הצעות לשינה טובה לתינוקות

 אמהות כמעט תמיד  שואלות על נושא השינה. זהו נושא כאוב. יש אמהות שזה עובר אצלן חלק יחסית ויש כאלו שזה ממש סיוט עבורן.
הרדמות ושינה הינן דפוס נלמד שיש אפשרות להשפיע עליו – זוהי בעצם למידה שאנחנו יכולים להשפיע עליה. לכל גיל יש את הסיבות ואת דרכי ההתמודדות שלו – תינוק שלא ישן טוב בגיל חודשיים שונה מתינוק שלא ישן טוב בגיל שנה.
כדי לישון המוח צריך לעבור ממצב ערות למצב שינה. בכדי לעבור בין שני המצבים צריך לקרות משהו שמאפשר את המעבר הזה. ממצב של ערות הוא צריך לעבור למצב של התנתקות מהמציאות. המצב הזה הוא מצב של איבוד שליטה – מעבר  לעולם של חלומות… בתהליך הזה של המעבר צריך לקרות משהו, צריך שיהיה מצב שהתינוק ירגיש בו כ"כ נוח שאפשר לוותר על כל מה שקורה שם בחוץ . להרבה תינוקות המציאות מפריעה ולא נותנת להתנתק ממנה. קשה להירדם כי המציאות כל הזמן מושכת לראות מה קורה שם בחוץ. אם מנטרלים את כל הגורמים המפריעים יוכל התינוק לעבור למצב רגשי  ופיזי אחר.
חשוב שנבין למה קשה לתינוק להירדם ? ומה הם התנאים שצריך התינוק כדי לישון בשלבי ההתפתחות מהלידה ועד גיל 6 חודשים ?

 למה לתינוק קשה לישון בחודשיו הראשונים:

  1. זה מתחיל מהפער בין הצורך של התינוק לישון לצורך של ההורים לישון. אנחנו רוצים שהתינוק ישן כמו שאנחנו ישנים – לילה שלם והתינוק ישן כ- 4-5 שעות בלילה.
  2. מתרגל  לחיים  חדשים –  כשהתינוק נולד הוא בא מעולם אחר, עולם מושלם שבו כל צרכיו מסופקים באופן מיידי וטבעי , סביבה בטוחה נינוחה ורגועה. בחוץ כל החוקים משתנים וצריך להסתגל וללמוד להכיל את כל השינויים.
  3. לידת התינוק – רחם "טוב" , לידה קלה, לעומת הריון חרדתי,  לידה קשה וטראומטית ישפיעו על התנהגות התינוק ועל דפוסי השינה שלו.
  4. לא נוח מבחינת תנוחת השכיבה – תינוק יכול לזוז ברחם באופן חופשי וקל. בעולם הזה אין לו אפשרות לזוז ולשנות מנח בכוחות עצמו. לפעמים המענה הוא רק להזיז – לשנות את המנח של  התינוק.
  5. שכיבה על הגב לא נוחה – לרוב לתינוקות לא נוח לשכב על הגב עד שהם מתרגלים לזה.
  6. גנטיקה של ההורים מבחינת הרגלי שינה
  7. ה- state of mind של ההורה – אם התינוק מטופל ע"י הורה מתוח, כועס, זה ישפיע עליו ועל השינה שלו. לעומת הורה שמח, נינוח, עם בטחון סביר שישן טוב יותר.
  8. מתחים מיותרים בגוף – תינוקות אקסטנסוריים, עם בהלה ועם היפרטונוס לא ישנים טוב לא ביום ולא בלילה. המערכת לא יודעת להרפות כי היא במצב השרדותי. לעומת זאת, תינוקות היפוטוניים יכולים לישון שעות.
  9. יכולת ליפול לשינה: to fall asleep – שינה זה תדר וערות זה תדר. האם התינוק יודע "ליפול" מתדר לתדר ? השינה צריכה להיות תוצאה של נינוחות ושקט
  10. תלות במוצץ – תינוק שתלוי במוצץ מתעורר כשהמוצץ נופל לו.
  11. תינוקות "תנועתיים" לרוב מתקשים להרדים את עצמם. הם מתקשים לווסת את עצמם והשקט אצלם מופר בעקבות כל גירוי חיצוני ובעקבות מצב גופני פנימי. הם מושפעים מרעשים ומכל מה שקורה סביבם, וקשה להם יותר לווסת את עצמם, להרגע ולהרדם. לפעמים הם זזים כל כך הרבה עד שקשה להשכיב ולהרגיע . הם מתעוררים לעיתים תכופות בלילה וקשה יותר לעזור להם לישון לילה שלם. הם זקוקים מאוד ללמידה של הרגעה עצמית .היכולת להרגעה עצמית חשובה בהמשך ולאורך חייהם.
  12. תינוקות עם רגישות יתר תחושתית אף הם מתקשים להרדם. מפריעים להם התפרים של הבגדים, הקפלים של השמיכה ולחץ של הטיטול. כתינוקות הם חסרי אונים וכל מה שנותר להם הוא רק לבכות ולהתקשות להירגע.

המלצות לגילאי לידה ועד 3 חודשים:

שימוש בתנועה – תינוק רגיל מהרחם להיות בתנועה, חשוב לנוע עם התינוק. התנועה צריכה לבוא דרך הברכיים שלנו או ע"י שימוש בכדור פיזיו תוך כדי ישיבה .
שימוש בקול שלנו – שימוש בהברות מונוטוניות החוזרות על עצמם, כמו" ש..ש..ש." "א א א " התינוק מכיר אותם מהרחם וזה מאד מרגיע אותו.
שימוש במגע – התינוק רגיל למגע מהרחם. סוג המגע צריך להיות ברור ונוכח – טפיחות קלות, שפשופים, ליטופים עם כל כף היד – מגע עמוק. המגע מאפשר להתרכז בגוף שלי במקום להיות מוסט ממה שקורה בחוץ וכתוצאה מזה היכולת להירגע, להרפות ולהגיע לתדר אחר שמאפשר הרגעה הירדמות ושינה .
שימוש במנשא – מנשא המאפשר נשיאת התינוק בתנוחת ערסול, בשילוב מגע ותנועה יתאפשר לתינוק לחוות מה שחווה ברחם אימו.
השכבה בעריסה תינוק שרק נולד, אוהב להיות במקום קטן יחסית, לכן מומלץ להשכיבו בעריסה ולא ישירות במיטה הגדולה ובנוסף כדאי לרפד את הדפנות בשמיכה נוספת שתתן תחושה רכות.
השכבה על הבטן– היות ובימיו הראשונים כמו גם לאחר מכן בחודשים הקרובים, התינוק מבלה את רוב זמנו בשינה, יש מקום להרגילו להיות על הבטן. לצורך כך ובכדי לעמוד בהוראות משרד הבריאות יש מקום לשהות ליד הילד בזמן שהוא ישן על הבטן ובכך לאפשר לו לחוות את החוויה. השכבת התינוק על הבטן כבר מגיל צעיר, חשובה ביותר להתפתחותו המוטורית.
השכבה בתוך פוף – כל הגוף נתמך ומאפשר לשרירים להרפות
מתן מענה נכון לתינוק בשלושת החודשים הראשונים, תאפשר לו לגדול בסביבה בטוחה ותומכת ותעזור לו לבצע את המעבר מתנאי הרחם לעולם הגדול בצורה הטובה ביותר, אשר תתרום בהמשך להתפתחותו התקינה.

המלצות לגילאי 3 ועד 6 חודשים:

התחלת הירדמות עצמאית – בשלב הזה אנחנו רוצים שהתינוק יתחיל ללמוד להרדם לא רק על הידיים (עדיין אפשר גם על הידיים, אבל לא רק). זהו תהליך שמתחילים לעבוד עליו אחרי התהליך של בניית בטחון ואמון. רגע לפני שהתינוק נרדם, להניח אותו במיטה ולתת לו קצת טפיחות, מגע וגירויים.
צורות הרגעה והרדמה נוספות – עד גיל שלושה חודשים אנו רואים בהרדמת התינוק על הידיים, קרוב אלינו צורך שלו. מגיל שלושה חודשים מומלץ להתחיל באופן הדרגתי למצוא צורות הרגעה והרדמה נוספות ולא רק על כדור והידיים, בכדי שלא תתפתח תלות של התינוק בצורת הרדמה ספציפית.
גירויים של עצמאות – זיהוי חלון הזדמנויות לשינוי. לאחר שלושה חודשים  חשוב לתת לתינוק גירויים של עצמאות. היכולת להירדם באופן עצמאי מתאפשרת לכל תינוק בשלב שונה, אך יש אפשרות לכוון את התינוק לעצמאות זו תוך זיהוי המקום ההתפתחותי שלו. על ההורה להבחין האם התינוק שלו בשל לעבור לשלב הבא של שינה עצמאית או שעדיין זקוק לתווך של ההורה בגילאי 3-6 חודשים.
לעיתים התינוק מגלה סימנים ליכולת זו, אך ההורה כתוצאה מההרגל, לא מזהה את ההזדמנות וממשיך לשמר הרגל של הרדמות על הידיים.
הפרדה בין אוכל לשינה – לא להשתמש באוכל כדי להרדים את התינוק. יש הבדל בין זה שהתינוק נרדם בזמן שמאכילים אותו לבין זה שהאוכל הוא הדרך היחידה שלו להרדם. כאשר  נוצר הרגל של הירדמות בעזרת גירוי אוראלי. זוהי התניה מאד חזקה, אשר עלולה ליצור בהמשך תלות גם בתור מבוגרים, כלומר ההרגעה תתאפשר ע"י גירוי אוראלי, למשל: כסיסת ציפורניים, עישון, אכילת יתר ועוד. ברגע שנצליח להפריד בין ההירדמות לאוכל נוכל לבטל התניה זו.
מעבר ביןיום ללילה – לאחר המקלחת, כדאי לתת אווירת לילה, כלומר: אורות עמומים, מוזיקה שקטה, בלי גירויים מיותרים (טלוויזיה), כדאי בחדר קבוע. לשלב תהליך של טפיחות בזמן שכיבה על הבטן במיטה או עלינו.
צמצום של ארוחות הלילה – כאשר תינוק מתרגל להרדם עם הנקה, הוא יזדקק לציצי בכל פעם מחדש גם באמצע הלילה. בגיל צעיר מאוד התינוק תמיד נרדם על הציצי, אולם בגיל חצי שנה כדאי לרווח את ההנקה האחרונה ביום וההרדמות עצמה. כלומר, אחרי ההנקה, להעיר אותו קלות, אולם לא עד ערות מלאה, ואז כשהוא מעט ער-ישן , להניח אותו במיטה. אולי תהינה מחאות, אולם אם מתמידים בכך הוא בסוף מתרגל. כשהוא מתרגל להיות מונח בחצי ערות במיטה הוא בעצם מתרגל להרדם במיטה בעצמו ובכך יש צעד גדול לכיוון שינה טובה יותר.
שינה משותפת –לא תמיד מתאים. אין כאן המלצה האם כדאי לישון עם התינוק ולאפשר לו להגיע אליכם למיטה או לא , חשוב להבין ולזהות מדוע לתינוק קיים הצורך , אם הצורך נובע מתוך הרגל אפשר לאט לאט לנסות לגמול אותו מההרגל הזה , אך אם התינוק חושש, מפחד, ובאופן וודאי ישן יותר טוב במיטתכם  חשוב לאפשר לו את זה ולדחות את תקופת " הגמילה" לגיל מאוחר יותר.
אם שינה משותפת אינה מתאימה לכם, צריך לדאוג לכך שהתינוק ישן במיטה שלו.
תינוקות שונים זה מזה וכמו בכל דבר אחר, גם בשינה יש קשר בין התנהלות עם התינוק במהלך היום לבין איכות השינה שלו, אפשר לשפר את איכות השינה ע"י שינוי ההתנהלות במהלך היום.
צריך לדעת לזהות מה כל תינוק זקוק, ולתת התייחסות שונה. אי אפשר לתת את אותו מרשם לשינה לכל תינוק. לכל תינוק יש את הצרכים שלו.
אתם כהורים, רגישים וקשובים לצרכים  של תינוקכם ויכולים לתת לו את המענה הנכון.
חשוב ! להיות שלמים ועקביים עם ההחלטה ללמד את תינוקכם להירדם, אחרת התהליך לא יעבוד.
 
ליל מנוחה !
 
 

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *