קשב וריכוז אצל תינוקות

לאחרונה אני נתקלת רבות בהורים אשר מתלוננים על קשיים בדרך החוויה של ילדיהם את העולם:
"הוא לא מסוגל לשבת אפילו לשנייה אחת" (אמא של עידו, בן השנתיים)
"הוא כל הזמן עובר מצעצוע לצעצוע. לא חוקר את הצעצועים כמו ילדים אחרים בני גילו." ( הוריו של נועם, בן שבעה חודשים )
"היא מאוד מאוד פעילה, הייתי אומר שבצורה מוגזמת" ( אבא של שוהם, בת שנה )
"היא שוכבת על הבטן יפה אבל אף פעם, אף פעם לא תוריד את הראש. היא מאוד סקרנית וחייבת לראות כל גירוי שיש בסביבה. הרבה פעמים היא תסיט את המבט שלה מגירוי לגירוי בצורה מאוד מהירה" ( אמא של תהל, בת 3 חודשים )

לכל התיאורים הנ"ל ישנו מכנה משותף: אלו סימפומים המצביעים על קושי של הילד להגיב בצורה נכונה לגירויים הסובבים אותו.
הרבה מהקשיים הללו מקבילים בגיל מאוחר יותר לקשיים הקשורים לנושא של "קשב וריכוז".

הגורמים להפרעות קשב וריכוז הם גם גורמים גנטיים וגם גורמים סביבתיים.
אפשר לראות שבעולמנו המודרני כמות הפרעות הקשב והריכוז רק עולה ועולה.
בכל גיל יש לנו אפשרות למזער את הגורם הסביבתי התורם לבעיה ומצד שני לתרום ליכולות הקשב והריכוז של צאצאינו בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.

להלן דוגמאות להתאמת הגירויים בסביבת ילדינו בהתאם לגילם:

לידה – 3 חוד': התינוק שלנו מתחיל את הסתגלותו לעולם. כמות הגירויים שהוא יכול להכיל בכל רגע נתון היא קטנה. סוג הגירויים שהוא יכול להכיל ולקלוט בצורה הטובה ביותר הוא בד"כ גירויים של מגע ותנועה.
לעומת זאת עודף גירויים חזותיים יוצר עומס. בנוסף הוא אינו מסוגל בשבועות הראשונים לקלוט גירויים חזותיים ברמה של מבוגר מכיוון שעיניו "לומדות לראות": בהתחלה ממרחק קצר ובצבעים מוגבלים ולאט לאט טווח הצבעים והמרחק גדלים.
נשיאה במנשא בתנוחת ערסול ובתנוחת בטן לבטן מאפשרת לו הסתגלות איטית ומבוקרת לקולות, מגע ותנועה.

3-6 חודשים: שכיבה על הבטן ( בהתאם להוראות משרד הבריאות ) מאפשרת לתינוק להרים את ראשו ולהיות חשוף לגירויים כאשר הוא יכול להכילם ומצד שני לנוח ולהוריד את ראשו כאשר הוא עייף ואינו מעוניין להכיל גירויים נוספים.
בשלב מתקדם יותר התינוק ילמד להתהפך ויוכל לבחור בעצמו באיזו תנוחה להביט על העולם: בטן או גב.
כאשר התינוק משחק על מזרון פעילות עם אוניברסיטה אפשר לגרות אותו לשליחת יד ע"י צעצוע תלוי. חשוב לא להעמיס בצעצועים ולתלות צעצוע אחד בכל פעם בכדי לא לבלבל את התינוק.

6-9 חודשים: התינוק מתחיל לזחול ומספר הגירויים אליהם הוא נגיש עולה במהירות רבה.
אפשרו לו להגיע אל מה שמעניין אותו בכוחות עצמו ותנו לו לחקור בכל דרך אפשרית כל עוד הדבר אינו מסכן אותו: הכנסת צעצוע לפה, הרגשה של המרקם, שימוש בצעצוע כך שישמיע קול. ( לא חייבים צעצועים מנגנים. ילדים הם אלופים בלגרום לחפץ דומם להשמיע קול – למשל חיכוך של החפץ בריצפה ) וכ"ו.
ישנם אלפי דרכים בהם אפשר לחקור חפץ אחד. היכולת להתמקד בחפץ אחד היא היכולת להתרכז בו, לכן כדאי לאפשר להם לחקור ולא למהר להציע צעצוע אחר רק כי לנו נראה שמגוון קטן של צעצועים הוא משעמם.
מצד שני כאשר התינוק מראה שהוא מיצה את חקירתו אפשר להציע לו סוג אחר של גירוי.

9-12 חודשים:
התינוק שלנו כבר מתיישב בכוחות עצמו ויכול לרכוש מיומנויות של מוטוריקה עדינה. חשוב להקנות לו גירויים מתאימים בכדי שיחוש בטחון ביכולותיו. כאשר יחוש בטחון ביכולת שלו הוא יוכל גם להתרכז בה.
משחקים של מוטוריקה עדינה לדוגמא: הדבקת מדבקות, השחלת טבעות והשחלת חרוזים, בניית מגדל מקוביות.

שנה-שנתיים:
אוצר המילים של הפעוט כבר גדל. עד עכשיו הקראנו לו סיפורים קצרים ודקלומים. עכשיו אפשר להאריך קצת את משך הסיפור ולתת לפעוט להשלים את המילה בכוחות עצמו.
רצוי להקפיד עם התינוק על ישיבה בזמן הקראת הסיפור כך שיוכל להיות קשוב ולא להתעסק בדברים אחרים.
כדאי להקפיד שהסביבה תהייה נקייה ממשחקים שעלולים להסיח את דעתו.
האינטונציה היא כלי למשיכת הקשב של התינוק אלינו.
חשוב שקצב הקראת הסיפור לא יהיה מהיר מדי ובנוסף מדי פעם לבצע הפסקה: להביט בפעוט ולראות האם הוא מקשיב. התקשורת עם הפעוט חשובה ביותר בזמן הקראת הסיפור.

גילאי שנתיים ומעלה:
תנו לילדים לעסוק במשחקים הכוללים פעילות גופנית. פעילות גופנית מאפשרת לגוף לפרוק מתחים ואח"כ להיות נינוח ופנוי להקשבה.

ובאופן כללי לכל הגילאים:

חוק ובר פכנר:
זהו חוק המתאר את הקשר בין הגודל הפיזיקלי של גירוי לעוצמת התפיסה שלו. החוק מבוסס על ניסוי מדעי של המדענים ובר ופכנר ומשמש רבות בתחום הפסיכולוגיה בכדי להדגים שככל שכמות ורמת הגרייה עולים כך רמת התפיסה פוחתת.
לדוגמא: אם נשמיע לילדינו 2 צלילים בבת אחת יהיה קל להם לזהות כל צליל בנפרד יותר בקלות מאשר אם נשמיע להם 10 צלילים.
כנ"ל לגבי כל סוג של גירוי. ככל שתהיה כמות גדולה של גירויים כך תפחת תשומת הלב ויכולת האבחנה שלנו.

תקשורת:
כדאי להראות התלהבות מכל מה שאנחנו מציגים לילד. למשל: "ואוו איזה פרפר צבעוני יש כאן." "יווו כמה ספרים יש בחנות הזו. ראית פעם כ"כ הרבה ספרים?"
הילד יפתח עניין בסובב אותו.
אחת הבעיות שלנו בתור אנשים, היא להיות מרוכזים בדבר שאיננו מעניין אותנו. אך למי שיש קשיי קשב וריכוז הקושי הוא גדול פי כמה. לכן אם ניצור עניין הקושי יפחת.

תזונה:
ישנם מחקרים שמצאו קשר בין מזון מתועש בעיקר מזון המכיל צבעי מאכל סינטטיים, חומרים משמרים וכמויות גדולות של סוכר להפרעות קשב וריכוז.
בנוסף בכדי לשפר את היכולות האלו ישנם תזונאים הממליצים להוסיף חומצות שומן מסוג אומגה 3 ו 6 לתזונה.
אפשר לעשות ניסוי. לשנות את התזונה של הילד למשך שבוע שבועיים ולראות אם יש שיפור.

דוגמא אישית וטלביזיה:
ישנם מחקרים המצביעים על קשר בין הפרעות בהתפתחות הקשב והריכוז בגילאים מאוחרים לבין צפייה בטלביזיה בגילאים מוקדמים ( מגיל אפס עד שלוש ).
בעקבות מחקרים אלו ניתנה המלצה להורים בארה"ב להפסיק את הצפייה בטלביזיה אצל ילדים מתחת לגיל שנתיים ולהגביל את זמן הצפייה אצל גילאים מבוגרים יותר.
מה שבטוח הוא שהילדים שלנו מחקים אותנו בכל מעשינו.
קשה לדרוש מילד:"צא החוצה לשחק, אל תשב מול הטלביזיה או המחשב" כאשר הילדים צופים בהתמכרות שלנו למסך..
קחו את הילדים לטיול בחוץ שחקו איתם מחבואים או שבו איתם לצייר. גם אתם תרוויחו…

מזל טוב! הפכת לאמא! ויחד עם האמהות והתינוק החדש מגיעות גם הרבה שאלות ותהיות…
מעוניינת להתייעץ? מעוניינת להרשם לסדנא, או לקבל אבחון או טיפול פרטני בשבילך או בשביל התינוק? מרגישה שיש מקומות שבהם את זקוקה לתמיכה והכוונה?
אשמח לעזור ולענות על כל שאלה. את מוזמנת ליצור איתי קשר:

נעה חברוני: מלווה נשים וזוגות במסע ההורות החל מהרגע הראשון: אשה ואמא, דולה, מדריכת הכנה ללידה, מדריכה להתפתחות תינוקות – מאבחנת ומטפלת בשיטת "צעד ראשון",
מדריכה לשפת התינוקות דנסטן, מאבחנת ומטפלת בטכניקת "איזון חיים" לטיפול בבעיות פיזיות ורגשיות.
צרי קשר: 052-2837199
או דרך הדואר האלקטרוני: merkaz.hamaagal@gmail.com

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *