עשרה דברים שאת "חייבת" לדעת לקראת הלידה- הכנה ללידה!

הכנה ללידה - ג'יני אושרי

הכנה ללידה – עשרת הדיברות

1. הלידה היא תהליך טבעי וגופך יודע לעשות אותו. בכ-90% מהלידות אין צורך בשום התערבות רפואית.

2. מהם צירים : צירים הם התכווצויות בבטן התחתונה שדומות לכאבי מחזור, בהמשך הלידה מתבטאות גם בגב התחתון בדומה לכאבי גב.
מה שמאפיין אותם (בניגוד לכאבים אחרים) הוא שההתכווצויות מופיעות, נמשכות מס' שניות, נעלמות לחלוטין וחוזרות שוב אחרי זמן מסוים.
בשלב הראשון של הלידה הצירים אינם כואבים מאד ורחוקים זה מזה, לכן כדאי להמשיך את החיים "כרגיל", אם זה בלילה נסי לישון או לנוח כמה שיותר אם זה ביום עשי דברים שאת אוהבת ונהנית לעשות, לבד או יחד עם בן הזוג . אין שום סיבה בשלב זה ללכת לבית החולים .
כאשר הצירים הופכים להיות כואבים יותר זה הזמן למצוא מה מקל עליך בזמן הצירים. אפשר להתכופף מעט קדימה ולהישען על הקיר או על בן הזוג.
עוזר מאד לשבת על כדור פיזיו (מומלץ מאד לקנות).
אפשר לשבת באמבטיה או לעמוד במקלחת.
כדאי מאד להתרכז בכאב לנשום לתוכו ולהשמיע קולות נמוכים. קולות אלה משחררים את הגוף ובכך מפחיתים את עוצמת הכאב.
החשוב הוא לנסות בכל ציר לראות איזה תנועות מקלות עליך ואותן לעשות!
זכרי, זה הגוף שלך ואת יודעת הכי טוב מה עוזר לך !
כאשר הצירים חזקים ואורכם כדקה ובכל 10 דק' יש 3 צירים זה הזמן לנסוע לבית החולים.
3. הורמונים בלידה- מי שאחראי על ההתקדמות התקינה של הלידה הוא האוקסיטוצין – זהו הורמון האהבה. הורמון זה הוא הפוקד על המח להתחיל את הצירים אשר גורמים להתכווצויות הרחם (צירים), הפתיחה וירידת התינוק. ללא אוקסיטוצין לא תתרחש לידה.
כדי שההפרשה של האוקסיטוצין תהיה תקינה האישה צרכה להיות במקום שנוח לה ונעים לה ועם אנשים שמשרים עליה בטחון.
לכן מומלץ להישאר בבית בשלב הלידה הראשון .כמו כן בבית החולים צריך ליצור אוירה טובה רגועה ונעימה ככל האפשר . אנשים שאינם משרים עליך תחושה טובה עדיף מאד שלא יהיו בחדר. גם אם הם אנשי צוות בית החולים.
אם משהו מדבר אליך לא יפה או משרה עליך אוירה לא נעימה זכותך לבקש שלא יהיה בלידה שלך. אפשר ורצוי לסגור את הדלת בכל שלב, לא להסכים לכניסת סטודנטים או אנשים שאינם נחוצים.
זכרי, זה לא פינוק- מה שלא נעים לך מעכב לידה !!!
גם על המלווים שלך להיות אלה שמשרים עליך רוגע ובטחון . גם אדם קרוב ואהוב, אם הוא שרוי בלחץ ופחד בחדר בלידה, מעכב את הלידה שלך ואינו עוזר.
נסי ליצור סביבך אוירה שאת אוהבת  אפשר להביא אתךמוסיקה שאת אוהבת  או חפצים מהבית אבל הכי חשוב מלווים משרים עליך בטחון.
כך הפרשת האוקסיטוצין תהיה טובה והלידה תימשך כפי שהיא צרכה להיות.
4. אקטיביות בלידה –כאשר האישה אקטיבית,  כלומר עומדת,  יושבת על כדור,  במקלחת-אמבטיה,  משנה תנוחות וזזה,  הלידה מתקדמת הרבה יותר מהר והצירים כואבים הרבה פחות מאשר אצל אישה השוכבת על הגב במיטת בית חולים.
גם בבית החולים אפשר להיות אקטיבית. חשוב שתגידי לצוות כשאת מגיעה שאת מעוניינת להיות אקטיבית (כיוון שחלק מצוותי בית החולים יעדיפו מנוחותם שלהם שתשכבי.)
כאשר את מגיעה לבית החולים ירצו להשכיב אותך כדי לחבר אותך למוניטור. אם הצירים כבר כואבים ולא נוח לך לשכב בקשי מוניטור בעמידה או ישיבה על כדור (כן,כן, זה אפשרי).
לאחר בדיקת המוניטור בקשי להתנתק ולא להיות מחוברת אליו כל הלידה וגם לא לאינפוזיה (אפשר להסתפק בפתיחת וריד), כך תוכלי לנוע, ללכת למקלחת ובקשי גם כדור. הישיבה על כדור מקלה על הצירים באופן מדהים!
5. משכחי כאבים: נסי לעבור כמה שיותר צירים בכוחותייך שלך ובעזרת תנועה, כדור ומקלחת.  גם מכשיר טנס יכול לעזור מאד. (כדאי להצטייד מראש כיוון שאין  ברב בתי החולים ) .
ככל שתגיעי  באמצעים אלה לפתיחה גדולה יותר,  כך הלידה תתקדם מהר יותר ותהיה קלה יותר.
אם את מרגישה שאת לא יכולה יותר ישנם כמה דברים שאפשר לבקש :
התחילי מגז צחוק – אין לו שום נזק, לא לך ולא לתינוק והוא מקל מאד על הצירים. תוכלי להפסיק אותו בכל שלב שתרצי רק ע"י הורדת המסכה.
טשטוש-פטידין – עוזר לעמעם את כאב הצירים אבל גורם לטשטוש להרדמות  ולפעמים גם ניתוק מהלידה.
יעיל במקרים שצריך לשחרר ופשוט לישון. אין לו תופעות לוואי פיזיות לאישה (לאחר הלידה) אבל התינוקות יוצאים מטושטשים גם הם.
אפידורל– אפידורל הוא זריקה המוזרקת לחלל המקיף את חוט השדרה ובעצם גורמת לשיתוק וחוסר תחושה של חלק מהגוף. כך אין אנו מרגישות בכלל את הצירים. יש בכך כמה בעיות – הרבה פעמים הלידה מואטת ועולה אחוז הלידות שמסתיימות בוואקום או קיסרי וזה עקב חוסר התחושה של האישה וחוסר שיתוף הפעולה שלה. ישנם גם מקרים בהם האישה סובלת מכאבי ראש או גב לאחר הלידה.
האפידורל יכול לעזור כאשר הלידה נמשכת שעות רבות והאישה עייפה מותשת ומרגישה שלא תצליח . הוא נותן לה אפשרות לשחרר ,לנוח ואפילו לישון ולאסוף כוחות להמשך הלידה.
לסיכום: נשים רבות יולדות ללא משכחי כאבים רק בעזרת תנועה מים ותנוחות. זה קשה אבל אפשרי.
נסי ללכת לכיוון הזה ככל שתוכלי כיוון שזה הדבר הטבעי והטוב ביותר לך ולתינוקך . אבל אם הלידה שלך ארוכה, נמשכת לאורך שעות ואת מרגישה מותשת,  אין זאת בושה להשתמש במשכחי כאבים.  נסי להגיע לפתיחה הגדולה  ביותר שאת יכולה בצורה טבעית. את מוזמנת להשתמש בגז צחוק קודם כל, אבל אם תראי שזה לא עוזר בחרי בין האפידורל לפטידין. זכרי –פטידין מטשטש את הראש ואפידורל משתק את הגוף . חשבי מה את רוצה שיישאר בתפקוד כל הלידה ראש או גוף?
6. תפקיד בן הזוג (או תומך אחר שבחרת )-תפקיד בן הזוג הוא קודם כל לאהוב אותך. כפי שהוא עושה תמיד, להיות אותו אדם שאת אוהבת ושאתו התחתנת ולו את עומדת ללדת ילד. לדבר אליך כפי שאת אוהבת , ללטף לגעת, לחבק, (באופן זה יעזור להפרשת האוקסיטוצין).
הוא יכול לעמוד מאחוריך וללחוץ על הנקודה הכואבת בגב. כך יקל על הכאבים.
נוסף לכך עליו להיות חזק ותומך בשבילך (גם אם הוא עצמו דואג ) .הוא התמיכה שלך והתמיכה צריכה להיות חזקה !
עליו לדאוג שלא יפריעו לך, לא יעליבו אותך, לא ידברו אליך בצורה שאינך רוצה ושיהיה לך הכי נעים שאפשר, גם בבית וגם בחדר הלידה.
התומך לא מתווכח ולא רב עם היולדת במהלך הלידה גם אם הוא חושב שהיא טועה ולא נעלב אם היא צועקת עליו ומדברת אליו לא יפה.
זכרו הלידה היא עולם שונה ואחר, אל תשליכו משם ולשם דברים מהזוגיות שלכם בימים רגילים.
7. התערבויות – כפי שאמרתי, רוב הנשים אינן זקוקות לשום התערבות כדי ללדת . אבל בבתי החולים ממהרים להציע התערבויות. לפעמים גם כשלא ממש צריך.
כיוון שאתם כזוג לא תוכלו לדעת האם המצב דורש התערבות או לא, עדיף תמיד לשאול את הצוות. "האם ההתערבות מחויבת?" "האם אפשר לחכות עוד קצת ולנסות להתקדם בצורה טבעית?"
זכרו: במצב חרום – לא ישאלו את דעתכם אלא פשוט יתערבו, לכן תמיד כדאי לנסות לשאול ולדחות את ההתערבות.
8. ירידת מים – כאשר הלידה מתחילה בירידת מים,  ההנחיה היא להגיע לבית החולים (גם ללא צירים). התארגנו והתקדמו לבית החולים (אין צורך לרוץ בהיסטריה).
בית החולים יאשפז אתכם במחלקה (לא בחדר לידה) עד הופעת הצירים. אם הגעת בערב, נסי ככל יכולתך לישון בלילה כיוון שתצטרכי את הכוחות ללידה ולא כדאי להגיע ללידה מותשת.
אתם יכולים לצאת לחצר בית החולים לשבת בגינה,  לנסות להרגיש הכי נעים שתוכלי (כדי לא להפוך בהרגשה לחולה מאושפזת).
אם את מכירה מטפל בשיאצו רפלקסולוגיה או דיקור או תומכת לידה – זה הזמן לבקש ממנו להגיע לבית החולים כדי ללחוץ על נקודות שיכולות להתחיל את הצירים ובכך את הלידה .
נסי לבקש מבית החולים לחכות כמה שיותר כדי לאפשר לגופך לפתח צירים טבעיים ולהימנע מזירוז.
9. מה עושים כשמשהו משתבש – לפעמים למרות כל הרצון, משהו משתבש – יש ירידת מים והלידה מתחילה בזירוז, המוניטור לא קולט טוב ואת נאלצת לשכב בצירים, מבקשים ממך מוניטור רציף מאיזושהי סיבה ואת אינך חופשיה לזוז ועוד…
החשוב הוא לזכור שגם במקרים אלה את היולדת – גופך הוא היולד, נסי לחזור לחיבור שלך עם גופך, ולהיות אקטיבית ככל האפשר ולא "חולה פסיבית ".
גם אם התחלת לידה בזירוז אם התחילו צירים אפשר לבקש להפסיק את הזירוז ולקום,  גם אם לקחת אפידורל את יכולה לבחור אחרי כמה שעות להפסיק אותו ולהרגיש את הלידה.
גם אם את שוכבת ואינך מרגישה את גופך, עדין את יכולה לדמיין את תינוקך יוצא להזמין אותו לדבר אתו להתחבר אליו ולעזור לו מנטלית.
10. זכרי, הלידה היא אחת מהנקודות העצמתיות בחייך –שמחי על ההזדמנות לחוות אותה, קבלי אותה באהבה ותצאי מחוויה זו עצמתית וחזקה!

ג'יני אושרי

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *