איך הציפיות מהילדים יכולות בעצם לפגוע בהם?

צפיות מהילדים

מזמינה אתכם לשבת דקה או שתיים ולחשוב אילו ציפיות יש לכם מילדכם.

ייתכן שהתשובה הראשונית היא, אין לי ציפיות, העיקר שיהיו בריאים.

שבו עוד דקה וחשבו שוב. האם עכשיו עלו כמה ציפיות ?

ישנם כאלו המצפים מהילד להיות בעל דימוי עצמי גבוה

ישנם כאלו המצפים מהילדה להיות חברותית

ישנם כאלו המצפים מילדיהם להיות אדיבים ומנומסים

וישנם כאלו המצפים שילדיהם יצליחו בחיים.

את אלו מכם שחשבו על ציפייה אחת או יותר, אני מזמינה לבדוק עם עצמכם :

  • מה הציפייה הזו אומרת לכם- לדוגמה, אם אתם מצפים מילדכם להיות מנומסים, האם אתם מצפים מהם להיות כל הזמן מנומסים? האם רק בזמנים מסוימים?
  • מה יקרה אם הציפייה לא תתממש- מה גודל האכזבה? איך תדעו שהציפייה לא התממשה?
  • האם זה מה שהילד שלי רוצה- לדוגמה, האם גם הילד רוצה להצליח בחיים? מה זה בעצם הצלחה בחיים?
  • מהיכן הגיעה הציפייה- האם זו ציפייה שציפו ממני ההורה כשהייתי ילד? האם זו ציפייה שאני חושב שאם היו מצפים ממני כשהייתי ילד, הייתי מגיע היום רחוק יותר?

בואו נחזור רגע למשפט הכל כך מוכר לנו, כגודל הציפיות כך גודל האכזבות.

הרי לא סתם המציאו את המשפט הזה, אך אנחנו גם נוטים לחשוב שציפיות הם משהו שיכול להוביל אותנו ולקדם אותנו.

אם כך מה עלינו ההורים לעשות?

  • חשוב להתאים את הציפיות לילד– הן מבחינת גיל ושלב התפתחותי בו הוא נמצא והן מבחינת טמפרמנט. ניקח כדוגמה ילד בן 5 שהוריו רוצים שיהיה ספורטאי. אותו ילד אוהב לשחק בלגו, לצייר ולשחק משחקי דמיון. הוריו מאמינים כי היותו ספורטאי יחנך אותו להישגיות ושמירה על הגוף. ההורים רושמים את הילד לחוג ספורט והילד לא מעוניין ללכת לחוג. רוצה להשאר בבית או להרשם לחוג אחר. זו דוגמה לציפייה של ההורים מהילד שלא מותאמת כיום, לטמפרמנט שלו.
  • לבדוק של מי הציפיות– האם מדובר על ציפיות שלי מעצמי כהורה או מהילד. האם אני תמיד רציתי להיות אדם חברותי עם הרבה חברים סביבי ולא הייתי כזה והיום אני רוצה את זה בשביל ילדיי? האם אני כילד הבנתי שמי שמשחק הוקי הוא "מקובל" יותר ולכן אני רוצה לרשום את ילדיי לחוג כזה?
  • מפחד מ..- לעתים הפחדים הם אלו שמגדירים את הצפיות. האם הפחד שהילד לא יצליח בחייים? האם הפחד שלילד לא יהיו חברים? הפחדים הללו הם של ההורים ולא של הילדים. לעתים מעבירים לילד את הפחד ואז הוא הופך לשלו. אם ניקח לדוגמה את הפחד שלא יהיו לו חברים. ייתכן ולילד שלכם מספיקים שני חברים טובים. בעוד אתם חושבים שהוא צריך להיות מוקף בהרבה חברים כי כך נראה ילד חברותי שטוב לו. וכך אתם יוצרים ציפייה מהפחד שלכם , שכן, שני חברים זה לא מספיק בעינכם.

 

אני בטוחה כי הציפיות מגיעות לרוב, מהרצון לעזור לילדים. אך לעתים הציפיות מעמיסות עליהם.

זכרו כי הילדים קוראים את הוריהם, ויודעים מה מצפים מהם , גם אם הדבר לא נאמר מפורשות. על כן, בדקו עם עצמכם אלו ציפיות יש לכם מילדכם, מה הציפיות הללו תורמות לכם ביחסים איתם והחליטו האם להשאירן או לשחרר אותן הלאה.

 

באם אתם רוצים לחשוב ביחד מה הציפיות שלכם מילדכם ואיך הן משרתות או לא אותם וגם אתכם

מוזמנים להתקשר אלי או לכתוב פה בתגובות.

מורן

 

 

 

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *