סיפור שנכתב בעקבות תהליך שעברה משתתפת בקורס הכנה ללידה

היא צעדה במסדרונות בית הרפואה…
אחוזת אימה, אוחזת ביד בעלה ולוחצת אותה עד כאב, כמו מנסה להעביר לו חלקיק מתחושותיה…
הוא ליטף את כף ידה, מנסה לשדר לה מעט מתמיכתו…
אך דבר לא הצליח להרגיע את הלחץ בו היתה שרויה…
נכון, נכון, היא אכן קראה בחודשים האחרונים כל שביב מידע שיוכל להעשיר אותה לקראת המאורע המרגש…
הצטרפה לכל קבוצה אינטרנטית העוסקת בנושא…
קראה את כל סוגי הספרים האפשריים, מספרים מידעיים ועד ספרים המעניקים מידע רגשי אודות התהליך החשוב הזה…
הצטרפה לקורס בן ארבעה מפגשים המיועד להכין אותה לקראת המתרחש…
בחודשיים האחרונים מצאה את עצמה עסוקה מסביב לשעון בתרגולי הרפיה, חיזוק שרירי אגן ותנוחות שונות שישמשו אותה במהלך הצירים אבל…… אהההההההה. אף אחד לא הכין אותה לכאב הזה.
כן כן. ניחשתם נכונה, דליה בדרכה לחדר הלידה…
אך… היא חשה כמו איבדה את השליטה על הנעשה.
עד עתה היו המושכות בידיה… טוב, לא לגמרי. פחות או יותר… אבל עכשיו פתאום הכל נראה לה לא צפוי, כי הכאב, הכאב הזה היה כל כך לא צפוי.
כמה שניסו להמחיש לה אותו וכמה שהיא ניסתה לדמיין… ברגע האמת הכל היה אחרת…
היא ניסתה לשחזר את הרגעים בהם הכל התחיל…
כמה שעות קודם, בשעות אחר הצהריים המוקדמות היא החלה לחוש צירים…
היא בירכה את אותם ממציאי האפליקציה סופרת הצירים ששילחה אותה לבית הרפואה כעבור שעה של צירים ארוכים ותכופים…
שני התיקים שהיו מוכנים כבר כחודש ימים הועמסו על הרכב ו… מסכן גדי… הוא נסחב איתם ממקום למקום… מהקבלה למיון ומשם למחלקה…
ו… היא הגיעה סוף כל סוף לבדיקה הגורלית שתקבע האם עליה להישאר בבית הרפואה, קרי: האם היא אכן, לאחר המתנה ממושכת של חודשים ארוכים מכל, תזכה להגיע לרגע המיוחל (?) – הלידה?
ואכן… המיילדת שבדקה אותה אישרה את תחושותיה… 'כן מאמי אנחנו בהתחלה, אבל הביתה את לא הולכת היום…'
כאילו שהיתה זקוקה לאישור שלה…
על מה עוד יכולים להצביע כאבים כמו אלה שהיא חשה, אם לא על לידה?!
המיילדת שקיבלה את פניהם המליצה להם לפנות לאחד החדרים במחלקה, לא כדאי להיכנס מוקדם מדי… בינתיים תוכל להתקלח כדי להקל על הכאב, או לנוח מעט… להיכנס לחדר לידה תמיד יש זמן…
דליה היתה כאובה ומבולבלת…
הרגישה כצופה מן הצד באחד הפרקים של 'בייבי בום'… אבל לא. הפעם זו היא. וזה לא סרט.
אבל איפה כל מה שלמדה וקראה?
כל הידע כמו נעלם מול הכאב…
כל שרצתה היא שמישהו יפסיק את הכאב הזה ועכשיו.
גדי עמד לצידה והביט בה…
הוא יכול היה לראות את הבלבול בו היא שרויה, תהה בליבו מה עליו לעשות כעת וכיצד בידו לעזור לה…?
דליה נשכבה על המיטה במחלקה… מנסה למצוא תנוחה שתקל על כאבה… אבל כאב לה. כאב לה. כאב לה. והוא… יכול היה לחוש את הכאב שלה על בשרו… והיה חסר אונים. לו רק יכול היה לקחת ממנה את הכאב הזה…
'את רוצה לשתות קצת מים מתוקה שלי…?'
'לא! לא!!! אתה לא רואה שכואב לי?! מה מים עכשיו? מה? כואבבבב ליייייייי!!!'
ואז היא פרצה בבכי מתייפח… גדי התיישב על המיטה לצידה והניח יד מנחמת סביב כתפה…
היא טמנה את ראשה בין ידיו והוא אסף אותה לתוכו…
'ששששש… יפה שלי… הכל יהיה בסדר…. הכל יהיה בסדר מתוקה…. אנחנו נעבור את זה…. אנחנו כבר בתוך זה…. עוד מעט זה ייגמר……'
לחש לה וליטף אותה… מוחה את הדמעות שזלגו על לחייה…
'דליוש… מה יעזור לך עכשיו להירגע? מה יקל עלייך? בואי נחשוב ביחד. אני כאן איתך…'
'אני רוצה לעשות אמבטיה חמה…'
'אוו… זה רעיון טוב… אני כבר הולך לארגן לך מגבת ולראות אם האמבטיה פנויה…'
לאחר ששטפה את גופה במים חמימים, כבר היתה רגועה יותר ופנויה להתרכז בכאב…
היא ניסתה לדמיין את הרגע בו תזכה לראות את תינוקה ולחוש אותו בין זרועותיה…
מול המחשבות הללו פתאום קיבל הכאב משמעות חדשה…
לא. לא הפסיק לכאוב לה… הכאב רק הלך וגבר אבל היא… היא כמו היתה שלב אחד קדימה.
היא כבר ראתה את הנולד… תרתי משמע.

זהו, חברות.
סיפורה של דליה הוא בעצם סיפורה של כל אחת מאיתנו, שזוכה לעבור מסלול שונה וייחודי רק לה בדרכה לפגוש את האוצר שלה…
קחי נשימה.
דמייני כמה אהבה יש בקרבך לאוצר שלך, ותזכרי את זה חזק… הכל שווה!!!

כמה מילים על הקורס מנקודת מבטי:
הקורס תרם לי רבות.
קודם כל מבחינת העשרת עולם הידע והמושגים של כל נושא ההריון והלידה, אך מעבר לכך הרגשתי שבעקבות השתתפותי בקורס עברתי סוג של תהליך פנימי רגשי של הכנה לקראת הלידה.
במסגרת הקורס צפו ועלו בי רגשות ומחשבות שונים שחלקם קיבלו מענה מקצועי בקורס וחלקם פשוט עלו לתודעה שלי, ומנעו מצב בו אגיע ללידה ורק אז יצופו מהתת מודע שלי כל הפחדים והתחושות…
ועל זה אני רוצה להודות לענבל ויסמן המדריכה המדהימה… שכל שפת הדיבור והלך המחשבה שלה עודדו אותי לעבור תהליך זה עם עצמי…
אני ממליצה לכל אחד ואחת לעבור תהליכים כאלה ואחרים, ואף פעם לא לשכוח – כפי שענבל תמיד ציינה בפנינו שכאב וכל תחושה פיזית אחרת קשורה בקשר הדוק לתהליכים הנפשיים המתרחשים בתוכנו… שתהיה לכל אחת מאיתנו לידה קלה והתמודדות נעימה

ליצירת קשר ושאלות, מלאי את הפרטים:







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *