ניהול הנקה – מה זה אומר, בעצם?

כמה, מתי, למה ואיך?
מסביב לכל אם מניקה, ובמיוחד אם היא "מניקה טרייה" יש בדרך כלל 5 נפשות קרובות עם 8 דעות על הנקה, 15 וחצי הצעות, 21 הוראות-פקודות ו-81 אמירות שמצליחות לגרום לאישה שאחרי לידה המון חוסר בטחון עצמי ועגמת נפש למרות שהתכוונו בכלל הפוך…

 אני מביאה כאן תפישת עולם של ראיית התינוק והאמא שמובילה להתנהגות האם (והאב) כהשלכה ישירה מכך. ובעצם מזמינה אתכם להקשיב ולבטוח בתחושות הראשוניות, הפנימיות והחזקות שלכם כהורים.

 אז בואו נסתכל על זה מנקודת המבט של התינוק, עד כמה שדעתנו משגת. תינוק נולד עם צרכים פשוטים (אם כי לא תמיד פשוטים להבנה… <אייקון קורץ?>), אך חיוניים להישרדותו – חום, הזנה, בטחון, מגע ותנועה. הוא "יודע" את זה- הוא יודע שאם הוא יונח באמצע החדר על שטיח ללא טיפול – הוא ימות. כל גופו ורוחו מכווננים להשגה של ודאות בטחונו. בטחון זה מושג ע"י קרבה והסתמכות על יצור בוגר אחר.

תינוקות צריכים אותנו – המבוגרים-ההורים כדי לשרוד. זו אמת פשוטה וקשה גם יחד.  משום כך התינוק מתקשר את צרכיו – כי הוא דואג להישרדותו. תינוקות לא בוכים "סתם" – תמיד יש להם צורך כלשהו. אם אנחנו מאמינים להם, אם אנחנו מאמינים בהם  – ורק לפעמים צריכים לנסות ולהבין מה הם צריכים – הטיפול ברכים–הנולדים (ובעצם גם הלאה) נעשה פשוט וקל יותר.

 כשתינוקות נעשים רעבים הם מסמנים ברמה הולכת וגוברת של אינטנסיביות את מה שהם זקוקים לו באותו הרגע– מזון. כל תינוק הוא שונה, כמובן, אך אביא כאן את הנפוץ. בתחילה הם יתנועעו (גם מתוך שינה), אח"כ יקרבו ידיהם לפיהם במין ריקוד ידיים מתוק להפליא, יניעו ראשיהם לצד זה או אחר, יגרגרו, ינהמו, ייתכן שיחזרו לישון (ועל-כך בהמשך) ולבסוף – לאחר כ-40 דקות – הם יבכו; מרעב, מתסכול על שלא מבינים אותם ומחרדה לגורלם.

  • כדאי, רצוי וחובה בעצם, להיענות לסימני הרעב המוקדמים ביותר של התינוק!

מדוע?
ראשית, במצב זה הם רגועים (יחסית) ויכולים להתמודד עם אתגר האכילה בצורה טובה (ובוודאי כשיש  קשיי הנקה כלשהם). ההאכלה תהיה היעילה, הנעימה והאפקטיבית ביותר.

שנית, כשהם רגועים, רמת הורמוני הסטרס בדמם נמוכה וכך כל מערכת העיכול תפעל במיטבה. תינוקות חרדים ומתוסכלים הם מתכון בטוח לכאבי "גזים" ולבעיות עיכול.

ושלישית, מתוך הנחה שתינוקות יאכלו זמן מסוים במשך היממה- אתם לא "חוסכים" כלום אם "תמשכו" אותם "רק עוד קצת". ורק לחשוב שהם היו 40 דקות רעבים לפני שהתחילו לבכות…

  • מה זה אומר- להענות לסימני הרעב המוקדמים?

זה אומר, כשתינוק לא רגוע – קודם כל להציע הנקה (או האכלה מבקבוק). אם לא ירצה לינוק- לא יינק. אנחנו סומכים עליהם, זוכרים? אח"כ אפשר לבדוק אם חם או קר לו, אם הוא רטוב, אם משעמם לו או עמוס גירויים מדי וכו'.

  • כמה להניק?

להניק כמה שהתינוק רוצה.

בספרות נכתב שכל משך מ-4 דקות עד 40 הוא 'נורמאלי'. כמובן שיש גם יוצאים מהכלל. בכל אופן, תמיד חייבים להסתכל על התינוק ולוודא שהוא ניזון לפי צרכיו. על השאלה: "איך אני יודעת שהוא אוכל מספיק?" ענינו ונענה שוב בפירוט בעתיד אבל כמובן שצריך תמיד- ובפרט אם הנקות נמשכות הרבה זמן ותכופות מאד, או אם הן קצרות מאד- לבדוק שיש לתינוק מספיק יציאות, לבחון את התנהגותו תוך כדי ובין הנקות ולבדוק משקל. ולהתייעץ אם יש חשש!

 המון אנשים יתקשו לבטוח בתינוק ויתקשו לראות תינוק ש"כל הזמן על הציצי". ואז הם גם יציעו ויעירו מיני הערות שונות המחזקות ומעצימות במידה מועטה אם בכלל. האמת היא שתינוק (אנושי) חדש מאד זקוק לאמו. (להבדיל מיונקים אחרים שאצל חלקם החלב הוא מאד שומני וממלא כרסי הגורים לשעות רבות כדי לאפשר לאם לצאת ולצוד- אצל בני האדם, החלב יחסית 'דליל' וגם עני בשומן, ובעצם מותאם לפיזיולוגיה שלנו. יש האומרים שהחלב 'דליל' כדי לחייב מגע הדוק בין התינוק לאמו שחיוני להמשך התפתחות המערכת הנוירולוגית – שהרי המוח עדיין סיים את התפתחותו עד היציאה מהרחם.) למתבוננים מהצד זה לפעמים ייראה כהנקה בלתי פוסקת אם כי הם לא רואים מעגל שלם של 24 שעות. אבל בעצם זו האמת- התינוק זקוק לנו לשרידתו ואין רע בכך. על הצעות שונות "להרגיל אותו לסדר יום" או "לאכילה מסודרת" אני בכלל לא רוצה להרחיב מעבר לאמירה שהדברים הופרכו מעבר לכל ספק בעולם העובדות של המדע, המחקרים והרפואה. וגם אנחנו לא אוכלים כמות מדודה ושווה כל פרק זמן קבוע ומחולק שווה על פני היממה. נכון?

  • מה זאת "הנקת צבר"?

יש תופעה המשותפת לכלל התינוקות – ישנן שעות בהן הם רק מסיימים הנקה, 'נופלים' לשינה עמוקה רק כדי להתעורר אחרי 10 דקות לעוד הנקה. לאחריה האמא מרוצה, מדדה בעייפות לאמבטיה כדי לצחצח שיניים ואולי גם לנשום- והנה שוב הנקה, ושוב. ושוב. – כך במשך כמה שעות. זאת היא הנקת צבר.

'מותר' להם לעשות את זה כל עוד בשאר היממה הם יונקים כל בין שעה וחצי ל-3 שעות ופעם אחת ביממה 'פותחים פער' של ~6 שעות. גם אנחנו אוכלים כך – לא?

  • זה לא "הופך את האמא למוצץ?"

ומה עדיף? להפוך את המוצץ לאמא?

אם התינוק זקוק למזון, הרי טוב שהוא יונק אצל אמו. אם הוא זקוק למציצה, גם זהו צורך פיזיולוגי ורגשי חשוב מאין כמותו וחובה לספקו. אם האמא מותשת ומיואשת אפשר לשקול שימוש בתחליפים אולם אם האמא מסתדרת עם זה- היא צריכה להיות מאושרת שהיא מצליחה לספק את הצרכים להם התינוק שלה זקוק.

  •  להניק מצד אחד או שניים בכל הנקה?

ההנחיה הכללית אומרת, להניק מצד אחד עד שהתינוק 'מסיים' ולאחר מכן (לאחר 'גרפס' או החלפת חיתול או מנוחה קצרה) להציע את השני. ובהנקה הבאה, להתחיל מהצד שבו סיימנו.

למה 'לגמור' צד אחד? כדי 'לרוקן' את השד ממנו התינוק יונק כדי לעודד ייצור חלב אופטימלי, ומשום שלאורך ההנקה הרכבה החלב משתנה ונעשה יותר שומני ופחות מתוק. כדאי לאפשר לתינוק להגיע גם להרכב החלב הזה.

ומדוע להציע גם את הצד השני? משום שבששת השבועות הראשונים הגוף מקבל רמזים לגבי כמות החלב הנדרשת. גירוי שני השדיים בכל הנקה יוביל לייצור חלב מרבי ואופטימאלי עבור התינוק.

  •  לפעמים נדמה שתינוקות רוצים לינוק, מסמנים בוכים וכו' ואז הם פתאום נרדמים. זה מראה שבעצם לא היו רעבים, אלא סתם 'נדנדו', לא?

לא.

זאת (כנראה) היא התופעה של  'השבתה'– באנגלית: 'שאט-דאון' (shut down). התינוק רוצה וזקוק לינוק. הוא מסמן, מתקשר ומנסה. כשלא נענה – חלק מהתינוקות יבחר לומר לעצמו: "או-קי, המצב לא נראה כל-כך טוב. אין אוכל. לא מצליח לתקשר. אני אפול לתנומה, אשמר את כוחותיי. אולי כשאקום, המצב ישתנה."

ואז התינוק נכנס למצב (mode) של הישרדות, הורמוני הדחק נכנסים לפעולה והוא עסוק בשרידה ולא בשגשוג. כשיקום יהיה חרד וקצר סבלנות וימהר אף יותר ל'הכבות' שוב.

הבחירה במנגנון זה תלויה בסגנון האישיותי של התינוק ובאינטראקציה עם ההורה אבל זהו מעגל שלא כדאי להיכנס אליו.

 ולסיום רק אזכיר שההנקה משתנה תמידית. כל האמור לעיל נכון לתקופת ביסוס ההנקה, כלומר ל- 6-8 שבועות הראשונים לחיים. גם אחר-כך העקרונות הללו תקפים אם כי היישום שלהם משתנה מעט עם הגדילה וההתפתחות של המתוקים-מתוקים שלנו.

 אז שיהיה בהצלחה!

ואל תשכחו ליהנות מהתינוקות שלכם ומהתא המשפחתי החדש-מורחב שלכם ובכלל מהשינוי.

אשמח לשוחח איתך, או איתך (הבעל התומך) אם יש שאלה או צורך בתמיכה וליווי

עלתה לך שאלה?
צורך בהתייעצות\בירור?
נשים שמרגישות צורך בעזרה בתהליך, או לשיתוף\הארה,

מוזמנות לפנות אלי.

אשמח לשוחח,
בטלפון, בפרטי, במייל…
לילך
050-7946006

תרפיה מוכוונת לידה – ליווי רגשי בשיטת BOT
לקראת הלידה או עיבוד ותיקון חוויות לידה קודמות
דולה, מדריכת הכנה ללידה, מדריכת הנקה ותמיכה בהורות
04-6523602 050-7946006

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *