הן, שזה לא מסובך במיוחד. אחד הדרכים הטובות הן ללמוד קצת את שיטת פלדינקרייז, שגיליתי מנסיון שההשפעה שלה עצומה על התפתחות התינוק.

מה המשמעות של תנועה עבור תינוקות?

מה שצריך להבין הוא שהרבה מאוד מההתפתחות של התינוק לאדם – מבוסס על התנועה. תנועה איכותית, מתוך בטחון, מודעות לגופו ויכולת לסמוך על עצמו, מהווים בסיס להתפתחות הרגשית והקוגנטיבית, ועליהם נשענות יכולות נוספות המתפתחות בהמשך: סקרנות, מוטיבציה, יצרתיות, כושר למידה ועוד. לא סתם תינוקות זזים כל הזמן – הם בונים את היכולות המוחיות שלהם. הם מסתדרים לבד, לרוב, אבל תמיד נחמד לקבל קצת עזרה – מודעת, במקום ובזמן הנכונים.

מה אדון פלדנקרייז לימד את כולנו

פלדינקרייז לימד את העולם להביא מודעות לתנועה בדרך יחודית, שמשפיעה על המוח ומשנה את ההרגלים התנועתיים שלנו. הרבה מהכאבים שלנו בגיל מבוגר – פריצות דיסק, שחיקת ברכיים, כאבי שלד כרוניים, הגבלה בתנועה וגם בעיות ריכוז – נובעים מהרגלים תנועתיים גרועים שפיתחנו במהלך השנים. בעזרת לימוד של הרגלים חדשים, אנחנו זזים אחרת, חושבים אחרת, מרגישים אחרת, בקיצור – שיפור אדיר בחיים. וכידוע, מה שלמבוגרים לוקח הרבה זמן – תינוקות לומדים תיק תק. ניתן להקנות להם הרגלים תנועתיים איכותיים ע"י תרגולים קצרים.

שיטה הוליסטית

היום אומרים על כל דבר שהוא הוליסטי… מה זה אומר? הרפואה הקונבנציונלית היא ברובה לא הוליסטית. אם כואבת לך הרגל, האורתופד יציע לשים משחה, לקחת תרופה או לנתח. הטיפול הוא ברגל בלבד. זה יכול להיות יעיל, אבל אם מה שיצר את הכאב ממשיך – הכאב יחזור, שם או במקום אחר. אם אתה הולך עקום או אם את נועלת נעלי עקב, כל טיפול מקומי יהווה רק פתרון חלקי (במקרה הטוב).

תורות מזרחיות הן הוליסטיות, מהמילה ״שלם״, כלומר רואות אותך כאדם שלם וינסו לבדוק את כל הגורמים שיוצרים את הכאב, ואיך לטפל בכולם. פלדנקרייז היא גישה הוליסטית, ובמקרה שלנו זה אומר, שהיא רואה את המשפחה כחלק משמעותי מהסביבה ההתפתחותית של התינוק. לכן הגישה מלמדת את ההורים כיצד ליצור סביבת גירויים מתאימה לתינוק  – לא יותר מדי ולא פחות מדי, כדי לעודד את התפתחותו הטבעית. היא מבוססת על הבנת הצרכים של התינוק בכל שלב ושלב.

דוגמא – התהפכות תינוק

כדי שתינוק ילמד להתהפך, וימשיך ויתהפך עד שיעבור לשלבי ההתפתחות הבאים, צריכים בד"כ לקרות שני דברים: שהוא ילמד מרכיבים תנועתיים  מתאימים, ושהסביבה שלו תאפשר לזה לקרות.

נקח תינוק בן 7 חודשים שלא מתהפך. מבחינה מוטורית  יתכן ולתינוק יש קושי תנועתי שלא מאפשר לו לעשות התהפכות. אוקי. לימדנו אותו את המרכיבים התנועתיים החסרים. זה עדיין לא אומר שהוא יתהפך. נניח שבכל פעם שירצה צעצוע, יגישו לו ליד. יכול להיות שהוא לא יתהפך. לעומת זאת, אם יניחו את הצעצוע לידו, במרחק סביר שמאפשר לו להגיע, הוא יצטרך להשתמש ביכולות שיש לו. במקרה כזה, לימדנו אותו עוד הרבה דברים. בטחון – הוא יכול. מוטיבציה. יש בו אמון.  העצמאות מתחילה. עשינו צעד קטן למימוש הפוטנציאל שלו.

ומעל הכל… זה קל, מהנה, מעניין ומפתח גם אותנו, ההורים

להביא תשומת לב לקשר שלנו עם התינוק, לתנועות שלו ושלנו, ליצור זמני איכות משחקיים קצרים, לראות את ההקדמויות שהן לפעמים מהירות, כל זה הוא דרך נהדרת להעשיר את חוויות ההורות שלנו.

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *