הרדמות תוך כדי הנקה – האם ואיך לשנות את זה?
תינוקות רבים נרדמים בסיומה של הנקה
אצל תינוקות מסוימים זוהי רק דרך אחת להרגעות והרדמות ואצל אחרים מדובר כמעט באופן הבלעדי בו הם מצליחים לשקוע בשינה. הורים רבים ובמיוחד אמהות מוצאים עצמם תוהים.
האם מדובר בדפוס נכון ? בריא? האם מושרשים פה הרגלים טובים או שמע בעיתיים לעתיד? והאם בכלל מדובר בפינוק יתר של הקטנטנים?
על מנת להתחיל ולהשיב לשאלות אלו ארחיב מעט על תפקידי ההנקה והמציצה אצל תינוקות
כמובן ההתפתחות בו הוא/היא נמצאים. בנוסף, ואף ממבט קדום יותר אבולוציונית, ההנקה נועדה לספק הגנה חיסונית מקסימלית לתינוק, על מנת שיוכל לבצע את משימת ההתפתחות העיקרית של שנת חייו הראשונה, והיא שמוחו (הממשיך לגדול באותו קצב בוא הוא גדל ברחם עד גיל שנה לערך) ימשיך להתפתח ולגדול.
כאשר תינוק חולה אנרגיה רבה נדרשת לו להתמודדות עם המחלה והתפתחות מוחו עלולה להתעכב. כמו כן, הרכב החלב משתנה ומתאים עצמו לתינוק הגדל, וגם בכל ארוחה בפני עצמה. בתחילת הארוחה החלב יותר נוזלי על מנת להרוות את צימאונו של התינוק ובסופה שומני יותר, מעין קינוח שכזה, המרמז לתינוק שהארוחה מסתיימת.
בסוף ההנקה משתחררים גם אנדורפינים הגורמים למעין "המכרות" של התינוק לחלב אם, כך שירצה להמשיך לינוק לאחר שיתעורר וכן גורמים להרדמות וסוג של "התמסטלות". כוון שכך, תינוקות יוכלו להיכנס לשינה טובה ועמוקה ביתר קלות ובנעימים.
לתינוקות יש צורך במציצה שהיא לעיתים מעבר לזמן הארוחה בהנקה. מציצה על השד איננה מזיקה ואם איננה מוגזמת או מפריעה מאוד לאם היא מרגיעה ועוזרת להרדמות טובה גם כן. לעיתים ובמקרים בהם ההנקה התבססה ניתן להציע מוצץ.
לכן, במקרים בהם התינוק/ת אוכל/ת באופן יעיל, העלייה במשקל תקינה, השינה טובה ורציפה למשך כשעה וחצי עד שלוש שעות, אין ממש צורך לשנות את הדפוס.
ישנם כמה מקרים בהם תינוקות נרדמים בהנקה בהם יש צורך או אפשרי להתערב ולשנות
מצב שבו תינוק/ת לא אוכל/ת מספיק
כשאין העברת חלב תקינה ממגוון סיבות, בד"כ בראשית החיים, התינוק/ת מתעייף/ת מהר, מקבל/ת סיפוק מהמציצה והקרבה לאם ונרדם. במקרים אלו תינוקות אשר יונחו במיטתם, עריסה וכו' יתעוררו בוכים ורעבים תוך זמן קצר. אם ימשיכו להיות מוחזקים על הידיים או במנשא עשויים להמשיך לישון למרות שלא אכלו די צורכם.
לעיתים, תינוקות מאוד צעירים עלולים לשקוע בשנת "shut down" שנועדה מבחינה הישרדותית לשמור אנרגיה ויהיה קשה מאוד להעירם. זהו מצב מסוכן ויש להימנע ממנו ככל הניתן. מבחינת סדר העדיפויות חשוב תחילה לספק לתינוק את המזון לו הוא זקוק לפי הסדר הבא: על ידי שיפור התפישה וההנקה, מתן חלב שאוב, תרומת חלב או תמ"ל. במקביל יש לשפר ולהגביר את תפוקת החלב אצל האם. ולבסוף יש לשפר את ההצמדות הנכונה של התינוק.
מצב שבו תינוק/ת מבקש/ת להרדם
בד"כ לאחר הנקה או לעיתים מעייפות. תינוק כזה (בד"כ בגילאים גדולים יותר של מעל 3 חודשים) יבקש לינוק, לעיתים אף יביע מורת רוח אם יצא חלב ולעיתים יגמע קלות וירדם… התופעה אינה מצריכה שינוי מבחינה בריאותית. הסיבה לשנות נעוצה בתחושת האם, האם מתאים לה לאפשר זאת, או האם להציע לתינוק מוצץ באם מסכים או לנסות לעזור לו להירדם בדרך אחרת.
בגילאים מבוגרים יותר (אחרי גיל 8-9 חודשים לערך) יתכן שהתלות תפריע יותר, כוון שמדובר יותר ויותר בצורך נפשי ובמעין הרגל. גם במקרה זה אין הכרח בריאותי לבצע שינוי ולהתערב, אלא אם האם מעוניינת בכך.
ניתוק השינה מההנקה צריך להיעשות על ידי האם כשהיא בטוחה בעצמה ובצעד שהיא נוקטת. תהליך השינוי מוטב שיכלול הסבר פשוט אודות הגבולות החדשים בהתאם לגיל התינוקות/ פעוטות ותוך כדי הבעת אהבה מכבדת, הבנה והכלה של הקושי שאולי התינוק/פעוט יחוו.
ליצירת קשר: 054-9990606