שבוע 42 בהריון – הריון עודף

שבוע 42 להריון

אם תאריך הלידה המשוער שלך מתקרב, שבוע 38, שבוע 39 ואפילו תאריך הלידה המשוער כבר עבר, אם הגעת לשבוע 42 בהריון – את בטח נתקלת בלחץ לזרז את הלידה -האם זה הכרחי? מתי? למה? ומה עוד ניתן לעשות.

אולי קשה לך כבר לסחוב, הבטן כבדה, הגב חורק, קשה לישון ובעיקר נגמרה הסבלנות.

אין מה להגיד שהמצב לא משתפר כשאת שומעת סביבך הערות כמו:
"את ענקית (בכוונה טובה כמובן)"
"לא בא לך כבר ללדת?"
"לא נמאס לך?"
"מתי את כבר תלדי?"
"הפנים שלך כבר ממש נפוחים, את בטח תלדי בקרוב"

אבל התינוקות שלנו לא יודעים לעקוב אחרי שבועות ולא יודעים מתי הם אמורים להיוולד.
הם פשוט מחכים לזמן שמתאים להם.

צריך לזכור, שעם כל הקושי של השבועות האחרונים, לתינוק ולגוף שלנו יש את הזמן שלו.
כשהלידה מתחילה באופן טבעי, כשהגוף בשל, היא תהיה מהירה יותר ופשוטה יותר מאשר אם ננסה לזרז את הלידה באופן מלאכותי.
כשהתינוק יוצא בזמן שמתאים לו, הרפלקסים שלו בשלים יותר ויהיה לו קל יותר לעבור אל החיים מחוץ לרחם, לנשום, לינוק ולחקור את העולם סביבו ברוגע.

זה כמו לאפות עוגה, כתוב כמה דקות היא צריכה להיות בתנור, אבל זאת רק הערכה, לפעמים נצטרך להוציא אותה קודם כדי שלא תשרף, ולפעמים, גם אחרי שעבר הזמן נגלה שהיא עוד לא אפויה לחלוטין וכמובן שלא נוציא אותה עדיין. פשוט נחכה בסבלנות עוד קצת, עד שהיא תהיה אפויה באמת.

הרבה מאתנו גם מתבלבלות בספירת השבועות.
ישנן שתי דרכים לספור את השבועות: לפי כמה שבועות סיימת או במהלך איזה שבוע את עכשיו.
למשל, שבוע 38+יום אומר שאת כבר בתחילת שבוע 39.
תאריך הלידה המשוער נקבע לסוף 40 שבועות מלאים. כלומר 39+7. סוף שבוע 42 הוא 41+7.

פעם, לפני שהיו מחשבוני הריון ומעקבי רופאים מדויקים, נשים ידעו שהן נכנסו להריון בתקופת הרימונים ושהן אמורות ללדת סביב תקופת האפרסקים. הן לא ידעו בהכרח תאריך וסת אחרון, הן לא ידעו לחשב בדיוק את הזמן וזה גם לא היה משנה כי לא היו עושים זירוזים וניתוחים.
הן פשוט היו ממשיכות בחייהן, עד שיום אחד היו מגיעים הצירים. והם תמיד מגיעים בסוף, כי כמו שאומרת הקלישאה: "עוד לא נולד התינוק שלא נולד".

מכיוון שהיום לא מאפשרים כמעט לנשים לעבור את שבוע 42 בלי זירוז – אנחנו כבר לא יודעים מה הסטטיסטיקה הנורמלית לגבי שבוע לידה.

ומאיסוף נתונים שנעשה ב264 לידות ללא זירוזים הנתונים שונים ומפתיעים למדי. לפניכן הסטטיסטיקה של אחוז הנשים שילדו בכל אחד מהשבועות:
שבוע 35 – 0.49%
שבוע 36 – 1.99%
שבוע 37 – 2.96%
שבוע 38 – 5.47%
שבוע 39 – 15.42%
שבוע 40 – 34.82%
שבוע 41 – 19.4%
שבוע 42 – 5.97%
שבוע 43 – 7.96%
שבוע 44 – 1.49%
לא ידוע – 3.96%

זאת אומרת שמעל 10% מהיולדות לא ילדו באופן טבעי לפני סוף שבוע 42, חלק מהן ילדו אפילו רק בשבוע 43+!

כיום, מתחילים הרבה פעמים ללחוץ נשים לעשות זרז כבר בסוף שבוע 41 – זה אומר שיותר מ 10% מהנשים צפויות לעבור לידה שמתחילה בזירוז ועשויה להיות ארוכה ומסובכת יותר עם סיכוי גדול יותר לסיים בקיסרי, כשבאופן טבעי הן אפילו לא היו קרובות אולי לתאריך הלידה טבעי להן.
שימו לב – גם אם יש לכן כבר מחיקה משמעותית של צוואר הרחם, אם יש לכן במוניטור צירים ואפילו אם יש לכן גם כמה סנטימטרים של פתיחה – זה לא אומר שהגוף שלכן בשל ללידה ולא אומר שזירוז מלאכותי יפעל בקלות.
עד שאתן אינכן מרגישות סימנים ניכרים ללידה כמו צירים, כנראה שעוד לא הגיע הזמן של הגוף שלכן.

אבל מה עם כל הסיכונים?
‎‎מכיוון שאיני רופאה ואיני יכולה לקחת אחריות רפואית על מצבה של כל אשה חשוב לי להבהיר:
מידע זה אינו מהווה ייעוץ רפואי או מקור מוסמך והנך האחראית הבלעדית על החלטותייך.
המידע שפה נאסף ממקורות שמצאתי באינטרנט ובהתייעצות עם נשות מקצוע שונות.
הממסד הרפואי יזהיר אותך ממגוון סיכונים בהמשך ההריון אחרי שבוע 41 או 42. אני אמנה פה את הסיכונים ומה חשוב שתדעי לגביהם:

  • הזדקנות שליה  או אי ספיקת שלייה– מדובר בהסתיידות (חסימה של כלי דם בשלייה) שמפחיתה את זרימת הדם לעובר ולפיכך את האספקה החיונית לו לגדילה ובמקרים חמורים יותר גם לחמצן.
    אכן, ככל שההריון נמשך יותר זמן, יש יותר סיכוי שהשליה תזדקן.
    אבחון של שליה זקנה נעשה באולטראסאונד שבו רואים את זרימת הדם בשליה וגם במידה ורואים ירידה בקצב הגדילה של התינוק בתוך הרחם.
    צריך לזכור שבאופן טבעי זה נורמלי שקצב הגדילה של התינוק יורד לאחר שבוע 40 וכל עוד המשקל הכללי והדופק תקין ואין סימנים שהשליה לא מתפקדת – ירידה בקצב הגדילה בפני עצמו בשלב זה לא צריך להדאיג אותנו.
    הזדקנות שליה יכולה להופיע גם בשבועות מוקדמים יותר באופן טבעי אצל חלק מהנשים מסיבות שונות. לעיתים זה גורם ללידה באופן טבעי.
    בחלק מהמקרים, בהם ברורה הזדקנות השליה באופן משמעותי, כדאי יהיה לזרז את הלידה על מנת לא ליצור מצב שהתינוק לא מקבל הזנה מספיקה ברחם וכדי לא להגיע למצב שבזמן הלידה, כשהתינוק זקוק לאספקת חמצן טובה במיוחד, השלייה כבר לא תהיה מנוונת מדי.
  • מיעוט מי שפיר – הוא בדרך כלל סימן נוסף שיכול להיות להזדקנות השליה. בנוסף הוא יכול להיות סימן למומים בעובר. סיבה נוספת הוא שתייה מועטה ולכן חשוב מאוד לשתות הרבה בשעות שלפני בדיקת מי שפיר ובמידה והכמות נמוכה, לשתות מים ואז להבדק שוב לאחר כמה זמן.
    מיעוט משמעותי של מי שפיר הוא מתחת למידה 5.
    מיעוט מים יכול להופיע גם בשבוע מוקדם יותר ובמצב של מיעוט אמיתי יש הצדקה להתחיל זירוז מכיוון שלאורך זמן התינוק יכול להיות במצוקה.
  • משקל עובר גבוה – ככל שההריון מתמשך, יש סיכוי גדול יותר שהתינוק שלך יחשב גדול.
    בעקרון הגדרת תינוק גדול בישראל היא מעל 4 ק"ג.
    בקשר להערכות המשקל צריך לזכור כמה דברים:
    חלק גדול מהנשים יכולות ללדת תינוקות מעל 4 ק"ג ובלידות שהן לא בהכרח קשות יותר או ארוכות יותר מתינוק רגיל.
    חלק מאתנו נשים גדולות יותר, גבוהות יותר ורחבות יותר – במצב כזה אך טבעי שהתינוקות שלנו יוולדו גדולים יותר.
    חלק מהתינוקות פשוט ארוכים יותר ולכן המשקל שלהם גדול אבל גודל הראש שלהם לא גדול יותר וזה מה שחשוב.
    מבחינה בריאותית, רצוי יותר לנסות ללדת בלידה רגילה ובמקרה הצורך ללכת לניתוח ולא להתחיל לידה בניתוח יזום.
    יהיה לנו קל יותר בד"כ ללדת תינוק גדול יותר בלידה שהתחילה במועד ומתפתחת בקלות מאשר בלידה עם זירוז שעלולה להיות קשה יותר לגוף שלנו, ויש סיכוי גדול יותר שתתקיים עם משככי כאבים ועם מגבלה לתנועה.
    הטעויות בהערכת המשקל הן באופן מוצהר בטווח של כ 10% למעלה או למטה (מה שמגיע גם ל 400 גרם במצב כזה) ואני מכירה מקרים רבים שטווח הטעות היה קרוב לקילו.
  • בשלות יתר של העובר-עצירת ההתפתחות  – בעקבות תפקוד פחות של השליה יכולים להיות מצבים בהם התינוק מפסיק לגדול, מתחיל לנצל את מלאי השומן שלו, ציפורניו מתארכות ויש סיכוי גדול יותר למים מקוניאליים. במידה וישנם סימנים ברורים לבשלות יתר של העובר – זוהי סיבה מוצדקת לזירוז כי תנאי המחייה שלו ברחם עלולים להיות לא מספיק טובים ולהמשיך להתדרדר.
  • תמותה תוך רחמית – אין ספק שזה הדבר המפחיד ביותר.
    צריך לדעת שתמותה תוך רחמית היא תופעה עצובה מאוד שקיימת בכל שלבי ההריון.
    יש אחוז גדול יותר שלה במקרים בהם אובחנה הזדקנות שליה, מיעוט מי שפיר או פיגור בגדילה התוך רחמית.
    אם לא קיימים סימנים אובייקטיביים לסיכון (אין פיגור גדילה, השליה מתפקדת, כמות המים תקינים, דופק תקין ואמא בריאה) – יש עליה קטנה  בסיכון החל מסוף שבוע 41.  במהלך שבוע 43 מצאתי נתונים שונים שנעים בין עלייה קלה מאוד לעליה של פי 1.5 (זה עדיין נשאר מספרים קטנים).
    כשהשבוע מתקדם צריך להיות מעקב טוב יותר על מצב התינוק וזיהוי של מקרים בהם יש בשלות יתר של התינוק (כ10%) שבהם יש צורך אמיתי בזירוז.

האחריות שלכם כהורים היא לעקוב ולדעת מה המצב האמיתי והאובייקטיבי שלכם ולא רק מה הסטטיסטיקה הכללית.
במידה ותפקוד השליה תקין, כמות המים תקינה, העובר ממשיך להתפתח היטב, דופק העובר תקין, היולדת מרגישה היטב – הסיכונים שלכם באופן אובייקטיבי קטנים בהרבה מאשר הסיכונים הסטטיסטיים הכלליים.

סיבות להבדלים באורך ההריון בין נשים שונות או לתאריך משוער לא מדויק
אולי תהית למה עוד לא ילדת.
כנראה שאף פעם לא נדע וחלק מהסיבות הן פשוט כי ככה התאים לגוף שלך ולתינוק, אבל ישנם כמה גורמים שיכולים אולי להשפיע על כך:

  • מה אורך המחזור שלך? יש הבדל גדול באורך המחזור החודשי בין נשים שונות. אצל חלק מהנשים אורכו רק 21 יום ואצל חלקן אפילו 35 יום. מספר הימים מהביוץ ועד לווסת הם כמעט באופן אחיד 14 יום. דבר זה אומר שמי שהמחזור שלה הוא 21 יום התעברה ביום ה7 לאחר הווסת ומי שהמחזור שלה הוא 35 יום התעברה ביום ה 21 אחרי הווסת שלה – זהו פער של שבועיים באורך ההריון בין נשים שונות ושמוסיף או מוריד עד שבוע מתאריך הלידה המשוער הרשמי. כך שאצל חלק מהנשים, סוף שבוע 40 הוא בפועל בעצם רק סוף שבוע 39 ויש לך עוד שבוע שלם שאת יכולה ללדת בו בשקט בידיעה שבעצם את עדיין לחלוטין בטווח ה"נורמלי".
  • האם את יודעת בוודאות את תאריך הווסת האחרונה? אם לא, לא בטוח שהתאריך המשוער שלך מדויק.
  • האם את יודעת את היום בו התעברת? חלק מאתנו יודעות במדויק מתי היה יום העיבור (למשל אם לא קיימת יחסי מין נוספים באותו השבוע, אם היו לך תחושות ברורות מיד לאחר מכן או בדרכים נסתרות נוספות שיש לחלק מהנשים). אם כן, צריך לוודא שהוא תואם לתאריך המשוער לפי האולטראסאונד. לעיתים, הרופא מתקן את תאריך הלידה המשוער לפי מה שהוא רואה באולטראסאונד אבל זה אינו תואם למה שאת יודעת על תאריך ההתעברות שלך ולכן כנראה שהרופא טועה ואת צודקת.
  • באיזה שבוע עשית את האולטראסאונד הראשון? קביעת גיל הריון מדויק אפשרית רק עד שבוע 7-8 להריון. לאחר מכן ישנן טעויות הנובעות מהבדלים בקצב הגדילה בין עוברים שונים. כלומר, אם עשית את האולטראסאונד הראשון לאחר שבוע 8 וככל שעשית אותו מאוחר יותר, כך גדלים הסיכויים שהרופא "תיקן" את תאריך הלידה מהתבססות על וסת אחרונה להתבססות על גודל העובר באולטראסאונד – מה שאומר שאולי התאריך שהוא קובע לא באמת נכון.
  • האם זה הריון ראשון שלך? ישנן טענות שבלידה הראשונה נשים רבות יותר יולדות לאחר תאריך הלידה המשוער ושאורך ההריון הממוצע בלידה ראשונה הוא בכלל 41+1 שבועות.
  • מוצא גזעי – ישנן עדויות שלנשים מגזעים שונים יש אורכי הריון ממוצע שונה. למשל, נראה שנשים ממוצא אפריקאי יולדות בשבועות מוקדמים יותר ולרוב לא מגיעות לשבוע 40, נשים מאזור המזרח התיכון, אירופה ודרום אמריקה יולדות קרוב לסוף שבוע 40 ונשים ממדינות קרות מאוד כמו נשים טטאריות או אינואיטיות (אסקימואיות) יולדות בשבועות מאוחרים ואפילו אחרי שבוע 42.
    אולי זה הגיוני אבולוציונית כי נשים אפריקאיות נחשבות עם אגן צר במיוחד ויתקשו ללדת תינוקות גדולים יותר או מכיוון שבאפריקה חם ואין צורך שהתינוק יצא עטוף בכל כך הרבה שומן, לעומת תינוקות במדינות קרות מאוד שצריכים לצאת כשהם שמנים ומרופדים יותר. (תודה ללירי יער על המידע הזה)
  • גנטיקה – אם אמא שלך, דודותייך או אחיותייך הגיע עד סוף שבוע 42. סיכוי טוב שגם את תלדי רק בשבוע מתקדם.

מסוף שבוע 40 חשוב לעשות מעקב קפדני יותר של מוניטור ואולטראסאונד ולעקוב בעצמך אחרי תנועות עובר.
במידה והכל תקין, את יכולה לחכות בסבלנות לפחות עד סוף שבוע 42. במידה ולא ילדת עד סוף שבוע 42, את צריכה לחשוב ולהחליט בעצמך כיצד את רוצה לנהוג.
ניתן להתחיל לעשות זירוזים טבעיים בשלב זה או קצת לפניו – טיפולים יעילים יכולים להיות מהשיאצו, הדיקור, הרפלקסולוגיה וההומיאופתיה. אבל אין לצפות שזה יפעיל את הלידה באופן מיידי. אם הגוף אינו בשל יכול להיות שלא תהיה שום השפעה. בכל אופן, יש לרוב צורך ביותר מטיפול אחד.
ניתן לקנות כמוסות של שמן נר הלילה, לנקב בהן חור ולהחדיר לנרתיק (להתייעץ קודם עם אשת מקצוע). זה אמור לעזור להבשלת צוואר הרחם.
אני לא ממליצה על שמן קיק – הוא יכול לגרום להתייבשות ולהתשה וזה לא מצב טוב לתחילת לידה.
אם את מעוניינת את יכולה ללכת על הצד הבטוח – להסכים לאשפוז אבל לחכות עם הזירוזים. כך את יכולה לעשות מוניטור כל כמה שעות על מנת שכולם יהיו בטוחים שהתינוק חש בטוב ולזהות מצוקה בשלב מוקדם אם מתפתחת כזאת. הקושי הוא שקשה יותר להעביר זמן בסבלנות בבית החולים ושקשה יותר לעמוד ככה בלחץ לזירוז (למרות ההגיון ההפוך כי יש פחות סיכון אם את כבר שם).
אפשר לבקש מהרופא שיעשה לך סטריפינג – הסטריפינג, הוא אמצעי זירוז על ידי גירוי הקרומים של צוואר הרחם – נעשה בבדיקה וגינלית. פעולה קצרה אבל בד"כ כואבת ולא נעימה. היתרון הוא שזה לא זירוז כימי ואין הכרח להמשיך משם אם זה לא עובד. ניתן לעשות את הסטריפינג וללכת הביתה. ההשפעה לעיתים לוקחת 24-48 שעות ולעיתים גם לא תהיה שום השפעה.
גירוי צוואר הרחם יכול לגרום להפרשה של פרוסטגלנדינים, ריכוך הצוואר ולעיתים אף לצירים.
החסרון הוא סיכון לדימום קטן שעשוי להחשב על ידי הרופאים חשש להפרדות שליה ולגרום ללחץ מיותר. אם הדימום הוא קטן וקורה מיד לאחר הסטריפינג סביר להניח שזה העניין או שזה הפקק הרירי. אם זה רק טפטוף ולא זרימה מתמשכת, את מרגישה תנועות תקינות, רוב הסיכויים שזה שום דבר ואין צורך להלחץ.
וכמובן שאת יכולה להחליט שאת מרגישה הכי בטוח ללכת עם המלצת הרופאים ולזרז את הלידה באופן מלאכותי.
כל החלטה שתקבלי היא החלטה טובה במידה והחלטת אותה מתוך ידע והבנה אמיתית של המצב, מתוך מוכנות לקחת אחריות ומתוך הקשבה לעצמך.

אם את מה"מאחרות" אולי תרצי לקרוא כמה סיפורים של נשים ש"עשו את זה" וילדו אחרי סוף שבוע 42 (ואני מכירה באופן אישי שתיים שילדו בסוף שבוע 42+5 ואפילו בשבוע 43+).
סיפור לידה
סיפורים ועצות מאתר באופן טבעי

יש לך שאלות נוספות בנושא? את מתקרבת לסוף שבוע 42 ואין סימן לצירים? הרופאים לוחצים עלייך? ילדת בעצמך אחרי שבוע 42 ואת רוצה לספר מנסיונך? אם אתם רוצים להתייעץ איתי לגבי הריון עודף, הריון אחרי שבוע 40 ויותר אתם מוזמנים לפנות אלי.

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







17 Responses to שבוע 42 בהריון – הריון עודף

  • אם קיים דבר כזה שבוע 44 או 46 משהו לא נשמע לי לא הגיוני כלל הרי 42 שבועות הריון או 9 חודשים לא יותר … מה הסיכוי ללדת בשבוע 44 או 46 ? או שהספירה לא נכונה ??? משהו לא הגיוני לי … אשמח להסבר האחוזים לא אומרים לי הרבה האם לפי האולטרסאונד יכולים באמת לדעת איזה שבוע אני במדויק כי וסת אחרונה לא זכורה לי

    • לפי מה את מניחה שאמורים להיות רק 42 שבועות או 9 חודשים ולא יותר?
      הרי אם זה היה ככה אז לא היו צריכים לעשות לנשים זרוז בגלל שהם הגיעו ל 42 שבועות ולא ילדו.
      לא מדובר על שבוע 46 אלא שבוע 43+ למשל.
      לפי הסטטיסטיקה שאני מצאתי יש כ 8% מהנשים שלא ילדו לפני סוף שבוע 42. ויעידו על זה כל הבנות שמגיעות לשבוע 42 מלא בלי התחלת לידה.

      לפעמים הספירה לא נכונה אבל לפעמים זה פשוט ככה.
      האולטראסאונד מדויק רק בשבועות הראשונים ולאחר מכן יש הרבה הבדל בין תינוקות בגלל גורמים של גנטיקה או מצב השליה ומצב העובר.
      מה שחשוב הוא שכל עוד המדדים תקינים (דופק עובר, תנועות, כמות מים, זרימת דם בשליה, התפתחות עובר משבוע לשבוע, בריאות שלך) אז כנראה הכל בסדר והלידה תתחיל מעצמה כשיגיע הזמן.
      בשבועות מאוד מתקדמים יש חשיבות גדולה למעקב תכוף וקפדני יותר.

      התפקיד שלך הוא לתת לגוף את התנאים המיטביים ללידה, לשמור על בריאות ועל רוגע, לטפל בעצמך אם צריך, לטפל בפחדים שיש לקראת הלידה או טראומות שיכולות לצוף בלידה כדי שלא יהיה שום דבר נפשי או פיזי מצדך שמעכב לידה.

      תמיד תזכרי שפעם נשים פשוט לא ידעו מתי הן אמורות בדיוק ללדת ולא היו אולטראסאונדים ולא היו זרוזים ונשים פשוט ילדו כשהן ילדו.

      אם את מרגישה צורך במידע נוסף את מוזמנת לפנות טלפונית 052-4696834 ואשמח להיות לשרותך.
      נעמה

      • תודה על תשובתך ..
        השאלה האם קיים הריון עד שבוע 44 או שזה יכול להגיע עד שבוע 46 ?
        קיים דבר כזה 45 ו או 46 שבועות להריון ? או שזה גג בשבוע 44 ?

        • למיטב ידיעתי אין הריוניות שמגיעים לשבוע כל כך מאוחר מעבר לסוף 43 ואולי טיפה יותר.

  • לבקשתה של שרית אני מפרסמת את התגובה שלה:
    ילדתי בשבוע 42+3 לידה רגילה בלי שום זירוזים לא טבעי ולא מלאכותי וזה באמת היה מהר כמעט בלי כאבים..פשוט לסמוך על התינוק שהוא רוצה לצאת הוא יצא..תודה רבה לנעמה שהרגיעה אותי מאוד אשמח אם תפרסמו את התגובה אני לא מצליחה מהפלאפון

  • אני בשבוע 42+3 כך נקבע עפ גיל הריון בשבוע 7 באולטרסאונד. יש לי צירים חלשים ולא סדירים כבר 3 ימים ואורך המחזור שלי הוא 40 יום.
    לדעתי אני בשלב מוקדם יותר אך הרופאים קובעים רק לפי האולטרסאונד של שבוע 7.
    כמובן לוחצים עליי לזרז וחתמתי על סירוב. רוצה ללדת טבעי. בכל הבדיקות לאורך כל ההריון הכל תקין מאוד. אצלי ואצל העובר.
    מה כדאי לי לעשות??
    תודה

    • הי אילת,
      אני לא יכולה לתת לך המלצה, מכיוון שבסופו של דבר זה הגוף שלך, התינוק שלך ואת צריכה לקבל החלטה שאת בעצמך שלמה איתה.

      מצד אחד, אם כל המדדים תקינים, הסיכוי לבעיה קטן, מצד שני, באופן סטטיסטי, מעל שבוע 41 יש עליה קטנה בסיכון למוות תוך רחמי ולכן הרופאים מאוד ממליצים לזרז.
      את צודקת, שהתאריך יכול לבלבל, במיוחד אם את לא בטוחה מתי התעברת.
      אם האולטראסאונד היה באמת בשבוע 7 (איך ידעת מתי שבוע 7 שלך?) אז הוא לרוב בד"כ די מדויק.
      ועדיין יש נשים שילדו רק בשבוע 42+5 או 42+6
      את יכולה בשלב הזה ללכת לטיפולים מהרפואה האלטרנטיבית שבהחלט יכולים לעזור לעודד צירים ולגרום ללידה.
      את יכולה לחפש מי יש באזור שלך שמתמחה בזה או לשלוח לי אסמס עם הפרטים שלך והאזור בו את גרה כדי שאעזור לך למצוא מישהי לטיפול.

      חשוב לי להגיד שגם זירוז מלאכותי הוא לא סוף העולם, במיוחד אם יש לך כבר צירים טבעיים, אפילו חלשים, יכול מאוד להיות שהגוף יגיב בקלות לזרוז ולא בהכרח שזרוז יחייב אותך להיות עם מוניטור צמוד, או לקחת משככי כאבים.
      זאת גם בחירה שלך לראות את התהליך כטבעי גם אם בוחרים להעזר באמצעים רפואיים.
      טבע האדם הוא להשתמש בכלים ובהמצאות שונות, ובכלל זה גם אמצעים רפואיים. כך ששתי האפשרויות יכולות להתאים ואת צריכה להרגיש מה תחושת הבטן שלך, מה בטוח בשבילך ומה נכון.
      ובכל מקרה ללכת אל התהליך באופטימיות ובשמחה כי בסופו של דבר תפגשי את התינוק שלך, והפגישה יכולה להיות מרגשת ומשמחת, בכל דרך בה תגיעי אליה.

  • שלום,

    מאחר ועברתי הפריה- הסיכויים לקלוע לשבוע 40 בדיוק לא גבוהים יותר? הרי בהפריה הם עוקבים אחרי הביוץ, המחזור ויודעים את היום המדויק שבו נקלט העובר. אז איך זה הגיוני שניתן לסחוב עד שבוע 42 במקרה כזה?

    תודה רבה!

    • שלום רעות,
      לאחר הפריה, נדע בודאות מתי שבוע 40.
      יחד עם זה, הסיבה לכך שתינוקות לא נולדים בדיוק במועד, ברובה לא קשורה לכך שקשה לדעת מה המועד המשוער, אלא שכל תינוק הוא שונה, כל מהלך הריון שונה וכל אמא היא שונה.
      כפי שכל תינוק מתחיל לזחול בזמן אחר, וכל תינוק מוציא שיניים בזמן אחר, וכל אשה בעלת אורך מחזור אחר ומתחילה לקבל וסת בגיל אחר – כך הגוף האנושי כולל טווח תקין רחב בכל תחום אחר.

      כפי שיש המון סיבות לכך שתינוק יוולד לפני המועד (הגוף מגיע לקצה יכולת ההזנה של שלו לעובר, חולשה של קרומי השפיר, תינוק שלא טוב לו כבר ברחם ועוד סיבות שאינן ידועות לנו), כך יש המון סיבות לכך שתינוק נולד לאחר המועד כמו נטיה גנטית של האם, חוסר איזון של הגוף וחולשה שמקשה לייצר צירים, תינוק שעוד זקוק לזמן ברחם, תינוק שעדיין לא התבסס היטב ולא לוחץ על צוואר הרחם ועוד סיבות רבות שאינן ידועות לנו.

      בלי קשר לדיוק תאריך הלידה, הטווח התקין ללידה הוא לרוב בין 37 ל 43 שבועות, כך לפי ההנחיות העדכניות של איגוד הרופאים הגניקולוגים האמריקאי

      שיהיה בהצלחה.

  • שלום,
    אני בהריון תאומים שבוע 37+2..לא זהים, שליות נפרדות. לפי מה שהבנתי משבוע38 נחשב ההריון כעודף. את הקודמת שלי ילדתי בשבוע41+3 באופן טבעי לחלוטין ב״ה(:
    האם עליי לנהוג במשנה זהירות בהריון הזה כבר משבוע 38? לגשת לבית חולים להיבדק וכו? או שאפשר להסתפק במוניטור ואולטרסאונד המיון נשים ליד הבית?
    אשמח לתגובה..

    • הי שקמה.
      קודם כל זה משמח מאוד לשמוע. להגיע לשבוע 37+ עם תאומים זה לא מובן מאליו ואיזה כיף שכולם בריאים והכל פשוט.
      נכון שההתייחסות היא הריון עודף משבוע 38 וסיכוי טוב בכל מקרה שלא תגיעי ל41+ כמו בלידה הקודמת.
      אני לא רופאה ולא בעלת סמכות לענות לך באופן רשמי.
      בד"כ במיון נשים בכל מקרה יעדיפו לשלוח אותך לבית חולים בשלב כזה, אבל אם יש להם אפשרות לתת לך את כל המדדים החשובים (מוניטור ובדיקת כמות מי השפיר) אז לא בטוח שיש צורך מעבר לכך.
      וכמו בכל הריון, לידה או מצב אחר – צריך להתייחס למצב הספציפי. אם הכל עד עכשיו היה תקין לחלוטין, ולמרות שאת בהריון עם תאומים, יש לך גורמי סיכון נמוכים, ובבדיקות המעקב אין שום סימן אזהרה, אפשר להיות רגועים יותר.
      אם יש סימנים ספציפיים שמעידים שמשהו אולי לא תקין, אז כמובן צריך להקפיד יותר על בדיקות, מעקב ואפילו התערבות במקרה הצורך.

      מאחלת לך לידה פיזיולוגית בריאה ומעצימה כמו שהטבע יודע וללא צורך בעזרה.
      נשמח מאוד לשמוע את סיפור הלידה.

  • שלום וברכה, בחדר הלידה הבטחתי לעצמי שאכתוב לך כי קריאת העמוד הנפלא הזה היה נס הלידה הפרטי שלי, וכך היה:
    הייתי לקראת לידה חמישית, כל הלידות שלי התרחשו באופן טבעי בשבוע 40 סביב התאריך המשוער, פרט ללידה הראשונה שהייתה בשבוע 37.
    הפעם הזו, שבוע 40 התחיל ונגמר, התאריך המשוער חלף גם הוא וכמהם גם שבוע 41 והימים הראשונים של שבוע 42.
    מיותר לציין שהייתי עובדת עצות, סף הלחץ הלך ועלה עם כל יום נוסף שלא הביא איתו שום חדשות, כפי הנדרש נסעתי בכל יומיים לביקורת בבי"ח לניאדן (שאגב בשונה מבתי חולים אחרים דוגל במינימום התערבות ועד היום האחרון של 42 לא מדברים איתך על זירוז אפילו לא ברמז)
    הגעתי ליום האחרון לפני סיום שבוע 42 עם פתיחה של 2.5 ,70% מחיקה, והתכוננתי לקראת הביקורת האחרונה והמכרעת שלאחריה גם בלניאדו כבר ימליצו על זירוז, הייתי במתח אדיר (לא הוסיפו גם עשרות הטלפונים והסמסים של דורשי שלומי והמתעניינים ב"נו מה חדש? כמה זה מלחיץ ומרגיז כשבעצם אין חדש….)
    התחלתי כבר לחשוב ברצינות שאולי משהו בגוף שלי השתבש, אולי הגוף שח איך לייצר צירים ואולי באמת הם פשוט לעולם לא יגיעו ומה אז???

    וביאושי התיישבתי מול המחשב והקלדתי בגוגל "שבוע 42 ואין צירים" כך הגעתי לעמוד הנפלא הזה.
    קראתי בשקיקה את המילים המרגיעות שלך שמצד אחד הסבירו באופן בלתי מתפשר שהגוף יודע את עבודתו והצירים בוודאי יגיעו ומצד שני המסר מאוד אחראי וקורא לשקול את המצב לגופו לפי כוחותי ורצוני.
    הרגשתי שמתח של חודש וחצי נושר מעלי, הביטחון בבריאה ובגוף שלי שיודע את מלאכתו חזר עליי, הלכתי לישון רפויה ונינוחה והתפנתי לחלק השני שהצעת להפטר מפחדים וחסימות, ופשוט דיברתי עם התינוק, הזמנתי אותו לבוא ואמרתי לו שהוא רצוי ואהוב, התמלאתי שלווה ושמחה ופשוט נרגעתי….
    ופתאום, חצי שעה לאחר מכן הלא יאומן קרה… היה לי ציר!!! עשר דקות אחריו עוד אחד.. ואחריו עוד אחד.
    מרוב התרגשות יצאנו לדרך (בערך שעה נסיעה)
    משם העניינים התגלגלו במהירות שיא, בסופו של דבר מרגע שהגעתי עברו פחות משעתיים והבחור היה בחוץ, בחדר לידה עצמו הספקתי להיות 7 דקות בלבד!!! לידה מהירה ומדהימה בלי אפידורל וכמעט ללא כאבים, בחור גדול ובשל במשקל 4.125 (אגב הערכת המשקל הייתה 3.550 טוב שאת המשקל האמיתי ידעתי רק אחרי שהוא היה בחוץ)
    בו במקום אמרתי לבעלי הכל בזכות הבחורה מהאתר, היא עשתה לי את הלידה!

    אלפי אלפי תודות, היית שליחה נאמנה אפילו מבלי שתדעי, לעולם לא אשכח את ההרגשה בלילה הזה.תמשיכי לעודד, לתמוך ולהרגיע נשים שיאמינו בעצמן, בגופן ובכוחות הטבע הנכונים והבריאים.

    היום אנחנו 9 ימים אחרי הלידה, שמחים ומאושרים חובקים בן בריא שלם נינוח וחמוד, והרבה מזה בזכותך.
    שוב תודה אדוה

    • ריגשת אותי מאוד.
      שמחה שהייתי שם בשבילך ברגע הנכון, גם אם לא ידעתי את זה.
      זאת זכות גדולה.

    • מרגש. כן גם אני קוראת פה ומוצאת את המילים מאוד מחזקות ומרגיעות.

  • שכחת לציין שהסיכוי למים מיקוניאליים עולה אחרי שבוע 42 וזו סכנה אמיתית לתינוק.

    • הסיכוי עולה במידה מסוימת, אבל מים מקוניאלים הם תופעה נפוצה גם בשבועות מוקדמים יותר של הריון ולידה.
      הסיכון המשמעותי במים מקוניאלים הוא בשאיפת המקוניום שקורה לרוב רק אחרי הלידה, ומכיוון שמים מקוניאלים נוצרים פעמים רבות בתהליך הלידה עצמו, אין הבדל משמעותי בסיכון בגלל הגורם הזה.
      חשוב לדעת לטפל היטב בתינוק עם מים מקוניאלים, לשאוב את המקוניום ממערכת הנשימה ולעזור להתאושש במקרה הצורך.
      חשוב בשבועות כאלה להיות במעקב כדי לראות סימנים שיכולים לגרום למצוקה או להעיד על מצוקה. לרוב, אם כמות המים תקינה, המוניטור תקין והתפתחות העובר תקינה, הסיכוי למים מקוניאלים נשאר קרוב מאוד לאחוזים בלידה לפני סוף שבוע 42.

  • היי נעמה, אני בהריון שני שבוע 37.
    בהריון הראשון ילדתי בשבוע 42.5 ללא צירים/ירידת מים. אחרי כל מיני זירוזים עשו פקיעת מי שפיר והסתבר שיש לי gbs. הלידה הסתיימה בקיסרי חירום.
    רציתי לדעת מה הסיכוי שיהיו לי בהריון הנוכחי צירים ובאיזה שבוע ממה שאת מכירה.
    האם ניתן במקרה כזה לזרז לידה באופן טבעי? כי הבנתי שבשבוע 41 ישר הולכים לקיסרי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *